הרוש יהודה ואח' נ' בינהורן אליהו צבי ואח'

פסק דין

1.מבוא

א.ביום 2.3.2000 התקשרו המבקשים, בני הזוג שמחה ויהודה הרוש, עם המשיבה 11, שהיא חברה קבלנית לבניין (להלן – "המשיבה"), בהסכם לרכישת דירה בבית משותף.

ב.המבקשים הגישו לבית משפט זה את התובענה הנוכחית (המרצת פתיחה 297/06) כנגד המשיבה וכנגד 11 משיבים נוספים (שהם בעלי דירות אחרים בבית המשותף והמפקחת על רישום המקרקעין). בתביעתם עתרו המבקשים, בין היתר, לקבל סעד הצהרתי לפיו הם "(...) הבעלים היחידים והבלעדיים של החנייה שהוסכם עליה בין "המשיבה" למבקשים במעמד חתימת ההסכם לקניית דירתם, על פי זכותם החוזית וכמפורט וכמסומן ב"תוכנית מצב סופי"". כן עתרו לחייב את המשיבה "לשלם למבקשים פיצוי כספי על סך של 91,631 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת כתב הבקשה ועד לתשלום המלא בפועל".

ג.המבקשים טענו כי ביום 2.3.2000 התקשרו עם המשיבה, במשרדו של עו"ד משה טמבור ז"ל, בהסכם בכתב שענייננו רכישת דירה בקומת קרקע ברח' אושה 5 בקרית מוצקין בגוש 11562 חלקה 75 (להלן – "הדירה"). על פי ההסכם, התחייבה המשיבה להעביר למבקשים את כל הזכויות בדירה בתמורה לתשלום בסך 270,000$.

המבקשים טענו כי במועד החתימה על ההסכם חתם המבקש מר יהודה הרוש "בכל מקום שהראה לו עו"ד טמבור ובין היתר חתם בתשריט במקום ובשטח של הגינה הצמודה לדירתו כאשר בתוך שטח הגינה לא היה משורטט כל שרטוט של חניה (...)".

המבקשים הוסיפו וטענו כי "(...) בתחילת חודש מאי 2000, ועוד בטרם קבלת החזקה בדירה, כאשר ביקר המבקש 1 ב"בניין" בו נמצאת ה"דירה" שקנה, התברר לו ולהפתעתו המוחלטת כי על חלק משטח הגינה הצמודה ל"דירה" הונחו אבנים משתלבות אשר יצרו משטח חנייה ששטחו כ – 15 מ"ר".

ד.טענתם המרכזית של המבקשים היא כי המשיבה פעלה בחוסר תום לב וגרמה, ביום 3.3.04, לרישום לא נכון של הבית המשותף, באופן שהחניה של המבקשים נרשמה שלא במקום הנכון וכחלק מהגינה. בכך, טענו המבקשים, קטן שטח הגינה בכ- 15 מ"ר ממה שהוסכם עליו במועד הרכישה.

ה.על שום כך עתרו המבקשים לסעדים שלהלן:

"(...) להורות ולתת סעד הצהרתי המצהיר כי:

א.המבקשים הינם הבעלים היחידים והבלעדיים של החניה שהוסכם עליה בין המשיבה 11 למבקשים במעמד חתימת ההסכם לקנית דירתם, על פי זכותם החוזית וכמפורט וכמסומן בתוכנית מצב סופי שמיום 29.12.99 (להלן: "תוכנית מצב סופי").

(...).

ב. להורות למשיבה 12 היא המפקחת על רישום המקרקעין בחיפה לתקן את צו רישום הבית המשותף כך שהחניה המסומנת ב – "צו רישום בית בפנקס הבתים המשותפים" באות יח תבוטל ותסומן מחדש כחניה במקום הנכון כמפורט וכמסומן ב"תוכנית מצב סופי".

ג. לחייב את המשיבה 11 לשלם למבקשים פיצוי כספי על סך של 91,631 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת הבקשה ועד לתשלום המלא בפועל, כמפורט בכתב הבקשה".

ו.לאור בקשת המפקחת על רישום המקרקעין ובהסכמת המבקשים, הוריתי בפסק דין מיום 12.3.07 על מחיקת התביעה כנגד המשיבה מס' 12 המפקחת על רישום המקרקעין בחיפה.

ז. להשלמת התמונה אוסיף עוד כדלקמן: בשנת 2003 הגישו המבקשים לבית משפט השלום בחיפה את התובענה שבתיק אזרחי ת.א. 14416/03. (התובעים שם הם המבקשים בהליך שלפני והנתבעת שם היא המשיבה גלבוע).

במסגרת ההליך האמור הגישו המבקשים (התובעים שם) בקשה למתן צו מניעה זמני במטרה למנוע את רישומו של הבית כבית משותף (בש"א 12660/03). המבקשים חזרו בהם מן הבקשה לאחר שבא כוחם יעץ להם לעשות כן בשל כך השיהוי בהגשתה.

2.הראיות ומהלך הדיון

א.במסגרת ההליך שלפני הוגשו שני כתבי תשובה: כתב תשובה מטעם המשיבה וכתב תשובה מטעם המשיבים 9 ו- 10 ה"ה יפה ויצחק נוסבאום, שהם שניים מן הדיירים בבית המשותף (למען הנוחות יקראו משיבים אלה, יחדיו, – "נוסבאום").

ב.מטעם המבקשים העידו: עו"ד גלעד נוימן, מר משה יבין והמבקש מר יהודה הרוש בעצמו (שלושתם העידו בישיבת בית המשפט מיום 17.1.10). כן העידו מטעם המבקשים מר נסים חזן ומר זאב שתיל (שניהם בישיבת בית המשפט מיום 9.2.10).