הקשר בין חסוי לבין אביו אשר מרצה עונש של מאסר עולם- יחודש

1.         ביום 31/10/05 הוגשה לבית המשפט הבקשה שבפני, להורות על קיום הסדרי התראות בין המבקש ובין בנו החסוי.

2.         המבקש - מרצה עונש של מאסר עולם, בגין רצח אישתו - אם החסוי.

3.         החסוי, בן 36, סובל מפיגור "ברמה בינונית", ומאז שנת 1984 שוהה במעון ... .

            בשנת 1990 מונו הוריו של החסוי כאפוטרופסים לגופו ולרכושו, ולאחר הרשעת האב ברצח האם, מונה אחיו, משיב מס' 2, כאפוטרופוס יחיד לגופו ולרכושו של החסוי.

4.         טוען המבקש, כי מאז מאסרו, לפני כארבע שנים, הופסקו המפגשים בינו לבין בנו, והם מצויים בקשר טלפוני בלבד, בתדירות של פעמיים בשבוע.

5.         בתביעתו טוען המבקש, כי החסוי קשור מאוד לאביו, וטובת החסוי דורשת, כי הביקורים ביניהם יחודשו, למרות מאסרו של האב.

6.         משיב מס' 2 מתנגד בכל תוקף לבקשה. לדבריו, המבקש הוא " רוצח מסוכן, ברברי ומתועב", שהיכה ורוצץ בפטיש את ראשה של אם החסוי, ועתירתו הינה בבחינת " דמעות תנין", ו" זעקת הגוזל שנגזל". לו טובתו של הקטין היתה עומדת לנגד האב, לא היה רוצח את אם הקטין.

טוען האפוטרופוס, כי אין להתיר את חידושם של הסדרי הראייה בין החסוי לאב, וכי טובתו של החסוי דורשת להרחיקו מ" אדם מסוג זה".

7.         בתחילה - הודיעה פקידת הסעד לבית המשפט בתסקיר הראשון, וזאת על סמך המלצות הוועדה הבין משרדית, כי אין מקום להעתר לבקשה, שכן ביקורי הקטין בכלא " עלולים להפר את האיזון המשפחתי שקיים כרגע", וכי אין לקבל החלטה בניגוד ל" עמדת האפוטרופוס בעניין הביקורים בכלא".

עוד נטען בתסקיר זה, כי אין לדעת כיצד הביקורים בכלא ישפיעו על החסוי, וכי אין כל ראייה, כי החסוי אכן מעוניין בביקורים אלה, ובחידוש הקשר עם האב.

8.         בישיבה שהתקיימה ביום 24/08/06, הבהירה פקידת הסעד, כי התנגדותה כפי שהובאה בתסקיר הראשון מתייחסת לביקורי החסוי בכלא, אולם " אם האב יקבל חופשות, אין מאיתנו מניעה, כי האב יפגוש את בנו". עוד אמרה פקידת הסעד, כי החסוי יודע ומבין שאביו נמצא במאסר עולם, כי רצח את אימו.

            עוד ציינה, כי האדם היחיד שהצליח לתקשר עם החסוי, הינו אביו.

9.         בישיבה זו התנגדו שני המשיבים לביקורי החסוי את אביו - בכלא.

10.        בתום ישיבה זו הוצאתי תחת ידי החלטה המופנית אל פסיכולוג מעון ..., המורה לו,  להגיש חוות דעת בסוגייה שבמחלוקת. חוות הדעת הוגשה לבית המשפט ביום 19/09/06, ובה נאמר, כי החסוי מעוניין לבקר את אביו בכלא ומצפה לחידוש הקשר. מדגיש הפסיכולוג מר אדם רענן, כי טובתו של החסוי עולה בקנה אחד עם חידוש הקשר בין האב לבנו " גם בתוך גבולות בית הסוהר". ביקורים אלה לא יפגעו בחסוי, " אלא להיפך מכך.   הם יוסיפו נופך על כל אותם חוויות על כל אותם גירויים שנעימים עבורו ומעשירים אותו".

11.        בעקבות חוות דעת זו הגישה פקידת הסעד תסקיר משלים, ובה שינתה את טעמה, וציינה, כי לאור המלצת הפסיכולוג, והקשר הטוב והמשמעותי בעבר בין החסוי לאביו, " אני משנה את המלצתי מתאריך 05/09/06, וממליצה על ביקורים בכלא בין החסוי לאביו אחת לשלושה חודשים", כאשר הנסיעה לכלא תערך במונית עם מדריך מלווה מהמעון.

12.        ביום 29/09/06 הוריתי לצדדים להגיש סיכומיהם. בא כוח היועץ המשפטי לממשלה הגיש סיכומיו ביום 17/10/06, אולם האפוטרופוס לא הגיש סיכומיו עד עצם היום הזה.

13.        היועץ המשפטי לממשלה בסיכומיו תמים דעים עם הפסיכולוג ופקידת הסעד, וקובע, כי חוות הדעת של הפסיכולוג " שופכת אור חדש" על הנושא, וגם הוא משנה את עמדתו, וממליץ על קיום הביקורים גם בין כתלי הכלא.

14.        אין חולק, כי השיקול היחיד האמור להנחותני בסוגייה זו, הינה אך ורק טובתו של החסוי.

15.        הן הפסיכולוג והן פקידת הסעד סבורים, לא רק כי טובתו של החסוי לא תיפגע מביקורים אלה, אלא, כי הוא אף יצא נשכר מהם.