הערכת ירידת ערך לגבי נזק חמור לרכב - לאו דווקא לפי כללי "ועדת ששון"

1.     התובע, מר תומר פלד, הוא בעל רכב מסוג ניסן טראנו, מודל 2001, שהיה מבוטח אצל הנתבעת, חב' שירביט.

          ביום 29.10.04 ניזוק הרכב על ידי סופת ברד, בעת שחנה בחניון ליד קיבוץ צובא.

          הברד פגע באופן קשה, בעיקר בגג הרכב ובמכסה המנוע, אך גם בחלקים אחרים של הרכב.

          השמאי, מר ויקטור עידן, מטעם התובע, אמד את ירידת ערך הרכב, כתוצאה מפגיעות הברד והתיקונים שיידרשו, בשיעור של 31% מערך הרכב. את עלות התיקונים ברכב אמד השמאי עידן בסך 22,329 ש"ח (כולל מע"מ).

          לעומתו, העריך השמאי, מר נחום אלפר, מטעם הנתבעת, את ירידת הערך בשיעור של 12% בלבד, ואת עלות התיקונים  - בסך 13,846.4 ש"ח (ללא מע"מ).

          השמאי עידן המציא חוות דעת משלימה, בתגובה לחוות הדעת של השמאי אלפר.

2.         הנתבעת שילמה לתובע 29,476 ש"ח, כסכום שאינו שנוי במחלוקת, ובתביעה דנן תבע התובע את ההפרש, על בסיס חוות דעתו של השמאי עידן. התביעה הועמדה על סך 38,989 ש"ח, נכון למועד הגשתה.

3.       השמאי עידן ספר 591 פגיעות ברכב, כתוצאה מסופת הברד.

          מתוכן, הוא מצא בגג הרכב  257 פגיעות וקבע כי יש להחליף את הגג (בתוספת חלקים נלווים).

          בעדותו הסביר מדוע אין לתקן את הגג, אלא יש הכרח להחליפו: "ב- 257 פגיעות אין שום סיכוי לאף פחח, שיהיה הכי מקצוען, להחזיר את הגג למצבו הסביר, מאחר ובכמות כזו של עיוותים הפח ייחלש, ויש גם סכנה אפילו בטיחותית, בכך שאם חלילה הרכב יתהפך, תהיה סכנה גם לנוסעים. לכן אסור להיכנס לניסיון של תיקון" (בעמ' 7 לפר').

          השמאי עידן העמיד את שיעור ירידת הערך בגין החלפת הגג על 15%, וזאת לשיטתו כהערכה זהירה ומופחתת: "הרתיעה הענקית שיש לקונה פוטנציאלי מהחלפה של גג היא כזו שה- 15% שאני קבעתי הם עדיין לדעתי בעדינות, מפני שקונה פוטנציאלי זהיר לא יקנה רכב שהוחלף בו הגג".

          ובהמשך - "... החלפת הגג, ה- 15% ירידת ערך, זה נובע מחיתוך של העמודים. הגג מתחבר עם עמודים, וכדי להחליפו יש לנסר את העמודים, להוציאו, לרתך חזרה את הגג. ה- 15% מבטאים את ירידת הערך אך ורק מהאקט הזה של הניסור והריתוך" (בעמ' 7 לפר').

4.       המרכיב המשמעותי השני, לגבי ירידת הערך, על פי חוות דעתו של השמאי עידן, היה הצורך בצביעה כללית של הרכב, שנדרשה הן בשל החלפת הגג והן בשל פגיעות הברד הרבות גם בחלקים אחרים של הרכב.

          השמאי עידן בדק את צבע הרכב באמצעות מכשיר אלקו-מטר ומצא כי כל חלקיו צבועים בצביעה המקורית של היצרן, וכי "הרכב היה שמור ויפה".

          השמאי עידן העמיד את ירידת הערך, בגין צביעה כללית מחדש, על שיעור של 10%.

          הוא הסביר כי קונה פוטנציאלי יירתע מאד לרכוש רכב, שעבר צביעה כללית: "הוא פוחד שאולי הרכב עבר התהפכות או תאונה, והמוכר מספר לו סיפור על פגיעת ברד" (בעמ' 10 לפר').

          הצורך בצביעה כללית מחדש יוצר אף בעייה נוספת, כיוון שבניגוד לצביעה הישירה על גבי המתכת, כפי שהיא נעשית על ידי היצרן, כאשר צובעים את הרכב מחדש יש צורך למרוח על המתכת חומר מיוחד, על מנת שהצבע ייקלט.

          "במצב כזה הצבע אינו ישירות על המתכת, כפי שהוא ברכב "מקורי", אלא הוא על גבי חומר היסוד שנמרח. זה אומר שכל הרכב רווי בחומר הבסיס שמתחת לצבע, שהוא בין המתכת לבין הצבע. כאשר מביאים רכב למצב שבו כולו רווי בחומר, והוא איבד את צבעו המקורי, קונה פוטניציאלי לא יקנה רכב כזה, מפני שיעברו קיץ-חורף ומתחילים התנפחויות וסדקים. ... לדעתי במצב כזה, לאחר התיקון תהיה ירידת ערך של כ- 40%. אציין כי אם מישהו היה מתייעץ אתי, הייתי אומר לו שלא לרכוש רכב כזה" (בעמ' 8 לפר').

          ואמנם, השמאי עידן המליץ לתובע שלא לתקן את הרכב, אלא לנסות למכרו במצבו הניזוק, כיוון שהחלפת הגג והצביעה הכללית יפגעו עוד בערך הרכב, מהטעמים שהסביר בעדותו.