הרשעה במסגרת מעשי אינוס ומעשים מגונים במשפחה

השופט א. ואגו:

כתב האישום ורקעו:

עניינו של תיק זה בעבירות מין אשר המאשימה מייחסת לנאשם, דודן, בעלה של אחות אמן של שתי המתלוננות, שהן אחיות.

א.פ היא ילידת 18.2.68, ו- ג.ע ילידת 22.1.70.

הנאשם הוא יליד 1946, כאמור, דודן של המתלוננות, וכיום, לאחר שתי תאונות דרכים שעבר, ותחלואים שונים, הוא נכה בשיעור גבוה, ומתנייד באמצעות כיסא גלגלים.

מרבית המעשים המיניים שבוצעו, על ידו, כנטען,  בגופן של המתלוננות, התרחשו החל מעת שאלה היו ילדות רכות בשנים ולאורך זמן רב, אולם, העבירות שהמעשים הללו היוו, התיישנו, על פי הדין, גם אליבא דהמאשימה, ועל כן פורטו בחלק הכללי של כתב האישום, שנועד להוות רקע לאישומים, שלכאורה לא חלה עליהם התיישנות, וכדי להוכיח דפוס של התנהגות עבריינית מצידו כלפיהן, ושל מעשים דומים שביצע.

החלק הכללי מלמדנו כי בין משפחת המתלוננות ומשפחת אחות אימן שררו יחסים קרובים מאוד, באופן שהן שהו הרבה בבית הנאשם ואישתו, והרבו לישון בבית זה.

במועדים בלתי ידועים לתביעה, בשנים 1972-1986, במספר רב מאוד של הזדמנויות, בביתו וברכבו, ביצע הנאשם בא.פ, הבכורה, מעשי אינוס בכך שהחדיר את אצבעותיו לאיבר מינה, בכך שהחדיר את איבר מינו לזה שלה, והוא גם אסר עליה לספר את שאירע.

עוד ניסה הנאשם, בתקופה זו, במספר רב של הזדמנויות לאנוס את א.פ בכך שניסה להחדיר את איבר מינו לאיבר מינה.

כמו כן, על פי החלק הכללי של כתב האישום, הוא ביצע בה מעשים מגונים במספר רב מאוד של מקרים, בכך שהחדיר את איבר מינו לפיה, נגע בכל חלקי גופה, בישבנה, בחזה ובאיבר מינה, שפשף את איבר מינו באמצעות ידה, וכן ליקק את איברה.

אשר לג.ע, האחות הצעירה יותר, אף לגביה נטען כי במועדים בלתי ידועים בין השנים 1980-1986 במספר רב מאוד של הזדמנויות, ביצע הנאשם בגופה מעשי אינוס בכך שהחדיר את איבר מינו לאיבר מינה, עד שהגיע לסיפוקו. עוד נאמר כי ביצע בה במספר רב מאוד של הזדמנויות, מעשים מגונים, בכך שהחדיר את איבר מינו לפיה ובכך שנגע בכל חלקי גופה, בחזה, בישבנה ובאיבר מינה.

כמו כן, ניסה הוא לבצע במתלוננת זו מעשה סדום, בכך שניסה להחדיר את איבר מינו לישבנה.

נאמר גם, בחלק הכללי, כי הוא ביצע מעשים מגונים בפומבי, מספר רב של פעמים, בכך שאונן אל מול עיניהן של המתלוננות.

כתב האישום מפרט שני אישומים, אשר הם כיום ליבת התיק, באשר רק המעשים הנקובים שם, לשיטת התביעה, אינם כאלה שהתיישנו, ובגינם, כך הטענה, ניתן ויש להרשיע את הנאשם ולהענישו.

האישום הראשון - עניינו עבירות כלפי א.פ,  ונאמר כי לאחר חודש מרץ 1986, ובתקופה של מספר חודשים לאחר מכן, עד 12 חודש, הנאשם ביצע בה מעשי אינוס במספר הזדמנויות, בביתו, בכך ששכב עליה והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה, בניגוד לרצונה, כשהיא במצב המונע ממנה להתנגד, וכן בכך שהחדיר, במספר הזדמנויות בביתו, את אצבעותיו לאיבר מינה.

לאחר חודש מרץ 1986, נאמר כי הוא ביצע במתלוננת זו מעשים מגונים בכך שבמספר הזדמנויות בביתו, החדיר את איבר מינו לפיה, כשהיא במצב המונע ממנה להתנגד, וכן נגע בחזה, נישק אותו וצבט אותו.

התביעה טוענת כי חוסר היכולת של המתלוננת הזו להתנגד למעשי הנאשם, נובע מהאירועים המתוארים בחלק הכללי שלעיל, אותם היא חוותה מגיל צעיר מאוד.

נוכח מעשים אלה מייחסת התביעה לנאשם עבירות של אינוס לפי סעיף 345 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, ומעשה מגונה לפי סעיף 354 לחוק הנ"ל.

האישום השני - עניינו עבירה כלפי ג.ע, ונטען שלאחר חודש מרץ 1986, ובתקופה שמתוחמת במספר חודשים לאחר מכן עד 12 חודשים, ביצע הנאשם בה מעשה אינוס בכך ששכב עליה והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה בניגוד לרצונה, כשהיא במצב המונע ממנה להתנגד, ושוב נטען כי חוסר היכולת להתנגד נובע מהאירועים שחוותה ג.ע מגיל צעיר, כפי שמתואר בחלק הכללי.