הפ"ב 23782-06-16 סנד נ' גורביץ ואח'

1.בהחלטתה מיום 19/7/16 קבלה כב' השופטת י' שבח את עתירתו של המבקש למנות בורר על מנת שידון ויכריע במחלוקת שהתגלעה בינו לבין המשיב, שעניינה בהתקשרות בה מכר למשיבים, לטענתו, את מניותיו במשיבה 2: מגדלור הנדסה בע"מ (להלן – החברה).

בהחלטה נוספת מיום 26/7/16 נעתרה כב' השופטת שבח, במעמד צו אחד, באופן חלקי, לבקשת המבקש להטלת עיקולים זמניים, בהתאם לסעיפים 16(א)(5) ו-16(ב) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968. המשיב הגיש תגובה לבקשה והמבקש הגיש תשובה לתגובה. לאחר מכן הגיש המשיב "תשובה במסגרת בקשה בהולה לעיכוב ההחלטה בדבר מתן צו עיקול וקביעת מועד בהול לדיון בבקשה לעיקול", וכן "בקשה להוצאת נספחים ולמחיקת סעיפים מהבקשה לעיקולים זמניים".

ביום 2/8/16 התקיים לפני דיון במעמד שני הצדדים, אשר ביסודו הנחת עבודה מוסכמת, לפיה הבקשה להטלת עיקולים זמניים נבחנת "מבראשית" (de novo).

עילת תביעה הנתמכת בראיות מהימנות לכאורה 

2.ביסוד תביעת המבקש טענתו, כי המשא ומתן שהתקיים בין הצדדים בנושא מכירת מניותיו בחברה השתכלל להסכם מחייב. לאחר שבחנתי את חומר הראיות הגעתי למסקנה, כי בידי המבקש עלה לשכנע בקיומה של עילת תביעה רצינית הנתמכת בראיות לכאורה. להלן נימוקיי:

א.טענתו של המבקש, לפיה בחודש אוקטובר 2015 או בסמוך לכך סוכם בינו לבין המשיב כי השותפות תפורק וכי המשיב ירכוש את חלקו בחברה תמורת 50% משוויה, נתמכת לכאורה בהודעה שניתנה ביום 1/11/15 לעובדי החברה. תימוכין נוספים לטענה נמצאים בייסודה על ידי המבקש, ביום 22/11/15, של חברה חדשה (מטאור הנדסה בע"מ), אשר המבקש החל לפעול בה באופן עצמאי, כאשר המשיב מצדו לא מיחה על כך.

ב.בהמשך לסיכום הנ"ל, ביום 6/1/16 נחתם בין הצדדים "מזכר הבנות", אשר בהתאם לו שולמה למבקש מקדמה בסך 750,000 ₪ (נספח 14 לבקשה; להלן – מזכר ההבנות החתום).

בניגוד לטיוטת מזכר ההבנות שלא נחתמה (נספח 12 לבקשה), העשויה ללמד שבין הצדדים כבר נכרת באותו שלב הסכם מחייב, במסגרת מזכר ההבנות החתום נאמר, כי הצדדים "מנהלים משא ומתן בנוגע להפסקת פעילותם המשותפת...כנגד תשלום תמורה אשר סכומה ואופן פרעונה טרם סוכמו בין הצדדים". כמו כן נאמר, כי הסך 750,000 ₪ מהווה "'דמי רצינות' במסגרת המו"מ..", אשר יחשבו כתשלום על חשבון תמורת מכירת המניות רק אם המו"מ יבשיל לכדי הסכם סופי. לצורך הבקשה שלפני, לא אייחס משקל להסברו של המבקש לפיו ביסוד שינוי הנוסח לא עמדו אלא שיקולי מס. אניח, אפוא, כי באותו שלב עדיין לא השתכלל הסכם מחייב. אלא שבה בעת ראוי להסב תשומת לב לסעיף 4 למזכר ההבנות החתום, לפיו "הצדדים מתחייבים לנהל את המו"מ בתום לב מתוך מטרה להגיע בתוך 45 ימים מיום החתימה על מזכר הבנות זה..להסכם". חומר הראיות, שיפורט בסמוך, מלמד לכאורה כי המשיב הפר חובתו זו.