השופט י' עמית:
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' כרמל) מיום 5.11.2008 בת"א 6411/04.
רקע עובדתי
1. המערער, יליד 1959, לקה באירוע לבבי ביום 1.4.04 שבעקבותיו עבר לאחר כארבעה חודשים ניתוח מעקפים. המערער אובחן כסובל ממחלת לב טרשתית ותביעתו נסבה על טיפול לא נאות שניתן לו, לטענתו, על ידי ד"ר ארמן, רופאת המשפחה (להלן: ד"ר ארמן), המועסקת על ידי המשיבה. התביעה נדחתה ומכאן הערעור שלפנינו.
2. ואלו העובדות הצריכות לעניין כפי שעולה מפסק הדין ומחומר הראיות.
ביום 1.4.97 פנה המערער לד"ר ארמן בעקבות כאבים בחזה ובצידו השמאלי של הגוף. המערער נבדק על ידי ד"ר ארמן ונשלח לבדיקות דם, אק"ג, צילום ריאות, צילום עמוד שידרה גב-מותני וניתן לו טיפול באקמול. בסיכום המחלה נרשם כדלהלן:
"בדרך כלל בריא. איננו מקבל טיפול קבוע. לא היו ניתוחים. 115/75, 84 - PL סדיר, קצב של לב סדיר, נשימה בועית. ללא חירחורים. בטן רכה ללא רגישות. כבד וטחול לא נמושו, רגישות PREVERU".
לאחר מספר ימים התקבלו תוצאות בדיקות הדם, ובין היתר נמצאו בהן רמות גבוהות של כולסטרול (344) וטריגלצירידים (316). לטענת ד"ר ארמן, עם קבלת התוצאות התקשרה למערער, המליצה לו לערוך דיאטה דלת שומן ולשוב לביקורת. שיחה זו לא תועדה ברשומות אולם התוצאות סומנו באדום, כפי שלגרסת ד"ר ארמן, היא נוהגת בדרך כלל לאחר שמשוחחת עם המטופל (להלן: הביקור הראשון).
באותה שנה ביקר המערער אצל ד"ר ארמן פעמיים נוספות בעקבות שיעולים ממושכים ובעיות גב, ובשנת 1999 ביקר פעם נוספת במרפאתה בעקבות תאונת דרכים שעבר.
3. בחלוף כשלוש שנים, ביום 6.1.00, שב המערער לד"ר ארמן והתלונן על כאבים באזור הלב וכתף שמאל. מצבו הכללי של המערער הוגדר טוב, הדופק היה סדיר (75) ולחץ הדם עמד על 130/90. המערער נשלח לסדרת בדיקות שכללו בין היתר צילום ריאות, אק"ג ומעקב HB פעם בשבוע. בסיכום המחלה נרשם כדלהלן:
"לפני 5 ימים היה כאבים באזור הלב וכתף שמאל. עכשיו ללא כאבים. מצב כללי טוב, 130/90, 75 - PL סדיר, ריאות נקיות, נשימה בועית, קצב של לב סדיר, קולות תקינים, בטן רכה ללא רגישות ללא בצקת".
לאחר מספר ימים הוזמן המערער לביקורת נוספת שנערכה ביום 20.1.00, ובמסגרתה המליצה ד"ר ארמן למערער לעשות דיאטה (נרשם כי המערער קיבל הדרכה) ולשוב למעקב לאחר 6 שבועות. כמו כן נשלח המערער לבדיקת מאמץ שנמצאה תקינה (להלן: הביקור השני).
ביום 12.3.00 נערכה למערער ביקורת נוספת. ברשומות הרפואיות נכתב כי המערער עדיין חש מידי פעם בכאבים בחזה, אולם המצב הכללי טוב. המערער נשלח לסדרת בדיקות נוספת שכללה בדיקת אקו-לב. תוצאות הבדיקות אינן מצויות ברשומות הרפואיות אך המערער צירף לתצהירו את תוצאות בדיקת האקו-לב שבוצעה ביום 4.6.00 ואשר הייתה תקינה (סעיף 5 לתצהירו). מאז אותו יום המערער לא שב למרפאתה של ד"ר ארמן מלבד ביקור אחד ביום 27.12.00 בעקבות דלקת שקדים.
4. כשלוש שנים לאחר מכן, ביום 1.4.03, הוזמן למערער אמבולנס בעקבות כאבים שחש באזור החזה ובכתף שמאל, אולם חרף המלצת הצוות הרפואי סירב המערער להתפנות לבית החולים. כעבור שנה בדיוק, התרחש כאמור האירוע הלבבי שמספר חודשים לאחריו עבר המערער ניתוח מעקפים.
ויהי לאחר הדברים האלה, הגיש המערער תביעתו כנגד המשיבה. לטענתו, בהתחשב בכך שסבל מעודף משקל והיה מעשן כבד, היה על ד"ר ארמן להורות על טיפול תרופתי של מתן סטטינים להפחתת רמת הכולסטרול ולא להסתפק בטיפול דיאטטי. למצער, טען המערער כי היה על ד"ר ארמן להפנותו לקרדיולוג או למומחה ברפואה פנימית.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי
5. בית המשפט דן בשאלת סבירות הטיפול במערער לאור הממצאים הרפואיים והפרקטיקה הנהוגה בשנים 1997 ו-2000, וכפי שעולה מחוות דעת הצדדים.
המערער תמך יתדותיו בחוות דעת של ד"ר א' ביטון, מומחה בתחום הרפואה הפנימית, ושל ד"ר ד' פינק, מנתח לב בכיר. ד"ר ביטון קבע כי לאור הנתונים הרפואיים של המערער (לחץ דם גבוה, עישון מסיבי, רקע של מחלות לב במשפחה), היה צריך להתחיל בטיפול תרופתי להורדת השומנים ולהפנות את המערער למיפוי לב וצנתור. לכל הפחות היה על רופאת המשפחה להפנות את המערער למומחה לרפואה פנימית או לקרדיולוג. לדעתו של ד"ר ביטון, טיפול דיאטטי לא היה מספק בנסיבות, ואילו טיפול תרופתי יכול היה למנוע את האירוע הלבבי או למצער להפחית את עוצמת הנזקים שנגרמו למערער.
ד"ר פינק החזיק גם כן בדעה דומה. לדבריו, היה על ד"ר ארמן לגלות "נחרצות יתר" במעקב הרפואי, להפנות את המערער לטיפול רפואי ולשכנעו להפסיק לעשן. אף צויין (ואין הדבר נוגע לענייננו) כי המערער צריך היה לעבור ניתוח מעקפים בשלב מוקדם יותר ולא ארבעה חודשים לאחר ההתקף.