לפניי דיון מאוחד בעררים שהגישו הצדדים על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט מ' רביד) בב.ש. 9103/09 (ת.פ. 412/09) מיום 13.10.2009. בית המשפט המחוזי הורה כי המשיבה לא תופרד מארבעה מתוך חמשת ילדיה (להלן: הילדים), אולם תעבור להתגורר עמם מחוץ לשכונת מאה שערים בתנאי מעצר בית ובפיקוח במהלך 24 שעות ביממה בכפוף לתנאים מגבילים והפקדת ערבויות, זאת לאחר שקבע בהחלטתו מיום 26.8.2009 כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות למשיבה בכתב האישום שהוגש כנגדה בגין התעללות בקטין בידי אחראי, עבירה לפי סעיף 368ג סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).
לשם הנוחות, המדינה תכונה להלן: העוררת ופלונית תכונה להלן: המשיבה.
תמצית העובדות לפי כתב האישום
1. המשיבה הינה אם לחמישה ילדים ובהם ח', יליד 2006. במהלך התקופה שבין חודש פברואר 2008 לבין חודש יולי 2009, נהגה המשיבה להתלונן בפני אנשי הצוות הרפואי שטיפלו ב-ח', כי האחרון סובל מחום גבוה, קשיי עיכול, הקאות, כאבי בטן ופגיעות בעור. בתקופה האמורה נהגה המשיבה למסור לאנשי הצוות הרפואי נתונים כוזבים אודות תופעות אלה ולעתים אף לגרום להן, והכל תוך הונאת אנשי הצוות הרפואי, שקיבלו עקב כך שורה ארוכה של החלטות שגויות בעניין הטיפול ב-ח'. בעקבות אותם דיווחים של המשיבה אושפז ח' בבתי חולים לתקופות ארוכות, קיבל טיפול רפואי מיותר, מכאיב ומסוכן שכלל בין היתר: מתן תרופות, הזנה באמצעים חודרניים שונים ובדיקות שונות, לרבות בדיקות פולשניות, חלקן בהרדמה מלאה.
2. במהלך התקופה האמורה נהגה המשיבה לחבל בטיפול התזונתי שקיבל ח' באשפוזיו השונים, באמצעות מסירת דיווחים כוזבים על הקאות וכאבי בטן מהם סבל כביכול ח'. בנוסף, נהגה המשיבה לנתק את ח' מאמצעי הזנה ועירוי שונים אליהם חובר במהלך אשפוזיו, כל זאת כדי למנוע את הזנתו וכן כדי ליצור מצג שווא בפני הצוות הרפואי לפיו ח' סובל מחוסר יכולת לעכל מזון בכל דרך ואשפוזו בבית חולים הכרחי. עקב התנהגותה האמורה של המשיבה נעצר תהליך גדילתו של ח' ובשלב מסוים אף חלה ירידה ממשית במשקלו עד שנשקפה סכנה לחייו. בנוסף לכך, נהגה המשיבה לשפשף את גופו הצנום של ח' באמצעים שונים וגרמה לו לפגיעות בעורו בכל חלקי גופו. במעשיה פגעה המשיבה בשלומו הנפשי של ח', גרמה לו לסבל, כאב, מתח ובכי לאורך ימים רבים וארוכים במהלך התקופה האמורה.
3. במהלך אשפוזו השביעי של ח', בבית החולים הדסה עין כרם, לאחר שמצבו הרפואי לא הוטב על אף הטיפול התרופתי ולאחר שמשקל גופו ירד לכדי 7.100 ק"ג, הומלץ על ידי הצוות הרפואי לבצע ב-ח' השתלת מח עצם. הצוות הרפואי הסביר למשיבה כי הליך רפואי זה כרוך בסיכון לפגיעה רב מערכתית כולל סכנת חיים ולמרות זאת המשיכה המשיבה במעשיה ובהצגת המצג הכוזב. ביום 22.6.2009 נערכה ל-ח' בדיקת רנטגן חוזרת במערכת העיכול שהייתה תקינה. תוצאה זו הבהירה לצוות הרפואי שבמערכת העיכול של ח' אין בעיה אורגנית. לכן, כמוצא אחרון לפני השתלת מח עצם, הוחלט לנסות להזין את ח' בשעות הלילה, ללא ידיעת המשיבה וכשזו אינה שוהה לצידו ונמצאת בביתה. לפיכך, החל מיום 25.6.2009 ועד ליום 2.7.2009 הוזן ח' בהזלפה הדרגתית בכמויות גדלות והולכות של מזון. ח' עיכל את המזון מבלי שנצפתה בעיה כלשהי: הוא לא הקיא, לא סבל מכאבי בטן ולא נותרה שארית מזון בקיבתו. נוכח עובדה זו החל מיום 29.6.2009 נמדד חומו של ח' על ידי הצוות הרפואי בלבד וממועד זה נמצא כי חום גופו של ח' תקין, פרט לאירוע יחיד של עלית חום. בעקבות כך, במוצאי שבת ה-4.7.2009 הורחקה המשיבה מ- ח' באמצעות צו חירום שהוציא בית משפט השלום לנוער בירושלים. ממועד זה ועד ליום 31.7.2009 השתפר מצבו של ח': חום גופו היה תקין, לא נראו תופעות עוריות חדשות על גופו והתופעות העוריות מהן סבל החלימו. ח' עיכל מזון בכמויות גדולות, ללא הקאות וללא כאבים. כל הפרעות ספיגת המזון ובעיות האכילה מהן סבל ח' נעלמו אף הן. ח' לא קיבל כל טיפול תרופתי וניזון באופן רגיל דרך הפה. נכון ליום 26.7.2009 עלה משקל גופו של ח' ב-3 ק"ג.
4. בשל מעשיה של המשיבה כמתואר לעיל הוגש כנגדה כתב אישום בגין עבירת התעללות בקטין בידי אחראי.
5. עוד יצויין, כי ביום 9.3.2008 בוצע בבתה של המשיבה ח' ניתוח תוספתן שהתברר בדיעבד כהליך מיותר, ובינואר 2009 ביקשה המשיבה לאשפז את בנה ש' בבית החולים הדסה הר הצופים בטענה כי מזה 75 יום חום גופו הגבוה אינו יורד.
הליכים קודמים
6. ביום 4.8.2009 הגישה העוררת כתב אישום כנגד המשיבה ובמקביל לו הוגשה "בקשה להטלת תנאי שחרור". ביום 5.8.2009 קיים בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט ר' יעקובי) דיון בבקשה, במסגרתו הוסכם כי דיון מלא יתקיים לאחר שיתאפשר לבאי כוח המשיבה לעיין בחומר החקירה, וכי בשלב זה יתקיים דיון בתנאי שחרור המשיבה עד החלטה שתינתן בדיון המלא. בהחלטה מיום 7.8.2009 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את בקשת העוררת להורות על עריכת תסקיר שירות המבחן בעניינה של המשיבה, בשל השלב המוקדם בו מצוי ההליך. כמו כן, הורה בית המשפט המחוזי כי עד למתן החלטה בעקבות דיון מלא, יש להקפיא את המצב הקיים כך שימשיכו לחול אותם תנאי השחרור שנקבעו בהחלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד הנשיאה ש' דותן) מיום 24.7.2009. על החלטה זו הוגש ערר לבית משפט זה. בהחלטת השופטת ע' ארבל מיום 12.8.2009 (בש"פ 6426/09) התקבל הערר תוך שהשופטת ארבל הורתה על עריכת תסקיר שירות המבחן לצורך בחינת מסוכנות המשיבה, אולם נקבע בהחלטה כי התסקיר יוגש לבית המשפט המחוזי רק לאחר שזה יחליט בשאלת קיומן של ראיות לכאורה. ביום 23.8.2009 התקיים הדיון בפני בית המשפט המחוזי בשאלת קיומן של ראיות לכאורה.
7. יצויין כי בפתח הדיון בבית המשפט המחוזי, טען בא כוח המשיבה כי המשיבה נכונה להודות בקיומן של ראיות לכאורה מבלי להודות בעובדות המיוחסות לה בכתב האישום. לטענתו, ניתוח התשתית הראייתית אותה הציגה העוררת יכול להתיישב גם עם חוסר אשמה של המשיבה, שכן אין כל ראיה המלמדת על פגיעה של המשיבה ב-ח'.
8. בהחלטתו מיום 26.8.2009 קבע בית המשפט המחוזי כי העוררת הציגה תשתית של ראיות לכאורה להוכחת אשמתה של המשיבה. הערר שלפניי אינו מופנה כנגד הקביעה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המעשים המיוחסים למשיבה בכתב האישום ולכן לא אדרש לפירוטן של ראיות אלה, אשר נותחו באופן מקיף ויסודי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. הערר שלפניי מופנה כנגד החלטתו המאוחרת של בית המשפט המחוזי מיום 13.10.2009, במסגרתה דן באפשרות שחרורה של המשיבה לחלופת מעצר.
המלצות שירות המבחן
9. בעקבות החלטתה של השופטת ע' ארבל מיום 12.8.2009, הגיש שירות המבחן למבוגרים לבית המשפט המחוזי תסקיר מעצר בעניינה של המשיבה. שירות המבחן התרשם כי בתיאור התמודדותה של המשיבה עם המחלות והאשפוזים של ילדיה היא לא ביטאה קושי כלשהו, כפי שהיה מצופה במקרים אנושיים דומים. המשיבה התקשתה לגלות אמפטיה כלפי האירועים שחווים ילדיה וגילתה נתק רגשי מסבלם האישי. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי גם הוא התרשם באופן בלתי אמצעי מכך שהמשיבה מתקשה לגלות אמפטיה לילדיה, וציין כי היא מתמקדת בעצמה ובתפקודה כאם למופת. שירות המבחן אישר כי המשיבה מקיימת את החלטתו של בית המשפט לנוער (כבוד השופט א' חן) מיום 3.8.2009 בנוגע לבדיקה רפואית של ארבעת ילדיה הנוספים המתגוררים עמה. הילדים נבדקים על ידי רופא המשפחה והם נמצאים בקו הבריאות ואין עליהם סימני חבלה, הרעבה או הזנחה. יחד עם זאת, ציין שירות המבחן כי הילדים לא הובאו לפגישות עם חוקרי נוער, למרות שנקבעו לשם כך שלושה מועדים. גורמי הרווחה ציינו אף הם בפני שירות המבחן כי הם מתקשים ליצור קשר עם בני המשפחה והילדים כדי לבחון את מצבם. בנסיבות אלה התקשה שירות המבחן להעריך את הסיכון הנשקף לילדים מהמשיבה.
10. שירות המבחן פירט את הגורמים המגבירים את הסיכון הנשקף מן המשיבה לילדיה: הפער המשמעותי בין החשדות החמורים המיוחסים למשיבה, לבין התיאור הקיצוני של המשיבה את תפקודה החיובי כאם תוך שלילת כל בעייתיות בהתנהלותה מול ח'; אופן ביצוען של העבירות המיוחסות לה בכתב האישום תוך תחכום והסתרה מהסובבים, מה שמקשה על זיהויין; תפנית חיובית דרמטית במצבו של ח' לאחר הרחקתה של המשיבה ממנו; הקשיים שמניחים המשיבה ומשפחתה בפני רשויות הרווחה כדי למנוע פגישה של המשיבה עם ח' בפיקוח פקידת הרווחה. העובדה כי עד למועד עריכת התסקיר לא נחקרו הילדים הממשיכים לגור עם המשיבה באותה דירה אינה מאפשרת קבלת אבחנה באשר לדינאמיקה של היחסים של המשיבה עם הילדים; ההתרשמות כי המשיבה היא אישה דומיננטית בעלת צרכי שליטה מוגברים; ההתרשמות "מקשיי נפרדות" של המשיבה מח', המהווה עבורה גורם משמעותי ומרכזי בתפיסתה את עצמה, בכלל זה את ההורות שלה; שימוש משמעותי במנגנוני הגנה של נתק רגשי, בכלל זה גם חוסר יכולת לגלות אמפתיה למצבו של בנה ושאר ילדיה שלא מתוך התבוננות מעולמה שלה; חוסר נכונותה של המשיבה לבדיקה עצמית כלשהי של קשיים ובעיות; קיומם של יחסי תלות הנגזרים מתוך יחסי אם-ילד בין המשיבה לילדיה, במיוחד לאור גילם הצעיר, המפחיתים את יכולתם להגן על עצמם מפני פגיעה ולדווח על פגיעה כזו לאור תלותם באמם; משפחתה של המשיבה מפגינה כלפיה יחס מגונן מאוד ולויאלי, השולל באופן נחרץ כל בעייתיות שהיא בתפקודה עם ילדיה. התנהלות זו מעלה ספק לגבי יכולתם של בני משפחתה וקרוביה להשגיח עליה ולדווח במקרה הצורך על התנהגותה והתנהלותה; אבחנתו של ד"ר יורם בן יהודה כי המשיבה לוקה ב"תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח". לבסוף, ציין שירות המבחן כי על פי מחקר שנערך בשנת 2003 על ידי Mary Sheridan, המאוזכר במאמרו של ד"ר יגאל שביל "תסמונת מינכהאוזן על ידי שליח" מתוך הספר "התעללות והזנחה של ילדים בישראל: הנפגעים, אכיפת החוק והמשפט, רפואה, חינוך ורווחה" (בעריכת ד"ר דבורה הורוביץ, ד"ר יורם בן-יהודה וד"ר מאיר חובב), עולה כי מ"מידע שהתקבל לגבי חלק מהאחים של הנפגעים, 25% מהאחים נפטרו, ל-61% היו תלונות ותסמינים דומים לתסמיני הקורבנות".
11. כמו כן ציין שירות המבחן גם את הגורמים המפחיתים את הסיכון הנשקף לילדי המשיבה ממנה: דיווח רופא על מצבם התקין של ארבעת הילדים והקפדת האב בהבאתם לבדיקה; קיומם של הליכים משפטיים פליליים המהווים, על פי התרשמות שירות המבחן, גורם מרתיע באופן חלקי.
12. שירות המבחן העריך כי קיימת מסוכנות גבוהה במקרה זה שהמשיבה תפגע בח'. כמו כן שירות המבחן לא יכול היה לשלול את הסיכון ביחס לשאר ילדיה או לחלק מהם, שכן עד למועד עריכת התסקיר נמנע מגורמי הרווחה לבדוק ולחקור את הילדים. שירות המבחן ציין כי למרות חוות הדעת שהוכנה מטעם המשיבה על ידי העובד הסוציאלי מר דרור אורטס-שפיגל (להלן: אורטס-שפיגל), לפיה המסוכנות הנובעת מהמשיבה לארבעת הילדים הנמצאים בביתה בתקופת התנהלות המשפט היא נמוכה, הרי ששירות המבחן אינו יכול לשלול את המסוכנות הנשקפת לילדים השוהים עם המשיבה שכן אלו טרם נבדקו על ידי גורמי הרווחה.
13. שירות המבחן המליץ כי: יאסר על המשיבה ליצור קשר עם ח', למעט קשר בפיקוח גורמי הרווחה; תישמר הפרדה פיזית של המשיבה מילדיה בחלק משעות היממה; חלופת המעצר בשעות בהן תשהה המשיבה מחוץ לביתה תהייה מחוץ לאזור מגוריה בשכונת "מאה שערים" נוכח קשיי הנגישות והפיקוח הקשורים לסביבה בה שוהה המשיבה כיום; יתאפשר למשיבה לבקר את ארבעת ילדיה בביתה בליווי בימים ובשעות מוגדרים כדי למזער את הפגיעה הרגשית בילדים בשל הנתק המחודש מאמם; שהותה של המשיבה עם הילדים תתקיים תחת השגחה של אחות מקצועית אשר תוצע על ידי באי כוח המשיבה. האחות תתחייב לדווח ולהיות בקשר עם גורמי הרווחה ככל שיידרש וכן היא תחויב לדווח על כל מקרה חריג ביחס למצבם של ארבעת הילדים; המשיבה תחויב להעמיד את ילדיה תחת מעקב של רופא, אחת לשבוע, אשר ידווח לעוררת במידה והמעקב יפסק או במידה ויעלו חשדות לפגיעה במי מהילדים; המשיבה ומשפחתה יתחייבו לאפשר קשר של שירותי הרווחה עם הילדים, על פי ההנחיות שינתנו על ידי עובדי הרווחה ובמקום ובזמן שייקבע על ידי שירותי הרווחה בעיריית ירושלים.
14. בעדכון משלים מטעם שירות המבחן מיום 22.9.2009 נמסר כי שלושה מבין ילדיה של המשיבה נחקרו על ידי חוקרי ילדים ביום 10.9.2009. כמו כן נמסר על ידי שירות המבחן כי התקיימה פגישה אחת של המשיבה עם ח' בפיקוח ונמסר כי ביום 23.9.2009 אמורה הייתה להתקיים פגישה נוספת.