הפ"ב 1985-12-14 אלבוחר נ' רז ואח', הפ"ב 39440-12-14 רז ואח' נ' אלבוחר

לפניי בקשה אשר הוגשה על ידי אילן אלבוחר וחברת מחשוב רפואי א.ד. (1994) בע"מ (להלן: "המבקש 1" ו"המבקשת 2" בהתאמה) לביטול פסק בוררות שניתן על ידי כב' הבורר עו"ד יעקב שפיגלמן ביום 6.11.14 (הפ"ב 39440-12-14), ובקשה שהוגשה על ידי דורון רז (המשיב בבקשת הביטול; להלן: "המשיב") לאישורו של פסק הבוררות האמור (הפ"ב 1985-12-14).

רקע

הצדדים לפניי היו בעלי המניות היחידים ובעלי זכויות הניהול במבקשת 2, חברה פרטית העוסקת בפיתוח, הפצה ושיווק של תוכנת מחשבים לניהול מרפאות שיניים. המבקש 1 היה בעל של 74% ממניות החברה בעוד שהמשיב היה בעלים של 26% של מניות החברה.

בין הצדדים התפרץ סכסוך מתמשך החל ממרץ 2009, אשר בא לידי ביטוי בהגשת תביעה על ידי המשיב נגד המבקש 1 בבית המשפט המחוזי בירושלים, בה ביקש בעיקר סעדי צו מניעה וסעדים כספיים. בתגובה ביקש המבקש 1 מבית המשפט לעכב את ההליכים על מנת להעביר את יישוב הסכסוך לבוררות, זאת בהתאם למוסכם על ידי הצדדים בסעיף 39 להסכם בעלי המניות שנערך ביניהם ביום 28.5.02 (שהוא הסכם שני שבין הצדדים, לאחר שערכו ביניהם הסכם קודם בשנת 2009 עת יצרו את השותפות ביניהם), ואשר לשונו כדלקמן:

במקרה של מחלוקת בין הצדדים אותה אין הם מצליחים לפתור בינם לבין עצמם, ממנים בזאת הצדדים את רואה חשבון יוסף הרמולין כבורר יחיד אשר יכריע בכל מחלוקת כאמור והחלטתו תחייב את הצדדים, ותהא סופית ובלתי ניתנת לערעור. הבורר לא יהא כפוף לדין המהותי ו/או לכללי הפרוצדורה ולא יצטרך לנמק את החלטותיו.

עת הוגשה התביעה האמורה כבר עשו הצדדים ניסיון לנהל בוררות ביניהם בפני רו"ח הרמולין אלא שלאחר תקופה קצרה התפטר רו"ח הרמולין מתפקידו כבורר, והמשיב טען בפני בית המשפט כי לאחר התפטרותו כבר אין להסכם בוררות כל תוקף וכי על כן יש להשאיר את הכרעת הסכסוך שבין הצדדים בידיו של בית המשפט. בהחלטה מיום 13.1.10 (בת"א 3348/09) דחה בית המשפט טענה זו וקבע כי הסכם הבוררות נשאר בתוקפו גם לאחר התפטרותו של רו"ח הרמולין, ועל כן הורה על עיכוב ההליכים לפניו לשם העברת הדיון לבוררות; ובהמשך מינה את עו"ד יעקב שפיגלמן כבורר בין הצדדים.

הבוררות החלה בישיבה מיום 28.4.10 וכאמור לעיל, הסתיימה בפסק דינו של הבורר כארבע וחצי שנים מאוחר יותר, ביום 6.11.14. כפי שעולה מכתבי הטענות של הצדדים וכן מדברי הבורר בפסק דינו, הבורר קיבל החלטות לא מעטות במהלך דיוני הבוררות, לרבות אף פירוק השותפות שבין הצדדים וקיום הליך של התמחרות שמטרתו להביא להעברת מלוא המניות בחברה לידי אחד מן השותפים בלבד.

ביום 16.11.11 התקיימה במשרדי הבורר מכירת ההתמחרות, שבסיומה ניצח המבקש 1, אשר רכש את מלוא מניותיו של המשיב בחברה. לאחר מכן הודיעו הצדדים לבורר כי ברצונם להמשיך את הבוררות על מנת שידון הבורר בתביעות הכספיות ההדדיות של הצדדים אחד כנגד רעהו וכן כנגד החברה, ובהקשר זה סוכם בין הצדדים כי באשר לצירופה של החברה כצד לבוררות, יוכל כל צד להגיש תביעה נגד החברה; בעוד שהמשיב לא הסכים להסמיך את הבורר לדון בתביעה כלשהי של החברה כנגדו.

בסופו של יום פסק הבורר בתחומים שונים הקשורים להתחשבנות הכספית שבין הצדדים, לרבות תביעות כספיות המבוססות על זכויותיהם של הצדדים כבעלים של החברה וכן כעובדיה, בתחום יחסי עובד מעביד, וזאת מאחר שבמסגרת עבודתם בחברה עובר לפירוק וההתמחרות, קיבלו גם משכורות וצברו זכויות כעובדי החברה ולא רק כבעליה.

טענות הצדדים