החלטה
זוהי תביעה לשיבוב הסכום אותו שילמה התובעת , חברת ביטוח, למבוטחה כתמלוגי ביטוח , ופיצויים ל נזקים שנגרמו לרכבו של התובע באירוע המתואר בכתב התביעה , כדלקמן
" 3- בתאריך 8/12/04 גילה המבוטח כי הרכב המבוטח נפגע ונגרמו לו נזקים וזאת בעקבות כך שאנשי המשטרה מטעמה של הנתבעת , חשדו שברכב המבוטח ישנו חפץ חשוד, ניסו לפרוץ את הרכב המבוטח, ועקב כך גרמו נזקים"
בכתב ההגנה מטעם הנתבעת , נטען כי אומנם לא צורפה פוליסת הביטוח הרלבנטית, אך בהסתמך על פוליסה תקנית שהוא הדפיסה מהאינטרנט, מגלה כי בפוליסה שאמורה לחול על המקרה אצל התובעת, קיים סעיף החרגה לפיו הפוליסה אינה מכסה:
" אובדן או נזק שהם תוצאה של מלחמה , פעולת אויב, פיגועים חבלניים, הקוממות צבאית או עממית ,מהפכה "
הנתבעת טוענת כי במקרה הנדון מדובר בפעולת אויב , ועל כן לא הייתה חובה על התובעת לשלם למבוטחה בהתאם לתנאי הפוליסה, ומכאן שאין בידה זכות תחלוף כנגד הנתבעת .
כמו כן טוענת הנתבעת , כי אירוע כזה המתואר בכתב התביעה , מקים עילת פניה אל רשויות מס רכוש על פי חוק מס רכוש וקרן פיצויים .
הנתבעת מפנה אל ההגדרות אשר בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לחוק מס רכוש וקרן פיצוים, וגם אל פסק הדין בענין רע"א 11495/05 .
באי כוח הצדדים , מיקדו את הטענות שלהם בנקודה זו, במהלך ישיבת יום 28/2/10 כדלקמן
" השאלה הראשונה במחלוקת שבין הצדדים , בלי לפגוע בטענות הצדדים האחרות, האם האירוע המתואר בכתב התביעה בו נגרם נזק לרכב המבוטח, מהווה פעולת איבה כהגדרתה בחוק, אם לאו, ומיהו בעל הדין הנכון של התובעת , האם מדינת ישראל דרך המשטרה , או מס רכוש "
אם כן זו השאלה העומדת לדיון בחלטה זו .
אומר כי בתיק לא נשמעו עדים, ואין בידי פרטים מלאים על אשר אירע, כי על פי כתב התביעה המבוטח לא ראה את האירוע ואינו יודע כיצד נגרם הנזק, הוא גילה אותו יותר מאוחר.
אך מנוסח טענות הנתבעת בכתב ההגנה, אין עוד מחלוקת כי עקב חשד בלב מי מאנשי המשטרה, הוחלט לפרוץ את הרכב בחשד שבתוכו יש חפץ חשוד . שכן לתביעה צורף טופס בדיקת רכב/חפץ חשוד שבראשו מתנוסס סמל המשטרה . כאמור , מי חשד בחפץ החשוד, ומה היה טיבו של החפץ החשוד לפי החשד, האם החשד קם על רקע פלילי או בטחוני , ועוד ועוד שאלות אשר מוטב היה להניח אותן בפני בית המשפט בטרם יתבקש להכריע במחלוקת.
מרוח הדברים אשר בכתב ההגנה , עולה כי החשד של השוטרים היה בכיוון חפץ חשוד על רקע בטחוני , שכן הטיעון של המדינה בקשר לאי האחריות שלה, מסתמך על חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה , וסעיפים בחוק מס רכוש וקרן פיצויים שעניינם נפגעי פעולות איבה .
האם אכן מדובר בפעולת איבה , או פעולה מלחמתית אשר במהלכה נגרם לרכב של מבוטח התובעת נזק.
התשובה היא לא .
חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ,התש"ל 1970 , בסעיף 1 קובע לאמור
"פגיעת איבה" -
(1) פגיעה מפעולות איבה של כוחות צבאיים או צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל, מפעולות איבה של ארגון עוין לישראל או מפעולות איבה שבוצעו תוך סיוע לאחד מאלה, בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם מטרותיהם ובלבד שאם פעולות האיבה כאמור אירעו מחוץ לישראל או לאזור - מטרתן היתה פגיעה בישראל (לכולם ייקרא להלן - כוחות אויב);
(2) פגיעה בשגגה מידי אדם עקב פעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה בשגגה בנסיבות שהיה בהן מקום לחשש סביר כי תבוצע פעולת איבה כאמור;