העברת העובד מתפקידו הייתה משיקולים ענייניים, אך בהליך נפלו פגמים.

1.      התביעות שבפנינו עניינן עתירותיו של התובע ליתן סעד הצהרתי לפיו העברתו מתפקידו כסגן מהנדס מחוז ת"א והמרכז ומנהל תחום בכיר (פיתוח) נעשתה שלא כדין ולחיוב הנתבעת 1 (להלן:" המדינה") בתשלום פיצוי בסך של 100,000 ש"ח בגין העברה זו; לחיוב המדינה והנתבעת 2 - הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן:" ההסתדרות") ביחד ולחוד לשלם לו סך של 270,000 ש"ח בגין השכר והתוספות שנמנעו ממנו עקב פיטוריו כשנה לפני גיל הפרישה, עקב פיטורים מחמת הפליה מטעמי גיל, הפרת חובת הייצוג ההוגן על ידי ההסתדרות ופגמים שנפלו בהתנהלות הועדה הפריטטית שהתכנסה בעניינו.

כן עתר התובע לחיוב המדינה בתשלום פדיון 44 ימי חופשה ולהעניק לו דרגת פרישה 45+ בדירוג המהנדסים תוך תשלום ההפרשים בין הסכומים להם היה זכאי בשקלול דרגת הפרישה לבין הסכומים ששולמו לו בפועל.

2.      העובדות הצריכות לעניין

התובע הינו מהנדס במקצועו, יליד 5.12.1941.

התובע החל לעבוד במע"צ ביום 11.8.83.

עד שנת 2003 היתה מע"צ יחידת סמך של משרד התחבורה ובתקופה זו חלו על הצדדים הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), חוק שירות המדינה (משמעת), הוראות התקשי"ר, חוזרי החשב הכללי כפי שהם מעת לעת והסכמים והסדרים קיבוציים שונים.

במהלך שנת 2003 התקבלה החלטת הממשלה להעביר את מע"צ מסטטוס של יחידת סמך במשרד התחבורה לחברה ממשלתית.

בחודש ספטמבר 2003 מונה מנכ"ל חדש למע"צ - מר אלכס ויז'ניצר.

באותה העת נערכה ביקורת על ידי מבקר הפנים של מע"צ, מר אורי כנרתי, לגבי תפקודם של מהנדס המחוז דאז, מר ראובן יום טוב ז"ל והתובע, בפרוייקט כביש מכבית - פרוייקט שמע"צ ניהלה, ביחס לתקופה שמחודש מרץ 03' ועד לחודש ספטמבר 03' וממצאיו נכתבו במסמך מיום 28.3.04 (להלן:" דו"ח כנרתי", צורף כנספח מא' לתצהיר התובע).

משנת 1996 ועד לשנת 2004 שימש התובע כסגן מהנדס מחוז ת"א והמרכז ומנהל תחום בכיר (פיתוח) (להלן:" סגן מהנדס המחוז") והחל מיום 1.4.99 שהה בדרגה 44+ בדירוג המהנדסים (נספח ג' לתצהיר התובע).

ביום 1.2.04 במכתבו של מנכ"ל מע"צ, הודע לתובע על שינוי תפקידו לתפקיד שמהותו בדיקה ואישור של תוכניות ומפרטים לפני פרסום מכרז, בדיקה ואישור של תוכניות שלבי ביצוע וממונה על תחום הבטיחות במחוז (ר' נספח יג' לתצהיר התובע).

ביום 24.5.04, במכתבה של הגב' פרקש, סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש במע"צ, הודע לתובע כי החל מיום 30.5.04 יוטל עליו לטפל בנושא תכנון בדיקה ואישור שלבי ביצוע ברמה הארצית במשרד הראשי בירושלים והתובע נדרש להפסיק כל פעילות במסגרת מחוז ת"א (ר' נספח כו' לתצהיר התובע).

התובע התנגד לשינויים בתפקידו וכך גם ועד העובדים במחוז תל אביב והסתדרות המהנדסים (ר' התכתובות בין הצדדים - נספחים יד' - כה' לתצהיר התובע).

ביום 7.7.04 הושעה התובע מכל פעילות במחוז מחוסר התאמה לתפקיד (ר' מכתבו של מר פורקוש, מנהל מע"צ בפועל - נספח לו' לתצהיר התובע).

ביום 7.7.05 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין מדינת ישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה בדבר תנאי פרישה ותנאי מעבר של עובדים ממע"צ לחברה הממשלתית שבאה בנעליה. (להלן:" ההסכם הקיבוצי" - צורף כנספח א' לבש"א 6745/07).

ההסכם התווה 3 אפשרויות לעתידם של עובדי מע"צ: א. עובדים עוברים. ב. היקלטות בחברה הממשלתית של 180 מעובדי מע"צ. ג. פרישה בתנאים מועדפים.

לתובע הוצע לפרוש בתנאים מועדפים עד ליום 22.8.05 אולם התובע סירב להצעה זו ובחר להיות בקבוצת ה"עובדים העוברים" כאשר הוא ממתין לשיבוצו באחד ממשרדי הממשלה.

         נסיון שיבוץ של התובע בשלהי שנת 2006 ברשות הארצית לשירותי דת (להלן: גם " הרשות") נכשל.

ביום 10.1.07 התקיימה ועדה פריטטית במהלכה הוסכם לפעול לסיום עבודתו של התובע בשירות המדינה בהתאם להסכם הקיבוצי, לנוכח העובדה שחלפה כשנה וחצי מאז חתימת ההסכם ולא נמצא לו שיבוץ בשירות המדינה (סיכום הועדה צורף כנספח ה' לבש"א 6745/07).