פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
2136-08
18/12/2008
|
בפני השופט:
דורית רייך שפירא
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל- פמת"א
עו"ד הבדלי
|
הנתבע:
סלומון גיל - בעצמו
עו"ד שמשון וייס
|
| הכרעת דין |
כתב האישום המקורי שהוגש נגד גיל סלומון יליד 1963 (להלן: "
הנאשם") ייחס לו סרסרות למעשה זנות והחזקת מקום לשם זנות, עבירות לפי סעיפים 199(א) ו - 204 לחוק העונשין תשל"ז -1977 (להלן:
"החוק").
על פי כתב האישום, במשך מספר חודשים, במהלך שנת 2005 ועד ל- 25.10.05, החזיק הנאשם במרתף, שכתובתו, רחוב אבן גבירול 24 בתל-אביב (להלן: "
המרתף" או
"העסק"). מיוחס לנאשם שיחד עם בן שרעבי (להלן:
"שרעבי") ניהל במרתף מקום לעיסוק בזנות. נשים קיימו במרתף יחסי מין עם לקוחות ששילמו 160ש"ח כאתנן. הנאשם ושרעבי קבלו מחצית מכספי האתנן, בידיעה שהכסף שולם תמורת שירותי מין.
בתשובתו לאישום כפר הנאשם באמצעות ב"כ עו"ד שמשון וייס (להלן: "
הסנגור") בכל העובדות שיש בהן לבסס עבירה. על פי הטענה הנאשם שכר מחסן למטרות רפואיות, וניהל אותו בתום לב עבור אחר. כשהנאשם הבין שיש בעיה, עזב את המקום והעביר את העסק לניהולו הבלעדי של שרעבי.
באותו מעמד הגיש נציג פמת"א עו"ד צ. הבדלי (להלן: "
התובע") הודעות שמסר הנאשם אשר סומנו
ת/1א ו -
ת/1ב.
בפתח ישיבת ההוכחות הודיעו ב"כ הצדדים על הסדר דיוני אליו הגיעו, לפיו, נמחקו מכתב האישוםסעיף 3 לחלק העובדתי ועבירת הסרסרות, התובע הגיש הודעותיהן של שתי נשים שעבדו בעסק: האחת תכונה
ד' - והשנייה
מ'. הודעתה של ד' סומנה -
ת/2, והודעתה של מ' סומנה -
ת/3. התובע הכריז "
אלו עדיי".
הנאשםהיה העד היחיד להגנה (עמ' 5-21).
מהחומר שבפני עולה תשתית כדלקמן :
-
(א) זמן מה קודם לתקופה הרלוונטית קיבל הנאשם לאחריותו את העסק שכונה "מדיקל
סנטר", מאדם ששמו יגאל דרעי. על פי הראיות שהובאו היו לעסק שני סניפים האחד
במרתף, והאחר ברחוב בוגרשוב מספר 76 בת"א, שמשום מה לא נכלל בכתב האישום.
הנאשם הפעיל את העסק יחד עם שרעבי.
(ב) במרתף הועסקו נשים במתן שירותי עיסוי והרפיה לגברים.
(ג) הלקוח שילם מראש 160ש"ח, שהופקדו בידי מזכירה, עבור טיפול שנמשך כחצי שעה.
(ד) בסוף משמרת שילמה המזכירה לכל עובדת מחצית מהסכום שהתקבל מלקוחותיה
והמחצית השנייה נמסרה לנאשם.
2.
(א) הנאשם דאג, בין היתר, להסדרת צרכי העסק כגון: רישיון, ציוד, ניקיון, פרסום
בעיתונות וכיו"ב.
(ב) הנשים שהועסקו במקום לא היו מעסות מוסמכות, לא היתה להן הכשרה מקצועית
ו/או ניסיון מעשי בתחום העיסוי (הנאשם עמ' 8 ש' 25, ע' 9 ש' 11-12).