הרמת מסך ההתאגדות של חברה אינו טעם מספיק להפחתת פיצויי הלנה

השופטת נילי ארד

האם הרמת מסך ההתאגדות של חברה או בעל מניות בה, מהווה כשלעצמה טעם לשלילת פסיקת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים לעובד. שאלה זו ואחרות הובאה להכרעתנו בערעור זה, המכוון נגד פסיקתו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, על שלא קיבל במלואה את תביעתו של המערער נגד המשיבים.

קודם שנבוא לגופם של דברים נציין כי בא-כוח המשיבים לא התייצב לדיון בערעור למרות שהוזמן כדין. על כן הוחלט על קיום הדיון בערעור בהעדרו, תוך שניתנה דעתנו לטיעוניו בכתב, לטיעוני המערער ולכלל החומר שהובא לפנינו.

רקע

2. המשיב 3 (להלן: מר אבולעפיה) הוא בעל המניות היחיד של Sabona Enterprises B.V (להלן: סבונה). ביום 20.9.00 נחתם הסכם בין סבונה לבין משפחת אבישר, מי שהיו באותה עת הבעלים של המשיבה 1 ומלון  אמבסדור. במסגרת הסכם הרכישה, התחייבה משפחת אבישר כלפי סבונה, כי נכון למועד ההסכם אין לחברה כל חבות כלפי עובדיה או עובדיה לשעבר למעט סך של 135,000 לכלל העובדים. המערער נמנה על רשימת העובדים שצורפו להסכם הרכישה ונכללו בהצהרת משפחת אבישר לפיה אין כלפיהם חבות הנובעת מיחסי עבודה עד למועד חילופי הבעלים במלון.

3.      3.      בחודש אפריל 2003 נחתם הסכם פשרה בין המשיבה 1 (להלן: החברה) ובין מבטחים - מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (להלן: מבטחים) לפיו יימחקו חובותיה של החברה בתמורה להעברת סך של 152,000 ש"ח למבטחים.

4.      4.      המערער הועסק כ-15 שנה בתפקיד מנהל קבלה במלון אמבסדור (להלן גם: המלון) שהיה כל אותה תקופה בבעלות החברה. משהגיע המערער לגיל 70 סיים עבודתו במלון בתאריך 10.10.02.

5.      5.      בתקופת עבודתו שולמה משכורתו החודשית של המערער על ידי החברה. לעיתים שולם שכרו בהמחאות אישיות של מר אבולעפיה ולעיתים בהמחאות של המשיבות 2 ו - 4 (להלן: החברות האחרות) אשר הוציאו חשבוניות בגין הכנסותיה של החברה.

6.      6.      בתאריך 8.4.2003 פדה המערער במבטחים קרנות פנסיה בע"מ (להלן: מבטחים קרן פנסיה) סכום של 22,786 ש"ח שנצבר לזכותו ברכיב תגמולים, לתקופת עבודה מיולי 1995 עד יולי 1999.

בנוסף ועבור רכיב הפיצויים בגין תקופת עבודה מיולי 1995 עד אוגוסט 1999 פדה המערער במבטחים, פיצויים בסכום של 3,671.5 ש"ח ששולם לו בתאריך 9.3.04, וסכום של  940.19 ש"ח ששולם לו ביום 8.8.04.

כספי פיצויים בגין תקופה מיוני עד ספטמבר 2000 בסך 338.88 ש"ח הועברו ל"מבטחים קופות גמל והשתלמות".

התובענה

7.         ביום 16.10.03 הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי במסגרתה תבע דמי הבראה, ימי מחלה, פדיון ימי חופשה, ימי חג, עבודה בשבת, פיצוי בגין הפסד פנסיה, העדר הפרשות לקרן השתלמות ופיצויי פיטורים והלנת פיצויי פיטורים. התביעה הוגשה נגד החברה ונגד המשיבים 2 - 4. בנוסף עתר להרמת מסך בין החברה ובין מר אבולעפיה ו החברות האחרות וביקש לחייב את כל הארבעה ביחד ולחוד בתשלום  הכספים שתבע מהחברה.

המערער צירף כנתבעות נוספות את מבטחים ואת מבטחים קרן פנסיה. נתבעות אלה נמחקו בהסכמת המערער בישיבת קדם משפט מיום 2.12.04 בכפוף להצהרות אלה: לא דווח למבטחים על המערער כעובד ולא הועברו אליה כספים בגין עבודתו בין השנים  1991-1999; המערער היה עמית במבטחים קרן פנסיה בין החודשים  יולי 1995 ועד לדצמבר 1999 אולם לאחר מכן לא צורף שמו לרשימות הגביה שהועברו על ידי החברה ולא נצברו זכויות.

נתבעת נוספת,  כנרת - קרן  השתלמות בע"מ על יד בנק הפועלים (להלן: קרן השתלמות כנרת) נמחקה אף היא בהסכמה.

בסופו של יום, נותרו המשיבים 1 - 4 שלפנינו, כנתבעים לתביעתו של המערער, אשר ביקשו לדחות את תביעתו כלפיהם.

פסק דינו של בית הדין האזורי

8.   בית הדין האזורי (השופטת טרכטינגוט חנה ונציגי הציבור גב' חנה קפלינקוב ומר דן יערי; עב'  6837/03) קיבל את מרבית רכיבי תביעתו של המערער (להלן בפרק זה: התובע). עיקר קביעותיו ומסקנותיו מפורטים להלן. 

א.    א.     התובע עבד בחברה, באותו מקום עבודה ובאותו תפקיד משך כ- 15 שנה עד לפרישתו מפאת גילו. בתום עבודתו "זכאי הוא לכל הזכויות שהתגבשו במועד זה והמתייחסות לכל תקופת עבודתו".