העברת זכויות במשק חקלאי כשאדם שנפטר היה נשוי לשתי נשים

השופט, ד"ר קובי ורדי

פתח דבר

1.         מנוח אחד, שתי נשים אלמנות ומשק חקלאי אחד, מה הדין?

ליתר פירוט מה דינו של אדם שהיה נשוי לשתי נשים ונפטר, כאשר לכל אחד מהם היה שליש בזכויות במשק חקלאי, והוא ציווה בצוואתו את חלקו במשק לאחת מנשותיו, כך שלאחת יהיו 2/3 מהזכויות במשק ולשניה 1/3 מהזכויות במשק. האם יש לכבד את רצון המנוח בצוואה או שמא יש לחלק את הזכויות שהיו למנוח בין נשותיו של המנוח באופן שווה, כך שלכל אחת מהן תהא מחצית מהזכויות במשק. זהו מהותו של ערעור זה.

2.         מדובר בערעור על פסק דינו של בימ"ש לענייני משפחה בתל-אביב (כב' השופטת צילה צפת) מיום 21.4.04 (תמ"ש 26220/01, 26222/01), בו קבע בימ"ש קמא כי עם פירוק השיתוף במשק נשוא המחלוקת, תחולק תמורתו באופן שווה בין המערערת 1 למשיבים. כמו כן, קבע בימ"ש קמא כי המשיבים זכאים לרשת 1/3 מהכספים המופקדים בחשבונות בבנק הפועלים, קופת גמל גדיש ובנק מסד, וכן 1/3 ממחצית הכספים המופקדים בבנק דיסקונט.

הרקע והמחלוקות בין הצדדים

3.         מר י' ל' ז"ל, נפטר ביום 24.7.00 (להלן: "המנוח"). במותו הניח אחריו שתי אלמנות, נשותיו החוקיות להן נישא עוד בהיותו בתימן, הגב' ש' ל' ז"ל, שנפטרה ביום 12.10.02 (להלן: "ש'") והגב' א' ל', היא המערערת 1 (להלן: "א'").

למנוח תשעה ילדים. שלושה משותפים לו ולש' (המשיבים), ושישה משותפים לו ולא'. המערער 2, מר ע' ל', הינו בנם המשותף של המנוח וא' (להלן: "ע'").

משפחת ל' התגוררה במשק חקלאי מס' .. במושב .. (להלן: "המשק"), שהינו אגודה שיתופית המסווגת כמושב עובדים, ומחזיקה כשוכרת בקרקעות המשבצת של המושב בהתאם לחוזי שכירות תלת שנתיים המתחדשים מעת לעת בינה לבין מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "הסכם המשבצת").

המנוח ושתי נשותיו היו בעלי זכויות שוות במשק, היינו לכל אחד מהם 1/3 מהזכויות במשק, וזאת בהתאם לפס"ד שניתן ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה בעניין זה (תמ"ש 32280/98).

המנוח ציווה בצוואתו מיום 1.12.98 את כל רכושו מכל מין וסוג שהוא, לרבות זכויותיו במשק לאשתו א'.

4.         לאחר מות המנוח, הגישה ש' תביעה לביהמ"ש לענייני משפחה לקבלת שני סעדים. הסעד האחד, פירוק השיתוף במשק, באופן שהיא זכאית למחצית מהתמורה שתתקבל עם מכירתו, שכן לטענתה ע"פ הסכם המשבצת לאחר מותו של המנוח עוברות זכויותיו באופן שווה בין נשותיו, ולפיכך אין תוקף לצוואתו בעניין המשק.

מנגד, טענה א' כי ע"פ הסכם המשבצת וצוואת המנוח היא זכאית לקבל את זכויותיו של המנוח במשק ולפיכך, היא בעלת שני שליש מהזכויות במשק.

הסעד השני, מתן פס"ד הצהרתי לפיו ש' זכאית לשליש מהכספים שהיו רשומים על שם המנוח לבד או ביחד עם בנו ע' ע"פ חזקת השיתוף בין בני זוג.

מנגד, טענה א' כי לא היה כל שיתוף בין המנוח לש', ולכן לא מתקיימת חזקת השיתוף. ע' טען לעניין זה, כי הוא הבעלים של מחצית מהכספים בחשבונות המשותפים לו ולמנוח, ולכן ש' אינה זכאית לשליש מהכספים. 

במסגרת תביעה זו, ביום 21.4.02 ניתן בהסכמה צו פירוק השיתוף במשק והוסכם כי שליש מהתמורה, יישאר בנאמנות עד להכרעה. עוד הוסכם, כי א' זכאית לרכוש את חלקה של ש' במשק, אולם במידה וא' לא תממש זכות זו תוך 21 יום, יתמנו באי-כוח הצדדים לכונסי נכסים לצורך מכירת המשק.

משלא מימשה א' את זכותה כעבור 21 יום, היה על כונסי הנכסים למכור את המשק כמוסכם, אולם לאור קשיים שהערימה א', פירוק השיתוף לא בוצע בפועל.

5.         כחצי שנה לאחר מתן ההחלטה הנ"ל ליתן צו לפירוק השיתוף במשק, נפטרה ש' ובעקבות כך הגישה א' תביעה לביהמ"ש לענייני משפחה למתן פס"ד הצהרתי לפיו בטלה ההחלטה לפירוק השיתוף וכי המשק או חלק ממנו אינו מהווה חלק מעזבונה של  ש'.

פסק דינו של בית משפט קמא