הפ"ב
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
26775-04-16
22/09/2016
|
בפני השופטת:
שבח יהודית
|
- נגד - |
מבקש הביטול:
משה כהן
|
משיב:
אריאל מיטרני
|
החלטה |
לאחר שהבקשה לביטול פסק בורר שהוגשה ע"י המבקש נדחתה בפסק הדין שניתן ביום 8.8.9.16, עתר המשיב ביום 11.09.2016 "לשחרר את כספי העירבון בתיק על פירותיהם וזאת לאחר ועקב דחיית בקשת הביטול שהגיש המבקש ביום 08/09/16", וביום 12.09.2016, הוסיף "הבהרה" לפיה לשיטתו "הערובה שהופקדה נועדה להבטחת ביצוע פסק הבורר [ב]מקרה של דחיית בקשת הביטול, וזאת על פירותיהם".
הכספים שאת שחרורם מבקש המשיב הופקדו בקופת בית המשפט ע"י המבקש בעקבות החלטת בית משפט זה לפיה "ניתן בזאת צו ארעי לעיכוב הליכי הגבייה, על אופניהם השונים, עד למתן החלטה אחרת, כנגד הפקדת סך של 50,000$ בקופת בית המשפט".
המבקש מתנגד לשחרור הכספים, עת לטענתו: בכוונתו להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין; נוכח מצבו הכלכלי של המשיב הוא יתקשה להשיב הכספים לו יועברו לידיו, מה גם שהתנהלותו העסקית מתאפיינת בחוסר תום לב; המשיב לא הוכיח כי נגרמו לו נזקים עקב מתן הצו, אותם נועד הסכום שבקופת בית המשפט להבטיח; יש לעכב את ביצוע ההשבה נוכח הכוונה להגיש בקשת רשות ערעור וסיכוייה הטובים.
לא מצאתי לקבל את התנגדות המבקש.
מלכתחילה, פסק הבוררות ניתן במוסד לבוררות של הבורסה ליהלומים , אשר מפעילה מנגנון אכיפה עצמאי שבכוחו להטיל סנקציות פנימיות על חברים המסרבים לקיים פסקי בוררות. בכך, שונה מצבו של הזוכה במוסד לבוררות, מהמצב הרגיל, בו מימושו של פסק בוררות הטעון ביצוע כנגד המסרב לקיימו ייעשה רק לאחר אישור בית המשפט, אז ניתן לנקוט בהליכי הוצאה לפועל. על רקע זה, מלכתחילה היה זה המבקש שפנה לבית המשפט ביום 02.04.2016, לצד ההליך העיקרי, ב"בקשה למתן צווים" שימנעו, בין השאר, את הרחקתו מאולם המסחר בבורסה היה ולא ישלם 50,000$ המהווים יתרת הסכום שנפסק כנגדו. משמע, מבחינה עניינית עסקינן במעין בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין לפי תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי במסגרתה רשאי בית המשפט ליתן את הסעד "למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו", להבדיל מבקשה לסעד זמני בערכאה דיונית לפי תקנה 364 אשר ההתחייבויות והערבויות נדרשות בה "לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למי שאליו מופנה הצו כתוצאה ממתן הצו". "פתרון אמצע" מקובל להכרעה בבקשות לעיכוב ביצוע פסקי דין כספיים הוא מתן הוראה בדבר תשלום הכספים, כולם או חלקם, לקופת בית המשפט עד להכרעה בהליך העיקרי (ע"א 7361/12Lehman Brothers Alternative Investment Mangement LLC נ' לאוקורד השקעות אלטרנטיביות בע"מ, פסקה 18, ניתן ב-14.01.2013; רע"א 7797/13 לוי נ' זילברמן, פסקה 13, ניתן ביום 16.01.2014). הסמכות לנקוט בפתרון דומה גם במקרה הנוכחי מעוגנת בסעיף 29 לחוק הבוררות, לפיו "משהוגשה בקשה לאישור פסק בורר או לביטולו, רשאי בית המשפט להורות על... מתן ערובה למילוי פסק הבוררות".
החלטת בית משפט זה מיום 01.05.2016 לפיה "ניתן בזאת צו ארעי לעיכוב הליכי הגבייה, על אופניהם השונים, עד למתן החלטה אחרת, כנגד הפקדת סך של 50,000$ בקופת בית המשפט", נועדה אם כן להבטיח את ביצוע פסק הבוררות היה ותידחה הבקשה לביטולו.
משנכון למועד הנוכחי בקשת הביטול נדחתה, לזכות המשיב עומד פסק בוררות מאושר, ואין כל בקשה תלויה ועומדת לעיכוב ביצועו של פסק הדין המאשר מחמת הגשת בקשת רשות ערעור – יש להיעתר לבקשת המשיב, ולשחרר לידיו את הכספים שבקופת בית המשפט, המבטאים את יתרת סכום החוב הנותר.
ניתנה היום, י"ט אלול תשע"ו, 22 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.