אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הררי ואח' נ' גיא & דורון לוי הנדסה בנייה והשקעות בע"מ

הררי ואח' נ' גיא & דורון לוי הנדסה בנייה והשקעות בע"מ

תאריך פרסום : 01/08/2021 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום רמלה
15337-10-17
13/07/2021
בפני השופט:
זכריה ימיני

- נגד -
תובעים:
1. עמית הררי
2. ליאת הררי

נתבעים:
גיא & דורון לוי הנדסה בנייה והשקעות בע"מ
פסק-דין

 

 

תביעה למתן צו עשה לתיקון ליקויי בנייה נטענים.

 

כללי:

בעלי הדין:

  1. התובעים הינם בני זוג, אזרחי ישראל והורים לילדים.

     

  2. הנתבעת הינה חברה פרטית שהתאגדה ונרשמה כדין בישראל ובפנקס הקבלנים כקבלן רשום מס' 16949, העוסקת, בין היתר, בייזום ובביצוע פרויקטים בבנייה למגורים, למסחר ולתעשיה.

     

    מערכת היחסים בין הצדדים:

  3. ביום 8.11.09 רכשו התובעים מאת הנתבעת דירת מגורים בת 6 חדרים בפרויקט "גולד פרמיום נס ציונה" (להלן-"הדירה"), כהגדרתה בחוזה המכר מיום 8.11.09, בנספח השינויים להסכם המכר ובתוספת לחוה המכר (כל מסמכים אלו, להלן-"החוזה"). כיום הדירה כתובת הדירה הינה רחוב משה לרר 30, שכונת ארגמן בנס ציונה, דירה מס' 21 בקומה 5 (מעל קומת קרקע).

     

    טענות הצדדים:

    טענות התובעים:

  4. ביום 19.7.2011 נמסרה הדירה לתובעים. זמן קצר לאחר שעברו להתגורר בדירה החלו לחוש, כל אימת שפסעו בדירה, רעידות בריצוף בליווי קולות הדהוד.

     

    תחילה סברו התובעים כי תחושת הרעד תחלוף עם אכלוס הבניין והשלמת הריהוט בדירה, אך בפועל הרעד אך גבר והתעצם עם חלוף הזמן, עד כדי כך שכאשר ילד פוסע בחדרו מורגש הרעד בכל רחבי הדירה, והתופעה הפכה למטרד בלתי נסבל.

     

    כבר בחודש מאי 2012, בסמוך לגילוי הרעד, פנו התובעים לנתבעת והודיעו לה אודות התופעה המטרידה בדירה (להלן-"הליקוי" או "הפגם"), ונענו כי הפגם ייבדק במסגרת סיור שנת הבדק.

     

  5. בחודש ספטמבר 2012 התקיים סיור שנת הבדק, במהלכו נערך דו"ח המתעד את הערות התובעים ואת הליקויים שנמצאו בסיור, לרבות הפגם (להלן-"הדו"ח"), והוסכם כי הנתבעת תערך לתיקון הליקויים הרשומים בדו"ח ותתאם עם התובעים מועד לביצוע העבודות.

     

  6. רק בחודש מאי 2013 פנה מנהל העבודה מטעם הנתבעת (להלן-"מנהל העבודה") לתובעים, לתיאום פגישה בדירה לצורך היערכות לקראת תיקון הליקויים. התובעים הופתעו לגלות כי מנהל העבודה התייצב לפגישה ללא הדו"ח, בטענה שאין ברשותו העתק הדו"ח, וביקש לערוך דו"ח חדש.

     

  7. חרף התחייבויות הנתבעת לטפל בפגם, סירב מנהל העבודה להתייחס לטענות התובעים, ובשל סירובו פנה התובע 1 לנתבעת, שוב, בבקשה לתקן את הפגם.

     

    ביום 23.9.13 הגיעו לדירה צוותי הבדק של הנתבעת להתחיל בטיפול בפגם ותיקונו. במסגרת עבודתם פירקו אריחי ריצוף רבים ברחבי הדירה ובכל המקומות בהם פורקו אריחי הריצוף התגלה כי הריצוף בוצע ללא תשתית חול מיוצב.

     

  8. במהלך פירוק האריחים בחדר האורחים ובמטבח נפגעו חלק לא מבוטל מהאריחים. לתיקון הפתחים שיצרו צוותי התיקון בריצוף ולהחלפת האריחים שנפגעו בעת הפירוק, פורקו אריחים מחדרי השינה ומהממ"ד (שרוצפו מאוחר יותר באריחים מסוג אחר). לטענת התובעים העבודה בוצעה ברשלנות, ובסופה נמצאו בחדר האורחים ובמטבח ובמסדרון פגמים בריצוף והפרשי גובה גדולים בין האריחים.

     

  9. ביום 30.9.12 התקיימה בדירה פגישה עם מהנדס הנתבעת לבדיקת התיקון שעשו צוותי הבדק, והוצגו בפניו הפרשי הגובה בריצוף, והוסבר לו הפגם ותחושת הרעד.

     

    ביום 1.10.13 הודיע מהנדס הנתבעת לתובע 1 כי הנתבעת החליטה על הפסקת הטיפול בפגם, וכי הנתבעת שוקלת את דרך הפעולה לתיקונו. התובעים מצידם הבהירו לנתבעת כי תיקון הפגם לא בוצע, הטיפול בריצוף לא הושלם, כי קיימים הפרשי גובה בין האריחים שהוחלפו, וכי תשתית הריצוף לא הוחלפה בחול מיוצב בכל הדירה.

     

    כך בסופן של פעולות התיקון של צוותי הבדק, לאחר שהתובעים סבלו כ- 10 ימים בהם התגוררו באתר שיפוצים במקביל לעבודות צוותי הבדק, נותרו עם הפגם ומצאו עצמם עם ליקויים שנוספו בעקבות פעולות התיקון של צוותי הבדק מטעם התובעת.

     

  10. ביום 30.10.13 פנו התובעים לנתבעת פעם נוספת, הבהירו את השתלשלות העניינים, ובקשו, שוב, לטפל בפגם ובליקויים הנוספים שגרמו צוותי הבדק.

     

  11. ביום 4.8.14 התקיימה בדירה פגישה נוספת, אליה הגיע מומחה הנתבע, המהנדס רפאל גיל, שטען כי התובעים אינם יכולים להעלות טענה כלשהי ללא הוכחה הנדסית, כגון חוות דעת של מומחה אקוסטי. עוד ציין כי הוא מכיר את יועץ האקוסטיקה אינג' שמעון גרינבאום ומעריך את מקצועיותו, והמליץ לפנות אליו לקבלת חוות דעתו בעניין הפגם.

     

    בהתאם להמלצת המהנדס רפאל גיל, זימנו התובעים את אינג' שמעון גרינבוים לביקור בדירה, ובעת ביקור בדירה בחן את הפגם וחש ברעד. עם זאת ציין מר גרינבוים כי התקן מתייחס לערכי בידוד האקוסטי בין הדירות ואינו חל על ערכי בידוד בתוך הדירה. מר גרינבוים חיווה דעתו כי מקור הפגם ביישום לקוי של הריצוף בדירה, לרבות יישום לקוי של שכבת יריעות "פלציב", והמליץ בשלב הראשון לפנות לנציג חב' פלציב לקבלת חוות דעת בנוגע ליישום היריעות.

     

  12. יועץ פלציב לתחום הבנייה, מר איציק מזרחי, הוזמן לדירה, ולבקשתו פורקו אריחי ריצוף במקומות שונים בדירה.

     

    ביום 17.6.12 ניתנו מסקנות ביקורו של מר מזרחי בדירה, ולפיהן בדירה הותקנו יריעות פלציב מסוג אקוסטיקל, אך היישום לא בוצע לפי הוראות היצרן, שכן אין ניתוק מלא בין רצפת הבית לקירות, אין חפיפה בין היריעות , וכשיש חפיפה אין סרט הדבקה, דבר אשר מעביר רעידות בין הסלון לחדרים והפוך.

     

  13. ביום 24.6.15, בסמוך לקבלת מסקנות יועץ פלציב, פנו שוב התובעים לנתבעת והציגו בפניה את המלצות מהנדס האקוסטיקה ומסקנות יועץ פלציב, ובקשו את טיפולה של הנתבעת בפגם.

    הנתבעת סירבה לטפל בפגם, ודרשה מהתובעים להמציא חוות דעת של יועצים נוספים ולשאת בעלויות בדיקותיהם.

     

    התובעים פנו ליועץ האקוסטיקה לקבלת הצעת מחיר לביצוע הבדיקה שביקשה הנתבעת, וביום 9.8.15 העבירה לידיה את הצעתו.

     

    בהעדר תגובה מטעם הנתבע, פנו אליה התובעים והבהירו לה כי היא מפרה את התחייבויותיה, וביקשו שוב את תיקון הפגם.

     

  14. לאחר דין ודברים הודיעה הנתבעת לתובעים כי החליטה להזמין יועץ אקוסטי מטעמה, שיבחן את טענות התובעים, ויתן את חוות דעתו בהקדם. הנתבעת לא תיאמה עם התובעים את בדיקה זו, ובחלוף פרק זמן הפכה את עמדתה והודיעה לנתבעים כי החליטה שלא לבצע את הבדיקה.

     

  15. לאור עמדת הנתבעת, פנו הנתבעים לחב' הדס ביקורת מבנים בע"מ לקבל חוות דעתה לליקויים בדירה. ביום 19.11.15 התקבלה חוות דעתו של המהנדס גוכמן אליעזר, ועיקר ממציאה הינם כדלקמן:

     

    1. הליקויים ביישום יריעת הפלציב גורמים לרעד;

    2. הריצוף בדירה נעשה ללא חול מיוצב, אינו עומד בתקנים הרלוונטיים, והיישום הלקוי עשו להגביר את תחושת הרעד ולגרום לשקיעות בריצוף;

    3. הצנרת ומעברי הצנרת לא בוטנו, ובמילוי מתחת לריצוף נמצאו עצמים זרים, וכל אלה עשויים לתרום להגברת הליקויים;

    4. הפרשי הגבהים בין האריחים עולים על המותר בתקן הרלוונטי;

    5. מישקי האריחים אינם ברוחב הנדרש בתקן ואינם ישרים;

    6. מילוי המשיקים בין אריחי הרצפה לאריחי הפנלים מתנתק;

    7. לתיקון הליקויים יש לפרק את כל הריצוף בדירה, להוציא שכבות המילוי ולבטן את הצנרת והפתחים. לאחר מכן יש ליישם יריעות פלציב בהתאם להנחיות היועץ, מילוי במצע חדש וריצוף חדש של הדירה.

       

      ביום 19.11.15, מיד עם קבלת חוות הדעת של מר גוכמן, העבירו התובעים את חוות הדעת לנתבעת. ביום 6.1.16 הודיעה הנתבעת כי תבדוק את חוות הדעת. מאחר וההתייחסות העניינית של הנתבע לא התקבלה עד ליום 17.2.16, פנו אליה שוב התובעים בבקשה חוזרת לטפל בממצאי חוות הדעת.

       

      פניות התובעים הושבו ריקם, וביום 30.6.16 פנה אליהם בא כוחם דאז, עו"ד דן-גור, בבקשה לתיקון הליקויים ובהתראה טרם נקיטת הליכים.

       

      ביום 4.5.16 השיבה עו"ד יפית לוי בשם הנתבעת כי היא דוחה את טענות התובעים, חרף קיומן של חוות דעת רבות, בטענה כי ללא חוות דעת מפורשת בעניין היא דוחה את טענות התובעים.

       

  16. נוכח תשובת הנתבע, פנו התובעים שוב למר גרינבוים לקבלת חוות דעתו בקשר לפגם. תוצאות בדיקתו שללו את השערות המומחה מטעם הנתבעת, מר גיל, לליקויים אקוסטיים. עם זאת, ציין בחוות דעתו כי בעת ביצוע הבדיקה הורגשו רעידות בריצוף, ברמה ניכרת, והמליץ לבחון את יישום השכבות שבוצעו מתחת לריצוף.

     

    בהתאם להמלצת מר גרינבוים, פנו התובעים למומחה הנדסי נוסף, אינג' רמי גוטמן, לקבלת חוות דעתו בעניין הפגם. לאחר שביקר בדירה, בחן את כלל חוות הדעת ואת הצילומים והראיות, הגיע למסקנה כי שכבת יריעת הפלציב לא בוצעה כנדרש, ובחוות דעתו פירט את התיקון הנדרש, תוך פירוט הליקויים בריצוף ואופן הטיפול בהם.

     

  17. ביום 12.6.17 העבירו התובעים לנתבעת את חוות הדעת של מר גרינבוים ושל אינג' גוטמן, אך הנתבעת השיב את פניהם ריקם.

     

  18. לאחר מתן חוות הדעת נתגלו בדירה תופעות לוואי לליקויים, ובהם תזוזה ושקיעה של משטחי השיש במטבח, שנותרו כתוצאה משקיעות ותזוזות אריחי הריצוף.

     

  19. לאור האמור לעיל עתרו התובעים לבית המשפט למתן צו עשה נגד הנתבעת המחייב אותה לתקן את הליקויים, אגב חיובה בהוצאות התובעים לצורך הליך, ועתרו לקבל היתר לפיצול סעדים על מנת שיוכלו לתבוע את נזקיהם הכספיים. התובעים נימקו עתירתם זו כדלקמן:

    1. הנתבעת מתנהלת בחוסר תום לב, התחמקה מתיקון הליקויים בדירה והפרה את התחייבויותיה על פי החוזה, על פי הדין ומכללא;

    2. הנתבעת הפרה התחייבויותיה למסור לתובעים דירה תקינה ואת חובתה לבצע את עבודת הבנייה בהתאם לתקנים הרלוונטיים, התנהלות שיש בה עשיית עושר ולא במשפט;

    3. הנתבעת התרשלה בביצוע העבודות ובתיקון הליקויים, ביצעה עבודותיה בחוסר מקצועיות ובזלזול, וגרמה נזקים נוספים בדירה ולתובעים;

    4. בשל התנהלות הנתבעת, נאלצו התובעים לשאת בהוצאות רבות, שהוציאו לצורך תובענה זו, ובהן: חוות דעת, אובדן ימי עבודה והוצאות משפטיות.

       

  20. התובעים צירפו לכתב התביעה את כל חוות הדעת של המומחים מטעמם אותם הזכירות בכתב התביעה.

     

    טענות הנתבעת:

  21. בכתב ההגנה טענה הנתבעת שיש לדחות את התביעה כנגדה מהסיבות כדלקמן:

    1. טענות התובעים הינן לשמיעת קולות הדהוד בבית בעת שילדים קופצים בדירה;

    2. התקן הישראלי דן בערכי בידוד בין דירות ואינו דן בערכי בידוד בתוך הדירה.

       

  22. כבר עתה אציין שהתובעים הגישו את תביעתם לא רק בעניין קולות ההדהוד בתוך הדירה אלא גם בגין ליקויים נוספים. הנתבעת לא התגוננה בכתב ההגנה בגין הליקויים הנוספים, ועל כן יש לקבל את תביעת התובעים בגין הליקויים הנוספים שאינם קולות ההדהוד.

     

    המומחה מטעם בית המשפט:

  23. הנתבעת לא הגישה חוות דעת מטעמה, והצדדים הסכימו על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, אשר חוות דעתו תהיה חוות הדעת היחידה בתיק זה. בית המשפט מינה את מהנדס הבניין ושמאי המקרקעין יעקב אשור, שבחקירתו הנגדית התברר שהינו הנדסאי בניין ולא מהנדס בניין.

     

  24. בפתח חוות דעתו הגדיר מר אשור את המטלה שהוטלה עליו כדלקמן:

    "אני החתום מטה מוניתי בהתאם להחלטת כב' השופט הבכיר זכריה ימיני, לחוות דעתי המקצועית לעניין, ליקויי בניה ועלות תיקונם (ככל שישנם), דמי שכירות חודשיים חופשיים, הוצאות ניקיון והוצאות נלוות, כפי שיפורט בגוף חוות הדעת."

     

    בסעיף 1 לחוות הדעת מציין מר אשור כי קיבל מב"כ התובעים את כתב התביעה אליו צורפו חוות הדעת של המהנדס רמי גוטמן, את חוות הדעת של המהנדס גוכמן מחב' הדס, חוות דעת של מ.ב. יועצים לאקוסטיקה בע"מ והסכם רכישת הדירה על נספחיו. מהנתבעת קיבל אך ורק את כתב ההגנה.

     

    לאור הגדרת העבודה ולאור המסמכים שקיבל מר אשר מהצדדים ניתן היה לצפות שיתייחס גם לממצאים שנחשפו לאחר פתיחת אריחי הרצפה והרשומים לפחות בחוות הדעת של מר גוכמן ובמכתבו של מר יצחקי, המהווה נספח לכתב התביעה.

     

  25. חוות הדעת הינה בת 15 עמודים, ובעשרת העמודים הראשונים ניתן היה להתרשם כאילו מדובר בחוות דעת שמאית ולא בחוות דעת הנדסית.

     

    בהמשך חוות הדעת סוקר מר אשור את חוות הדעת של המהנדס רמי גוטמן והתעלם לחלוטין מחוות הדעת של מר גוכמן, בה מתוארים הממצאים שמתחת לריצוף.

     

    בסעיף 9 לחוות דעתו כותב מר אשור בעת הביקור שנערך בדירה, בהתאם לדרישתו הוסר אריח בחדר השינה הצמוד לסלון (צמוד לקיר המשותף בין הסלון לחדר השינה). כמו כן בעלי הדירה התבקשו להתהלך במסדרון ובחדרי הבית, וזאת כדי לנסות להרגיש את הרעידות וקולות ההדהוד בריצוף הסלון על פי טענותיהם.

    כאשר הוסר האריח המתברר כי מתחתיו יש שכבת בטון יצוק, יריעת פלציב, חול בגובה כ- 15 ס"מ , חול מיוצב בגובה כ- 3 ס"מ (חול + צמנט), שכבת מלט+צמנט (טיט) להדבקת האריח, והאריח. בין הריצוף לבין הקיר ישנו מרווח (מישק הפרדה), ויריעת הפלציב אינה "עולה" עד לגובה פני הריצוף (מתחת לשיפולי הקיר/פנל).

    לגבי האקוסטיקה בין החדרים כתב מר אשור כי בבדיקה ללא ציוד ומכשור ייחודיים לבדיקת קול הולם, אכן הורגשו מעט קולות הלם בסלון בעת התהלכות במסדרון המפריד בין חדרי השינה לסלון. אך ראוי לציין שקולות ההלם והרעידות השתנו ואפילו נעלמו ולא היו בעת הליכת אנשים שונים. קולות ההלם והרעידות ברצפה היו מוחשיים מאד בזמן שמר נעם הררי התהלך יחף ובצעידות חזקות, כאשר יתר בני הבית התהלכו, קולות ההלם והרעידות היו מזעריים מאד, ואם בכלל.

     

    לגבי השיקולים למסקנות חוות הדעת כתב המומחה כי התקן המחייב בעת בניית הבניין הינו תקן ישראלי 1555 חלק 3 לשנת 2003 לרבות גיליונות התיקון 1 עד 4, וכי תקן זה בוטל בשנת 2012 על ידי ת"י 1555 חלק 3 משנת 2012.

    הוראות התקן לעניין התקנת רצפה באמצעות שכבת מלט צמנט קובעת כי הרצפה תכלול בשכבה ראשונה בסיס בטון, בשכבה שנייה חול (עובי החול נקבע ע"י דרישות התכנון כדי לעמוד בדרישות הבידוד האקוסטי), שכבה שלישית חול מיוצב (חול+צמנט) בעובי 3-5 ס"מ (תפקיד החול המיוצב לשמש כמצע יציב וקשיח מתחת לשכבת הריצוף) ושכבה רביעית, שכבת הדבקת האריח במלט וצמנט (טיט) בעובי 1.5-3 ס"מ.

    כן ציין מר אשור כי תקן ישראלי 1004 חלק 1 אינו חל על ערכי בידוד אקוסטי בתוך הדירה אלא אך ורק בין דירות, ולא קיים תקן ישראלי לבדיקת מעבר קולות בתוך הדירה ובין החדרים בדירה.

     

    בפרק הסיכום של חוות הדעת כתב מר אשור כדלקמן:

    "11.1הנתבעת עמדה בהוראות ת"י 1555 חלק 3 (2003), ובנוסף פרסה מתחת לחול יריעות פלציב אשר על פי התקן לא הייתה מחוייבת להתקין.

    אמנם יריעת הפלציב אינה "מתרוממת" עד לגובה פני האריח (מתחת לשיפולי הקירות/פנלים) אך היא גם לא הייתה מחוייבת לבצע זאת.

    כמו כן, הנתבעת פיזרה חול בגובה כ- 15 ס"מ אשר הוא המרכיב העיקרי לבידוד האקוסטי בעוד שבד"כ גובה החול נע בין 6-10 ס"מ (בהעדר תכנון, בד"כ שכבת החול תהיה פי 2 משכבת החול המיוצב הנדרש על פי התקן).

    11.2בהתאם לבדיקות האקוסטיקה של מומחה התובעים (מ.ג. יועצים לאקוסטיקה בע"מ) התוצאה שהתקבלה בבדיקת קול הולם בחלל הסלון בעת בדיקת רצפת חדר השינה נמוכה מהערך המותר המירבי המותר בת"י 1004 חלק 1, דהיינו אין חריגה.

    רעידות הרצפה וקול ההלם בעת התהלכות הדירה הינה בהתאם לצעידות של כל אדם (ישנם אנשים עם צעדים "כבדים" וישנם אנשים עם צעדים "קלילים" וכדו') והרגשה סובייקטיבית של כל אדם ואדם, אשר לא ניתנת למדידה מעשית ע"י מכישור וציוד מתאים.

    לא ניתן להתווכח עם הרגשתו של כל אדם, אך אני מחוייב להתייחס לתקנים המאושרים בלבד ועל פיהם לקבל החלטה ולא ע"פ תחושות ובדיקות "בלתי מזויינות" סובייקטיביות. לפיכך אני מקבל את תוצאות הבדיקות האקוסטיות אשר נערכו ע"י מומחה התובעים ע"י מיכשור וציוד ע"פ התקן.

    11.3לעניות דעתי המקצועית, הדירה נבנתה בהתאם לתקנים המאושרים בזמן בניית הבניין המוזכרים בחוות הדעת".

     

  26. מקריאת חוות הדעת של מר אשור עולה כי הוא נתן את חוות דעתו אך ורק בשאלת האקוסטיקה, ולא התייחס כלל לליקויי הבנייה המפורטים בחוות הדעת של מר גוכמן מחב' הדס, ובכך ביצע רק חצי עבודה, גם בהתאם להגדרת העבודה שכתב בתחילת חוות דעתו. מאחר ומר אשור כתב שחוות הדעת של מר גוכמן הייתה בפניו ומאחר והנתבעת לא טענה מאומה בכתב ההגנה אודות ליקויים אלו, משמע שהנתבעת מסכימה עם האמור בחוות הדעת של מר גוכמן, ועליה לתקן את הליקויים אותם מציין מר גוכמו בחוות דעתו.

     

  27. מר אשור נחקר חקירה שכנגד על חוות דעתו בה העיד כי הדירה נבנתה בסטנדרט בנייה רגיל. שכבת הבידוד שהותקנה בדירה היא יריעות פלציב. אין לו הסבר מדוע יריעות הפלציב הותקנו כפי שהותקנו. הוא התייחס לסעיף 4.2.1.2 לתקן שמפנה להוראות המתכנן. הוא לא יודע מי היה המתכנן או מה היו הוראות המתכנן, ולא ביקש לראות את ההוראות. אם יש יריעה, אינו יודע אם בוצעה או אמורה להיות מבוצעת על פי הוראות המתכנן. על פי התקן השימוש ביריעות בידוד חייב לקבל את אישור המתכנן, ואינו יודע אם הנתבעת קיבלה את אישור המתכנן. על פי התקן, השמת שכבת בידוד אקוסטית תיעשה על פי הוראות המתכנן ועל פי הוראות היצרן, ובמקרה שלנו יריעות הפלציב לא הותקנו על פי הוראות היצרן. חוות דעת של מר מזרחי נציג פלציב שהיריעות הותקנו שלא על פי הוראות היצרן הינה נכונה. לגבי כל החומרים שאפשר לבחור לנושא אקוסטיקה נבחרו יריעות פלציב, והן לא הותקנו על פי הוראות היצרן. מעברים ופתחים בקירות לצנרת חייבים להיות אטומים ולא משנה מה שיטת הבידוד. לא תקין שיש קרש עץ מתחת לאריחי הריצוף. התקנת יריעות הפלציב לא עומדות בהוראות התקן להיות מותקנות לפי הוראות היצרן. מסכים עם חוות הדעת של מ.ג. יועצים שהבעיה בדירה אינה אקוסטית. מסכים עם עדותו של מר מזרחי שאם התקנת יריעות הפלציב היו מותקנות כנדרש, הרעידות לא היו מורגשות וקרוב לוודאי שלכל הפחות היו מצטמצמות באופן ניכר. מסכים שלא התייחס לכל הבעיות העולות מחוות הדעת של מר גוטמן ושל מר גוכמן. מסכים שהמהנדס רפי גיל מטעם הנתבעת טען שמדובר בטענות אקוסטיקה, אך למעשה מדובר בטענות של רעידות, כפי שקבעו מומחי התובעים.

     

    מר אשור נחקר חקירה שכנגד על חוות דעתו על ידי ב"כ הנתבעת, אך חקירה זו הייתה מיותרת, שכן חזרה על האמור בחוות הדעת.

     

    העולה מכל האמור שבחוות דעתו התעלם מר אשור מעובדות רבות שהיה צריך להתייחס אליהן. התעלם מליקויי הבנייה הרבים המצויים בחוות הדעת מטעם התובעים, והתמקד בנושא האקוסטיקה בהתאם למתווה שהציב בפניו המהנדס רפי גיל. מתווה זה פגע פגיעה של ממש בהגנת הנתבעת, שכן על פי עצתו של היועץ מטעמה לא התייחסה הנתבעת לשאר טענות התובעים אודות ליקויים נוספים בדירה שהתגלו לאחר פתיחת הריצוף.

     

    לאור האמור לעיל, מקבל אני את חוות הדעת של מר אשור לעניין האקוסטיקה, שכן הצדדים הסכימו שחוות דעתו של המומחה שימונה תהיה חוות דעת יחידה בתיק. אך יחד עם זאת, מאחר והמומחה לא התייחס לשאר הליקויים הרשומים בחוות הדעת מטעם התובעים, ולאור העובדה שהודה בחקירתו הנגדית בקיומם, מקבל אני את טענות התובעים ביחס לשאר כל הליקויים שנטענו בכתב התביעה ואליהם לא התייחס מר אשור בחוות דעתו.

     

    הראיות מטעם הצדדים:

    ראיות התובעים:

  28. מטעם התובעים העידו העדים כדלקמן:

    1. מר יצחק מזרחי, אשר הגיש תצהיר עדות ראשית, שתוכנו כדלקמן:

      "1. הנני עושה תצהיר עדות ראשית זה מטעם התובעים במסגרת ת"א 15337-10-17 הררי ואח' נ. גיא ודורון לוי הנדסה ובנייה בע"מ....

      2.בתקופות הרלוונטיות לתובענה עבדתי בחברת האחים פרישמן בע"מ, שבין עיסוקיה היא משווקת מוצרי "פלציב" לקבלנים, ואני הייתי יועץ "פלציב" לתחום הבנייה מטעמה.

      3. בחודש אפריל 2015, או קרוב לכך, פנה אלי מר עמית הרר, הוא התובע 1 בתובענה, וביקש את ביקורי בדירה נשוא התביעה, לבדיקת היישום של שכבת יריעות "פלציב", עפ"י חוות דעתו של מהנדס האקוסטיקה, בעקבות מסקנותיו הראשוניות בבחינת מקור הפגם ביישום הליקוי של הריצוף בדירה....

      4.בסמוך ולאחר פניית מר הררי ביקרתי בדירה. במהלך ביקורי פורק, בנוכחותי, אריח ריצוף במסדרון לצורך בחינת יישום היריעה. עם גמר הנ"ל הוריתי למר הררי לפרק אריחים נוספים בשני מוקדים נוספים בדירה לצורך בדיקת יישום יריעות הפלציב. פרוק האריחים הנ"ל תועד בסרטוני וידאו ותצלומים שהועברו לעיוני בטרם נתתי את חוות דעתי.

      5.ביום 17.6.15 המצאתי את מסקנות ביקורי בדירה ולפיהן:

      "בכל המקומות שפורקו אכן הייתה יריעת "פלציב" מסוג אקוסטיקל GA25 בעובי 6 מ"מ אך היישום לא בוצע לפי הוראות היצרן (אין ניתוק מלא בין רצפת הבית לקירות, אין חפיפה בין היריעות, וכשיש חפיפה אין סרט הדבקה אשר מונע כניסת סומסום בין היריעות), דבר אשר מעביר רעידות בין הסלון לחדר והפוך.

      בעבר נתקלנו בתופעה מהסוג הזה באתר בנייה בחדרה." .....

      6.אציין כי במהלך פירוק האריחים התגלו מספר בעיות, כפי שניתן ללמוד מהתצלומים ומסרטוני הווידאו כדלהלן:

      (1)יישום היריעה אינו עולה עד תחתית הפנל לכן אינו נכון ואינו על פי הנחיות היצרן.

      (2)הרצפה אינה נקייה מחומרי בנייה (חייבת להיות נקייה).

      (3)לא בוצע מישק הפרדה גמיש בין הריצוף ליריעה .

      (4)לא בוטנו מערכות שונות המונחות על גבי הריצוף (גז, חשמל, מים) ומתחת ליריעה."

      מר מזרחי נחקר חקירה שכנגד בה העיד כי יש לו ניסיון בתחום האקוסטיקה של 20 שנה. חב' אחים פרישמן היא חברה המוכרת את יריעות הפלציב, אך הוא זה שנותן את הייעוץ הטכני הביצועי לקבלנים, והוא זה שמנהל את התחום הזה. הוא נחשב בין המומחים בארץ לאקוסטיקה. חברות כמו מ.ג. אקוסטיקה יודעות לבצע בדיקות טכניות אך לא יודעות לבצע יישומים. הוא הגיע לדירה כנציג פלציב ולא מטעם התובעים או הנתבעת. פלציב בא לתת מענה שלא יעבור רעש בין הקומות. התקן בא ואומר שחייבים לעבוד בהתאם להנחיות היצרן כי זה עלול לגרום לנזקים אחרים. לא משנה אם יש חול או סומסום בשכבת המצע, אך חשוב שיהיה מצע לפחות בעובי 5 ס"מ. הנחיות היישום של יריעות הפלציב מטרתן גם שלא להעביר רעידות בכל הבית. צריך ליצור חפיפה בין יריעה ליריעה ולסגור חפיפה זו עם פס הדבקה, כדי שלא ייכנס חומר מילוי בין היריעות, למנוע יצירת בועות אוויר, אשר יוצרות מעבר רעידות בכל הבית. ההנחיה השנייה היא לעלות עם היריעה עצמה עד לגובה הריצוף בקיר האנכי, ואחרי שמסיימים לרצף את הבית, חותכים עם סכין חיתוך את היתרה, ושמים חומר אקרילי גמיש, ורק אז אפשר להרכיב את הפנלים של הריצוף. הדבר הזה מנתק את כל חלקי הבית. דהיינו, אם עולים בסלון על הקיר האנכי אנו למעשה יוצרים יחידה בפני עצמה, וכל חדר וחדר הופך ליחידה בלי חיבורים. הוא ראה בדירת התובעים מספר ליקויים בהוראות היישום של פלציב. התביעה לא מדברת על רעש בין החדרים, אלא על רעדות בין החדרים. כשאתה הולך בסלון, אתה מרגיש את זה בחדר שינה, וכשאתה בחדר שינה, אתה מרגיש את זה בסלון.

       

      בחקירה הנגדית לא הצליחה הנתבעת לקעקע את תצהירו של מר מזרחי, וניתן לומר במידה רבה שהחקירה הנגדית חיזקה מאד את האמור בתצהירו של מר מזרחי.

       

    2. התובע 1, אשר הגיש תצהיר עדות ראשית בו חזר על כל האמור בכתב התביעה ועל הבדיקות שנעשו בדירה, כולל הבדיקה של מר אשור. הוא הולך בבית כמו חתול, אך יש בבית עוד 5 ילדים, שכדרך הילדים, גם קופצים, ואז מרגישים את הרעידות בבית. מזמין אותו לכוס קפה אליו בלילה, ואז ישמע היטב את הרעידות. הוא סירב שיצלמו אותו בעת הבדיקה, מכיוון שרצו לעשות ממנו צחוק. יש את סרטי הווידאו והתמונות בעת שפתחו את הרצפה, והם מדברים בעד עצמם. הם מנסים להציג אותו כסחטן והם הציעו לו כסף, אך אינו רוצה כסף אלא תיקונים. הנתבעת הביאה מומחים רבים לדירה, אך מעולם לא חשפה את הדו"חות שלהם.

       

      נראה שהתובע העיד מדם לבו, והיה די פגוע מכך שהנתבעת ושלוחיה ניסו לעשות ממנו סחטן ואדם שאינו יודע מה הוא רוצה מעצמו, אך נראה בעליל שהתובע 1 מאמין בדבריו, במיוחד כאשר הם נתמכים בחוות הדעת של המומחים מטעמו.

       

      עדויות הנתבעת:

  29. מטעם הנתבעת העיד אך ורק מנהלה מר גיא לוי, אשר הגיש תצהיר עדות ראשית הכולל עדויות שמיעה רבות. ב"כ התובעים התנגד לעדויות לא קבילות בתצהירו של מר לוי, ואין בכוונתי להסתמך עליהן בעד מתן פסק הדין, אלא אם כן ב"כ התובעים חקר עליהן חקירה שכנגד.

    מר לוי נחקר חקירה שכנגד בה העיד כי הוא הנדסאי בניין, יש לו תואר במשפטים וסיים לימודי שמאות מקרקעין. לא זוכר אם בפרוטוקול המסירה מופיעה תלונה של רעידות (תשובה זו מוזרה, שכן בכל מכתבי התובע לנתבעת מוזכרת תופעת הרעידות). אין לו כל חוות דעת של המהנדסים שביקרו בדירת התובעים (דבר תמוה לכשעצמו, שכן כל חברה המכבדת את עצמה יש לה דיווח של כל עובד בכל ביקור שביצע, במיוחד אם הוא בעל מומחיות, על כן, סבור אני שהנתבעת הסתירה מסמכים מבית המשפט ומהצד שכנגד, ודבר זה פועל כנגדה). לא הכחיש כי שני מומחים מטעם הנתבעת ששמותיהם לבני וברבן ביקרו בדירת התובעים ונתנו לנתבעת חוות דעת. אין לו בעיה עם חוות הדעת של מ.ג. אותה צירף לתצהירו. בדרך כלל מהנדס מגיע לביקור לפני כל יציקה, ושאר היועצים מגיעים לבדיקה לפני קבלת טופס 4, אך אין לו את כל המסמכים של אותם יועצים ומומחים. לא שומר תכניות לביצוע ותכניות אקוסטיקה (מוזר הדבר, שכן תלונות התובעים החלו זמן קצר לאחר קבלת הדירה, ועל הנתבעת היה לשמור תכניות אלו). לא היה לו הסבר של ממש מדוע לא הצהיר על כל המסמכים שהיו בידי הנתבעת הרלוונטיים לתביעה זו.

     

    תשובותיו של מר לוי ניתנו בהתרסה, תוך שהוא חושב שהוא מבין טוב יותר מכולם, הן לגבי התביעה, הן לגבי מה תובעים התובעים, מה המומחיות שצריכה בתיק זה, ולא הסתיר מבית המשפט ומהצדדים שיש מסמכים רלוונטיים לתביעה אותם לא גילה לבית המשפט. בנסיבות אלו אין בידי ליתן אמון בעדותו זו של מר לוי, על כל המשתמע מכך.

     

  30. התובעת לא הביאה לעדות את המהנדס רפי גיל שיעץ לה בכל ההליך, ולא הביאה לעדות את כל המומחים שיעצו לה מתחילת תלונותיהם של הנתבעים ועד עתה, ולא גילתה את כל המסמכים שהיה עליה לגלות במסגרת הליך זה. מחדלים אלו פועלים נגד הנתבעת.

     

  31. לאחר שמיעת הראיות, הגישו הצדדים את סיכומיהם.

     

    דיון ומסקנות:

    נקודות המחלוקת בין הצדדים:

  32. התובעים טענו בכתב תביעתם טענות לגבי הרעידות, האקוסטיקה וליקויי בנייה נוספים. הנתבעת התגוננה רק בנושא האקוסטיקה, אך לא התגוננה לגבי שאר ליקויי הבנייה שנטענו בכתב התביעה. דהיינו, הפלוגתא היחידה שיש לדון בה היא האם יש בעיות אקוסטיקה בדירה או לא. לכך התמנה המומחה מטעם בית המשפט, ועל כך נתן את חוות דעתו. בהתאם לחוות הדעת של מר אשור ובהתאם לחוות הדעת של המומחה לאקוסטיקה, אין כל בעיה אקוסטית בדירה.

     

    חוות הדעת של המומחים מטעם התובעים:

  33. מאחר והמחלוקת היחידה בין הצדדים הייתה בעניין האקוסטיקה, הרי מינוי המומחה מטעם בית המשפט נגע לסוגיה זו בלבד. על כן, שאר חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים נותרות על כנן.

     

  34. בחוות דעתו לא התייחס מר אשור לחוות הדעת של מר גוכמן, אך נשאל אודותיה ולא סתר אותה. יתירה חוות הדעת של מר גוכמן מקבלת חיזוק של ממש מעדותו של מר מזרחי, מסרטוני הווידאו ומהתמונות שצורפו על ידי התובעים לתיק בית המשפט.

     

  35. מר לוי צירף לתצהירו את חוות דעתה של חב' מ.ג. יועצים, ובעדותו אמר שאין לו בעיה עם חוות דעת זו, כך שחוות הדעת של מ.ג. יועצים הינה חלק מחומר הראיות שניתן להסתמך עליו.

     

  36. בחוות הדעת של מ.ג. יועצים נכתב כי בהתאם להצהרת המזמין פירוט מרכיבי הרצפה/תקרה המפרידה בין הדירות הינו: בטון מסיבי בעובי 25 ס"מ, יריעה גמישה מדגם פלציב בעובי 6 מ"מ, מילוי חול/סומסום בעובי (גובה) של כ- 10 ס"מ וריצוף.

     

    לגבי שיטת הבדיקה האקוסטית בין החדרים, הבדיקה בוצעה באמצעות הצבת פטישיה בחדר שינה ובדיקת השפעתה בחדר המגורים. מבחינת האקוסטיקה היה הרעש בגדר התקן, אך בעת הפעלת הפטישיה על רצפת חדר השינה, הורגשו הרעידות, בכל שטח רצפת הסלון, ברמה ניכרת. על כן הציע המומחה לבחון לפי התקנים הרלוונטיים את יישום השכבות שיושמו ישירות מתחת לפני הריצוף.

     

    הליקויים בדירת התובעים:

  37. מר אשור הודה שהנתבעת לא יישמה את יריעות הפלציב בהתאם להוראות היצרן, וכי היא חייבת על פי התקן ליישם את היריעות בהתאם להוראות היצרן.

     

  38. בעת הרמת הריצוף התגלה שהנתבעת לא ביטנה את כל הצנרת הנמצאת מתחת לריצוף בהתאם לדרישות התקן, ולא אטמה את מעבר הצינורות העוברים מתחת לריצוף מקיר לקיר.

     

  39. מעיון בתקנים הישראליים אליהם התייחס מר אשור עולה בבירור שחובה לבטן את כל הצנרת מתחת לריצוף וכן להניח שכבת חול נקי מתחת לריצוף. מהתמונות ומסרטי הווידאו עולה שמתחת לרצוף בדירת התובעים התגלו קרשים, שאריות של חומרי בנייה, לרבות גושי בטון, דבר שאינו עולה בקנה אחד בנייה תקינה אלא עם בנייה רשלנית, דבר שמסביר את הרעידות המורגשות בדירת התובעים.

     

  40. הליקויים אותם ציינו העדים מטעם התובעים הינם:

     

    • בהתאם לעדותו של מר מזרחי יש לבצע את העבודות כדלקמן:

      1. יש ליישם את יריעת הפלציב באופן שתעלה עד תחתית הפנל, בהתאם להנחיות היצרן.

        (2)יש לנקות את הרצפה מחומרי בנייה לפני יישום יריעת הפלציב.

        (3)יש לבצע מישק הפרדה גמיש בין הריצוף ליריעה .

        (4)יש לבטן מערכות שונות המונחות על גבי הריצוף (גז, חשמל, מים) ומתחת ליריעה.

        (5) יש לבצע חפיפה בין היריעות ולהדביק בסרט הדבקה לאורך קווי החפיפה, למניעת חדירה חומר המילוי בין היריעות.

         

    • בהתאם לסעיף 1.8 לחוות דעתו של מר גוכמן לצורך תיקון הליקויים בדירה יש צורך בפירוק כל הריצוף בדירה, הוצאת שכבת המצע, מילוי בטון סביב צנרת חשמל והגז. השמת שכבת פלציב עד מעל לקו הריצוף כולל חפיפה בין היריעות וסגירה על ידי הדבקה , ניתוק הריצוף עם חומר גמיש מהקירות, מילוי מצע חדש וריצוף מחדש, וכל עבודה נוספת שתידרש בהתאם לממצאים שימצאו לאחר פרוק הריצוף בכל הדירה.

       

    • פירוט מפורט יותר של העבודות שיש לבצע מצוי בחוות דעתו של המהנדס רמי גוטמן, אותו אני מאמץ כשיטת העבודה הנכונה שיש לבצע בדירה.

       

  41. כל העבודות הנ"ל שיש לבצע, יש לבצע בפיקוח מהנדס בניין, אשר יהיה עליו לאשר בכתב כל שלב ושלב של העבודה אשר תתבצע. ככל שלא יסכימו הצדדים על מהנדס בניין מוסכם, ימנה בית המשפט מומחה מטעמו אשר יפקח על ביצוע עבודות תיקון הליקויים.

     

  42. בית המשפט מבהיר שאין בכוונתו למנות של מר אשור למפקח על ביצוע העבודות, שכן נראה מחוות דעתו של מר אשור שהוא עוסק יותר בשמאות מקרקעין מאשר בליקויי בנייה.

     

    פיצול סעדים:

  43. התובעים עתרו למתן היתר לפיצול סעדים, על מנת לתבוע את נזקיהם הכספיים. סבור אני שבקשה זו היא בקשה מוצדקת, ואני נותן לתובעים היתר לפיצול סעדים.

     

    סוף דבר:

    לאור כל האמור לעיל תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן:

    1. ניתן בזה צו עשה לתובעת לתקן את הליקויים בדירת התובעים המפורטים בעדותו של מר יצחקי, בחוות הדעת של מר גוכמן ובחוות הדעת של מר גוטמן, בהתאם למפרט העבודה שציין מר גוטמן בסעיף 6.3 לחוות דעתו.

      ביצוע התיקונים יהיה בכל הדירה, וייעשה בפיקוח מהנדס בניין מוסכם עליו יסכימו הצדדים. ככל שלא יודיעו הצדדים לבית המשפט את זהותו של המהנדס המוסכם בתוך 10 ימים, ימנה אותו בית המשפט.

      על הנתבעת להתחיל בביצוע התיקונים בתוך 30 יום מהיום, ולסיימן בתוך 60 יום מהיום. כל תיאום ביצוע עבודות התיקונים יהיה באמצעות ב"כ הצדדים.

    2. הנתבעת תשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את הוצאות המשפט הכוללות את אגרת המשפט, את שכרם של כל המומחים מטעם התובעים, את שכרו של המומחה מטעם בית המשפט, את שכר העדים מטעם התובעים על פי החלטות בית המשפט, והכל בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל;

    3. שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

       

      ניתן היום, ד' אב תשפ"א, 13 יולי 2021, בהעדר הצדדים.

       

      Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ