השופטת (בדימ') א' פרוקצ'יה:
1. קופות חולים, המספקות שירותי בריאות לציבור, הגישו תביעות נגד חברות סיגריות שונות, בטענה כי על החברות לשפותן על הוצאותיהן בגין טיפולים רפואיים שהעניקו לחבריהן שחלו במחלות שונות עקב עישון סיגריות. הסוגיה המרכזית העולה לדיון בהליך זה היא האם בידי קופות החולים זכות תביעה ישירה כנגד חברות הסיגריות, בלא חובה להוכיח את אחריות חברות הסיגריות כלפי הניזוקים הספציפיים, ובלא חובה להוכיח את נזקם הספציפי שנבע מהעוולות שבוצעו כלפי כל אחד מהם, כנטען.
הסוגיה עולה בפנינו במסגרת טענות סף שהעלו חברות הסיגריות כנגד תביעות קופות החולים. עיקר טענות הסף הוא כי אין בידי הקופות עילת תביעה ישירה כנגד החברות, וכי בבחינת מיטיבות נזק, עליהן לעמוד בחובת ההוכחה הפרטנית המבססת את זכותן להיפרע מהחברות, בגבולות האחריות והנזק שהמזיק הספציפי חב בגינם כלפי הניזוק הספציפי, אלמלא הוטב נזקו על ידי המיטיב.
2. מספר הליכים הנוגעים לסוגיה זו אוחדו, ואלה הם:
ההליך בע"א 7547/99 נסב על תביעת מכבי שירותי בריאות נגד חברות הסיגריות, שהוגשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ונמחקה על הסף לבקשת החברות בידי כב' השופט עדי אזר ז"ל. ההליך בבקשות רשות הערעור 4838/04, 5181/04, ו-5721/04 מתייחס לתביעה שיזמה שירותי בריאות כללית כנגד שלוש חברות סיגריות, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים. גם בהליך זה בקשו חברות הסיגריות למחוק את התביעה על הסף, אך בקשותיהן נדחו, ובית המשפט (כב' השופט יוסף שפירא) פסק כי יש לדון בתביעה לגופה.
לפנינו, אפוא, שני הליכים העוסקים בשאלה דומה, המתנהלים בשני בתי משפט במחוזות שונים, שהאחד נמחק על הסף, והשני נותב לדיון במשפט לגופו. מכבי שירותי בריאות, שתביעתה נמחקה על הסף, הגישה ערעור על קביעה זו. חברות הסיגריות, שבקשתן לדחות על הסף את התביעה נגדן נדחתה, מבקשות רשות ערעור על החלטה זו.
3. עניינים אלה אוחדו לצורך הכרעה עקרונית בשאלה מה דינן של תביעות אזרחיות ישירות, המוגשות על ידי גופים המספקים שירותי בריאות כנגד חברות סיגריות, לפיצוי כספי על הוצאותיהן הרפואיות בגין הטבת נזקיהם הבריאותיים של חולים הנגרמים כתוצאה מעישון.
לצורך הדיון המאוחד, ניתנת בזה רשות ערעור למבקשות בשלוש בקשות רשות הערעור, ונדון בבקשות אלה כבערעורים מטעמן.
תמצית העובדות וההליכים
4. המערערת בערעור והמשיבה בבקשות רשות הערעור (להלן: קופות החולים) הינן גופים המספקים שירותי בריאות לחבריהם על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן: חוק ביטוח בריאות ממלכתי). המשיבות בערעור והמבקשות בבקשות רשות הערעור הינן חברות שונות העוסקות בייצור ושיווק של סיגריות.
המערערת, מכבי שירותי בריאות (להלן גם מכבי), הגישה תובענה כנגד שלוש חברות סיגריות - דובק בע"מ, החברה הישראלי לסיגריות (ח.י.ס) בע"מ, ואסקוט חברה לסיגריות בע"מ (להלן ביחד דובק) - שהן יצרניות, יבואניות, ומשווקות של סיגריות, וכנגד מר זורח גהל, מנהל באותן חברות. בתובענתה, בקשה מכבי מבית המשפט סעד הצהרתי, לפיו דובק אחראית לפצותה על נזקיה בגין ההוצאות שהוציאה במתן שירותי בריאות לחבריה שחלו במחלות עקב עישון סיגריות המיוצרות, מיובאות או משווקות על ידה. דובק מצידה הגישה בקשה למחיקת התובענה על הסף מחמת היעדר עילה.
המשיבה בבקשות רשות הערעור, שירותי בריאות כללית (להלן גם שירותי בריאות), הגישה תביעה כנגד דובק, זורח גהל, ומספר חברות סיגריות זרות (כלל חברות הסיגריות בשתי התביעות תכונינה להלן חברות הסיגריות). בתביעתה, תובעת שירותי בריאות סעד כספי, שעיקרו בפיצוי כספי שישולם על ידי חברות הסיגריות בגין עלויות טיפול שהיא השקיעה בנזקי גוף שנגרמו לחבריה עקב מחלות עישון בין השנים 1990-1998. סך הפיצוי נאמד בסכום של כ-7.6 מיליארד ש"ח, וכן נדרשו פיצויים עונשיים. שירותי בריאות תובעת גם סעד הצהרתי, לפיו חברות הסיגריות אחראיות ביחד ולחוד לכל הנזקים שייגרמו לה בעתיד בגין הטבת נזקי חבריה שנגרמו וייגרמו עקב מחלות עישון. כן היא עתרה להוצאת צווי מניעה וצווי עשה שעניינם איסור על הכללת חומרים מסוכנים בסיגריות, הפסקת שיווקן של סיגריות המכילות חומרים מסוכנים, חובת אזהרה של הציבור בדבר הסיכונים הטמונים בעישון סיגריות, ומניעת פרסומים שנועדו לעודד את העישון. חברות הסיגריות בקשו את מחיקת התביעה על הסף מחמת היעדר עילה.
5. טענתן המרכזית של קופות החולים בשתי התובענות הינה כי חברות הסיגריות יחדיו, בבחינת תעשיה שלמה וכוללת, ובאמצעות פעולות מתואמות ביניהן, גורמות להתמכרות המונית של חלקים רחבים באוכלוסיה לעישון סיגריות, ובכלל זה גם של חבריהן. פעולות החברות הן מכוונות ומתוכננות מראש, ונועדו להטעות במכוון את הציבור, ולהסתיר ממנו מידע חשוב בדבר הסיכון הטמון בעישון הסיגריות שהן מפיצות, תוך הפרת חובות גילוי החלות עליהן על פי החוק. בנסיבות אלה, אחראיות חברות הסיגריות, ביחד ולחוד, לתוצאות הישירות הנובעות מהתמכרות הציבור לעישון, אשר חובה היתה עליהן לצפותן מראש, ואשר נצפו על ידן בפועל. תוצאות אלה כוללות גם נזקי גוף קשים מהם סובלים המתמכרים לעישון, המתבטאים במחלות קשות וממושכות, וכן בעלויות הכרוכות בטיפול באותן מחלות ובמניעתן, שקופות החולים נושאות בהן. לטענת הקופות, בכך מבצעות חברות הסיגריות עוולות נזיקין ישירות כלפיהן, ובהן: רשלנות, תרמית, שקר מפגיע, והפרת חובת חקוקה. כן הן מבצעות מעשים המהווים עשיית עושר ולא במשפט. כן נטען, כי בנוסף לכל אלה, בידי הקופות גם עילת תביעה על פי סעיף 22 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שעניינה בזכותן להיפרע מידי מזיק או מבטחו את הטבת הנזק המתבטאת בהוצאות שהוציאו בפועל למתן שירותי בריאות למי שנפגע עקב חבותו של המזיק על פי כל דין. עילה זו, על פי הטענה, הינה עילת תביעה ישירה, ולא עילת תחלוף (סברוגציה). מכאן, שהיא אינה חושפת את הקופות לטענות הגנה שעשויות היו לעמוד לחברות הסיגריות כלפי המבוטחים האינדיבידואליים, כגון אשם תורם והסתכנות מרצון, ואף אינה מצריכה לפרט בגידרה את נתוניו הקונקרטיים של כל מבוטח ומבוטח שנזקיו הוטבו, ולהוכיח בדרך פרטנית את אחריות חברות הסיגריות כלפי כל ניזוק בנפרד.
6. מנגד, טוענות חברות הסיגריות, כי לא עומדות לקופות עילות תביעה ישירות כלפיהן, שכן הקופות הן, לכל היותר, ניזוקים מישניים, ולא ניזוקים ישירים שכלפיהם מכוונות העילות הנטענות. על פי הטענה, מעמדן של קופות החולים בתביעות כלפי החברות הוא אך כמיטיבות נזקי הניזוקים הישירים, שהם חולי העישון. בתורת מיטיבות נזק, עילות התביעה שבידן תלויות ומותנות בהוכחת הנזק הספציפי שנגרם לניזוק ספציפי עקב הפרת חובתו של המזיק כלפיו, ואשר הוטב בידי המיטיב. תביעות קופות החולים בתורת מיטיבות נזק אינן כוללות את המרכיבים הנדרשים לצורך ביסוסן, משאין בהן כל התייחסות לאחריות הספציפית של חברות הסיגריות כלפי הניזוקים הספציפיים ולהגדרת נזקיהם נשוא ההטבה שנדרש שיפוי בגינה. עוד נטען, כי עוולות הנזיקין שעל בסיסן הוגשו התביעות אינן מקימות אחריות ישירה של החברות כלפי קופות החולים, משאין קרבה ביניהן המגבשת אחריות כאמור. עילת התביעה היחידה העשויה לעמוד לזכות קופות החולים היא זו הנתונה להן בסעיף 22 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; אולם עילה זו היא סברוגטיבית על פי טיבה, ואינה עילת שיפוי עצמאית. לצורך ביסוסה, על קופות החולים להוכיח בנפרד את זכאותו המשפטית של כל חבר קופה לסעד כלפי חברות הסיגריות, ולשם כך יש לבסס קיום חובה שהופרה מצד החברות, להתייחס לטענות הגנה שעשויות להיות בפיהן כלפי הניזוק, ולהעריך את הנזק הספציפי שנגרם לחולה העישון עקב הפרת חובת חברת הסיגריות כלפיו, ואשר הוטב על ידי הקופה. כתבי התביעה אינם כוללים כל פירוט שהוא של זהות החולים שנפגעו, ואין בהם כל התייחסות לחבות הספציפית של חברות הסיגריות כלפי הניזוקים ולהיקף הנזק הספציפי שנגרם על ידן לכל ניזוק, כנטען. התביעות נשענות על נתונים סטטיסטיים ומדגמיים בלבד, שאינם עונים על היסודות הנדרשים לביסוסן של עילות התביעה. על כן, דין התובענות להימחק על הסף.
7. בתובענה שהגישה מכבי, קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב את עמדת חברות הסיגריות, והורה על מחיקת התובענה על הסף מחמת העדר עילה. לעומת זאת, בתביעת שירותי בריאות, קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי שאלת קיומה של עילת תביעה בנסיבות ענין זה הינה שאלה מורכבת, השנויה במחלוקת פוסקים ומלומדים. בשל כך, ובהתאם להלכה הפסוקה, מן הראוי להכריע בה תוך ניהול משפט, ולאחר שמיעת ראיות וטענות הצדדים לגופם של דברים. לפיכך, בקשת המחיקה על הסף נדחתה, ובית המשפט הורה כי התביעה תתברר לגופה. כנגד החלטות אלה הוגשו הערעור ובקשות רשות הערעור שלפנינו.
להלן נעמוד ביתר פירוט על תוכן החלטות בתי המשפט קמא בנושא הדיון שלפנינו.
החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב למחוק את תביעת הקופה על הסף
8. בהחלטתו למחוק על הסף את תביעתה של מכבי, התייחס בית המשפט המחוזי בתל אביב לשתי עילות התביעה המרכזיות שעליהן הסתמכה קופת החולים - רשלנות והטבת נזק על פי סעיף 22 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
אשר לעוולת הרשלנות, נפסק כי עיקרה בתביעה ישירה של קופות החולים כנגד חברות הסיגריות, על בסיס הטענה כי החברות חבות חובת זהירות ישירה כלפיהן לצפות, כיצרניות סבירות, את הנזק שייגרם לציבור מייצור סיגריות, ובתוך כך גם לקופות החולים, הסובלות נזק המתבטא בהוצאות הכבדות שהן נדרשות לשאת בהן כדי לטפל בנפגעי העישון. בית המשפט ראה קושי בביסוס עוולת הרשלנות, נוכח ריחוק הנזק בין היצרן לבין קופת החולים. לדבריו, הנזק הישיר ממעשי החברות נגרם למעשן, והוא בר פיצוי. אולם לא מתקיימת הקרבה הנדרשת בין יצרן ומשווק הסיגריות לבין קופת חולים. יצרן הסיגריות אינו צופה ואינו צריך לצפות את גרימת הנזק לקופת החולים הנובע מהוצאות הטיפולים הרפואיים בחולי העישון; אפילו צפה נזק זה, או חייב היה לצפותו, עדיין הנזק רחוק מכדי לאפשר תביעה ישירה כזו כלפי הקופה. יתר על כן, לדברי בית המשפט, יש לראות את קופות החולים כמעין מבטחים של החולים, וכשם שאין לומר כי לחברת ביטוח קמה עילת תביעה ישירה ברשלנות כלפי המזיק בגין דמי הביטוח שהיא נדרשת לשלם למבוטחיה בשל הנזק שנגרם להם על ידי המזיק, כך אין לומר דבר דומה ביחס לקופות החולים.