כללי
1. 1. לפני תביעה כספית בסך 16,085 ש"ח בגין השתתפות בהוצאות החזקת הרכוש המשותף וכן תביעה למתן צו עשה להשבת המצב לקדמותו, לביטול עבודות הבניה שביצעו הנתבעים ברכוש המשותף של הבית הנמצא ברחוב הרב ריינס 2-4 בשכונת קרית משה בירושלים (להלן:
"הבית").
התובע הינו מורשה של בעלי הדירות בבית המשותף. הנתבע 1 הוא בעל הזכויות בדירה המצויה בקומת הקרקע של הבית, הידועה גם כחלקת משנה 67/3 בגוש 30138 (להלן:
"הדירה").
הנתבע 2 הוא אחיו של הנתבע 1 ומי שביצע עבורו עבודות בניה בדירה ו/או ברכוש המשותף, כנטען בכתב התביעה.
בד בבד עם הגשת התביעה, הגיש התובע, בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים לבצע כל עבודות בניה ושינוי ברכוש המשותף(בש"א 6582/01 ).
בתגובתם לבקשה, השיבו הנתבעים כי לא ביצעו עבודות חדשות המרחיבות את קווי הבניין של הדירה, והתובע, הוא שביצע בדירה עבודות אינסטלציה לצורך תיקון מערכת ההסקה המשותפת שצינורותיה עוברים תחת רצפת הדירה, ובכך גרם נזק רב לדירה.
במסגרת הדיון בבקשה זו, הגיעו הצדדים להסכם על פיו בית המשפט ימנה מהנדס כמומחה מטעמו, והוא יחווה דעתו ביחס לעבודות האינסטלציה שביצע התובע. הוסכם, כי המומחה יבדוק מה היה מצב הדירה לפני ביצוע העבודות על ידי התובע, אילו עבודות ביצע התובע, מה הנזקים שנגרמו לדירה בשל עבודות אלה ומה העבודות שיש לבצע על מנת להשיב את המצב בדירה לקדמותו. עוד הוסכם, כי התובע יבצע את עבודות האינסטלציה הדרושות לצורך תיקון מערכת ההסקה של הבניין לרבות חיבור הדירה למערכת ההסקה, והמומחה יבדוק עבודות אלה.
הסכם זה קיבל תוקף של החלטה ביום 19.11.01 והמהנדס מר שמחה פלדמן, מונה כמומחה מטעם בית המשפט.
כמו כן הוגשו ע"י הנתבעים 2 בקשות לפי ס' 6 לפקודת בזיון בית המשפט (בש"א 5001/03 ובש"א 6517/03). ביום 15.2.05, ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה בבש"א 6517/03 וביום 17.8.03 הגיעו הצדדים לידי הסכמה לביצוע עבודות בהתאם לחוות הדעת של המומחה פלדמן, הסכמה אשר קיבלה תוקף של החלטה.
טענות התובע
2. 2. התובע טען כי הנתבע 1 לא שילם חלקו בהוצאות הבית המשותף במשך למעלה מ-7 שנים, בסך 9,957 ש"ח ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, סכום כולל של 16,085 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה. לטענתו, תשלומים אלה נדרשו להחזקתו התקינה של הרכוש המשותף, לניהולו ולהבטחת השירותים בו ועל פי הפסיקה והוראות
חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן:
"החוק"), הנתבע 1, ככל בעל דירה בבית משותף, חייב לשאת בתשלומים אלה ואין הדבר נתון לשיקול דעתו.
בנוסף, ביקש התובע לחייב את הנתבעים לבטל את עבודות הבניה שביצעו ברכוש המשותף ולהחזיר את המצב לקדמותו שכן, עבודות אלה בוצעו מבלי שנתקבלה הסכמת התובע, כמתחייב מהוראות החוק.
במסגרת עבודות הסיפוח שנעשו בשנת 2001, הנתבעים סיפחו לדירה שטח חלל המהווה רכוש משותף, בו מצויים קו צינור הביוב ושעוני המים של הדירות בבית. בכך חסמו הנתבעים את הגישה לצינור הביוב של הבית, שברו ופגעו בצינורות החימום היוצאים מחדר ההסקה לדירות וגרמו נזק לרכוש המשותף ולדיירי הבית שנותרו ללא חימום בחורף.
בנוסף, טען התובע כי הנתבעים סיפחו חלק משטח הגינה ברכוש המשותף, לדירתם.
לפיכך, ביקש התובע להורות על הריסת תוספות הבניה שהוסיפו הנתבעים בניגוד להוראות החוק ועל החזרת המצב בבית לקדמותו.
התובע ציין כי בשל תקלה במערכת ההסקה המרכזית, נאלץ לבצע תיקונים בצנרת ולפתוח לשם כך את רצפת הדירה שכן, צינורות ההסקה של הבית עוברים תחתיה. לטענתו, תיקון זה נעשה לאחר שכל הנסיונות שנעשו לאיתור הנתבע 1 לא צלחו והיה צורך לפעול בדחיפות כדי לבצע את התיקון הדרוש ובכך להקטין את נזקי בעלי הדירות בבית. התובע טען כי נשא בהוצאות השיפוצים שנדרשו בגין התיקונים שביצע בדירה והחלפת ריצוף כל שטח הדירה על יסוד ההסכמה שהושגה בין הצדדים.
טענות הנתבעים
3. 3. הנתבעים טענו, כי הם אינם חייבים בתשלום כלשהו, שכן לדירה כניסה נפרדת, היא אינה מקבלת שירותים מהרכוש המשותף או מחדר ההסקה, לאחר שהתובע ניתק באופן חד צדדי את הדירה מהמערכות. הנתבע 1 לא השתמש בדירה ב-10 השנים האחרונות, ומשביקש מאחיו העוסק בתחום הבניה לבדוק את מצב הדירה, גילה כי אלמונים פרצו לדירה, ביצעו בה חפירות, פירקו את השירותים והותירו אחריהם הרס וחורבה כללי. לאחר בירור נתגלה כי התובע הוא שביצע עבודות אינסטלציה בדירה לצורך תיקון מערכת ההסקה. הנתבע 2 דרש שהדירה תתוקן לאחר ביצוע החפירות ברצפה ובתקרה וכי צינורות ההסקה יעברו דרך השטח המשותף, דרישה אשר לא נענתה. בין הצדדים סוכם כי השרברב יחליף את כל הצנרת בדירה ויתקין צנרת חדשה בתוך שרוולים. השרברב המשיך בעבודתו וביצע חפירות ברצפה על מנת להוציא את הצנרת כולה ולהתקין חדשה תחתיה. אולם למרות סיכומים אלה ולמרות שעבודות האינסטלציה להתקנת צנרת ההסקה נמשכו כסדרן, בחר התובע להגיש תביעתו זו.
ביחס לטענה לפיה בנו ברכוש המשותף, טענו הנתבעים כי דין התביעה להידחות שכן נציגות הבית המשותף רשאית לפעול רק בעניינים הקשורים לניהול הבית המשותף ואילו בניה ברכוש המשותף אינה עניין שכזה.