השופט ח' מלצר:
1. לפנינו ערעור על החלטת פוסק הקניין הרוחני, נח שלו שלומוביץ (להלן: הפוסק), בגדרה נדחתה התנגדות המערערים לרישום סימן מסחר שהמשיב ביקש לרושמו.
בפתח הדברים יש לציין כי עד לשנת 2010 ניתן היה לערער על החלטות הפוסק (שהוא עורך-דין, הכשיר להיות שופט בבית המשפט המחוזי) - ישירות לבית משפט זה, וכך גם נעשה בערעור שלפנינו. עם זאת, החל משנת 2010 שונה החוק, כך שלצדדים להחלטת הפוסק יש עתה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי, ואולם השינוי הנ"ל לא חל על הליכים שהיו תלויים ועומדים בפני בית משפט זה, בתחילתו של החוק המתקן (ראו: סעיפים 4, 17 לחוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 7), התש"ע-2010).
אביא עתה את הנתונים הצריכים להכרעה.
העובדות הרלבנטיות
2. המשיב הוא מטפח זני פרחים ומשווק פרחים, במשמעות חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג-1973 (להלן: חוק זכויות מטפחים). בתאריך 11.8.2002 הגיש המשיב בקשה לרישום סימן מסחר מספר 158742, בהתאם לסעיף 7 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: הפקודה). הסימן המבוקש הוא צורה מעוצבת, בעלת אלמנטים גרפיים מסוימים, המכילה במרכזה את צמד המילים: "More Stars" (להלן: הסימן המבוקש, או: הסימןMore Stars). הסימן המבוקש משמש את המשיב לשיווק פרח מסוג "גיפסנית", מזן "מורין", שנרשם כזן חדש בספר זכויות המטפחים המנוהל מכח חוק זכויות מטפחים.
3. סעיף 10(א) לפקודה קובע שסימן מסחר יכול להירשם לגבי: "סוגי טובין מסויימים", ובהתאם לכך סוגי הטובין הקיימים סווגו לסוגים בתוספת הרביעית לתקנות סימני המסחר, 1940 (להלן: התקנות). הסימן המבוקש התבקש ביחס לסוג מס' 31, לגבי שתילים ופרחים חיים.
4. הבקשה התקבלה לצורך הגשת התנגדויות בתאריך 31.12.2003 (ראו: סעיף 24 לפקודה), והמערערים הגישו הודעת התנגדות לרישום הסימן המבוקש. בבסיס ההתנגדות עמדה העובדה שהמערער 1 (להלן: המערער), שגם הוא מטפח זני פרחים ומשווק פרחים כאמור - הינו בעל סימן מסחר מס' 125477, המכיל את הכיתוב: "Lucky Stars", וסימן מסחר מס' 116336, המכיל את הכיתוב: "Million Stars", שהוא סימן המסחר הרלבנטי לענייננו (להלן: הסימן הרשום, או: הסימן Million Stars) המערערת 2 היא בעלת רשות רשומה להשתמש בסימן הרשום. שני הסימנים אינם כוללים אלמנטים גרפיים נוספים, והם רשומים אף הם תחת סוג 31 האמור. הסימן הרשום משמש את המערערים בקשר לזן ייחודי, בשם "דנגיפמיני", של אותו פרח ה"גיפסנית". זן זה פותח ומשווק על ידי המערערים מזה כ-12 שנים, והוא רשום בישראל לפי חוק זכות מטפחים וכן במדינות רבות בעולם.
זה המקום להוסיף כי בשנת 1999 כרתו הצדדים הסכם רישיון, במסגרתו ניתן למשיב רשיון לגדל ולשווק את זן ה"דנגיפמיני" שפיתחו המערערים. באותו ההסכם התחייב המשיב להימנע, במשך שלוש שנים, מלעשות שימוש כלשהו בשתילי ה"גיפסנית" שלו וכן בשימוש לא מותר בשתילים מזן "דנגיפמיני" של המערערים, המכונים: More Stars (להלן: ההסכם).
5. להשלמת התמונה יש לציין עוד כי טרם הגשת ההתנגדות לרשם סימני המסחר, הגישו המערערים תביעה לצו מניעה קבוע ולסעדים נוספים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, וזאת, בין היתר, בשל השימוש שעשה המשיב בסימן המבוקש. בית המשפט הנכבד קיבל את בקשתם לצו מניעה זמני, ואסר על המשיב לעשות שימוש בסימן המבוקש (ראו: החלטת כב' סגן הנשיא, השופט י' זפטמתאריך 11.3.2003 ב-בש"א 22337/02 במסגרת ת.א. 2512/02). בקשת המשיב לערער על החלטה זו בפני בית משפט זה (רע"א 3377/03) - נדחתה בתאריך 1.6.2003, על ידי חברי, המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין, שקבע ששיווק הפרחים תחת הסימן More Stars - מפר, לכאורה, את זכויותיה של המערערת בסימן Million Stars. עוד נקבע שלא ניתן לקבוע באופן מחייב כי ההסכם מקים הסדר שלילי, המקנה למשיב זכות לגידול ולשיווק הזן האמור, לאחר חלוף שלוש השנים.
6. בגדרי הודעת ההתנגדות לרישום הסימן המבוקש, טענו המערערים כי המשיב מנסה להבנות מהמוניטין שיצא לזן שפיתחו, בהיותו זן ה"גיפסנית" המוביל בשוק הפרחים העולמי, אשר מכירותיו בעולם מסתכמות בעשרות מיליוני דולרים. המערערים טענו כי בנוסף להגנה על הסימן הרשום, הפרח משווק ומפורסם באריזות שעל חזיתן תיאור של כוכבים פזורים, סביב המילים: Million Stars. לטענתם, הסימן המבוקש דומה עד כדי הטעיה בחזותו, במצלול וברושם הכללי - לסימן הרשום ולסימן המוכר היטב שלהם, ועלול להטעות צרכנים שיקשרו בין פרחי-המשיב לפרחי המערערים. בהתאם, עלול גם להיפגע המוניטין של הסימן Million Stars, כמו גם מוצרים אחרים שמייצרים המערערים. עוד התייחסו המערערים לפרשה מסוימת שהתרחשה בבורסת הפרחים בהולנד, שבמסגרתה נמכרו, בטעות, פרחים של המשיב ששווקו תחת השם: More Stars, תחת השם Million Stars, של המערערים. המערערים טענו כי פרשה זו מלמדת על הנזק שעלול להיגרם להם מאישור הסימן המבוקש.
7. נוכח האמור לעיל המערערים גרסו כי הסימן המבוקש איננו כשר למעשה לרישום, במשמעות סעיף 8(א) לפקודה, שקובע כדלקמן: "אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין)". ביתר פירוט, המערערים ביקשו להיבנות מסעיף 11 לפקודה, אשר מפרט מתי סימן לא יהיה "כשר לרישום".
המערערים הסבירו כי לשיטתם, רישום הסימן המבוקש הוא אסור ממספר
טעמים שמנויים בחוק, שפירוטם יובא להלן:
"11. סימנים אלה אינם כשרים לרישום:
[...]
(5) סימן הפוגע או העלול לפגוע בתקנת הציבור או במוסר;
(6) סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד התחרות בלתי הוגנת במסחר;
[...]