הע"ז
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
40987-01-13
17/02/2015
|
בפני השופט:
שמואל טננבוים
|
- נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל עו"ד יאיר הלר
|
נאשמים:
1. לילך קושיצקי 2. יוסף גיטלר
עו"ד עמיקם הדר
|
גזר דין |
1.בתיק זה הוגש כנגד הנאשמים כתב אישום במסגרתו יוחס להם ביצוע עבירת העסקת עובד זר שלא כדין וללא הסדרת ביטוח רפואי לפי סעיפים 2(א)(1) – (2) ו- 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן – חוק עובדים זרים).
2.ביום 29.2.14 הורשעו הנאשמים, על פי הודאתם, בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום. על פי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים יוטל על הנאשמים קנס בשיעור של 25,000 ₪ וכן יחתמו הנאשמים על התחייבות להימנע מביצוע עבירות נשוא כתב האישום בסך 58,400 ₪ למשך שלוש שנים.
במעמד שמיעת הטיעונים לעונש, ביקש ב"כ הנאשמים לבחון את האפשרות לביטול הרשעתו של הנאשם 2 (להלן – הנאשם).
3.לטענת ב"כ הנאשם, המדובר בעבירה יחידה בו העסיק הנאשם עובד זר אחד וזאת שלא במסגרת עיסוקו. הנאשם עלה לארץ לפני למעלה מעשור כשהוא פועל רבות למען הציבור בישראל. הנאשם הקים את ארגון "לקט ישראל" שפועל במרכז הארץ על מנת לעזור ולסייע ל- 14,000 נזקקים בחודש. לאחרונה עבר להתגורר עם משפחתו בבאר שבע על מנת לפתח את מפעלו גם בדרום הארץ. הנאשם נבחר כאחד מ- 50 היהודים התורמים בעולם וקיבל אף פרס מנשיא המדינה על תרומתו . הנאשם בחר לעזוב קריירה מבטיחה במשפטים ולפתוח עמותה שאוספת מזון למען נזקקים. הוא אף תורם מכיסו, במסגרת פעילותו, עשרות מיליוני דולרים למען עזרה לנזקקים.
הנאשם לקח אחריות על מעשיו, הודה וישלם את הקנס שיוטל עליו. בשל כל אלה האינטרס הציבורי מחייב הימנעות מהרשעה של הנאשם .
4.לטענת המאשימה לא מתקיימות לגבי הנאשם נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מן הכלל של הרשעה למי שנמצא אשם בביצוע עבירה. כלל הנסיבות אשר פורטו על ידי הנאשם, כגון היותו אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי, אשר תורם לחברה מזמנו ומכספו או אף הודאתו הינן נסיבות שיכולות להישקל עת בודקים את חומרת העונש אולם אין בהן כדי למנוע הרשעתו. המאשימה סבורה כי לא זה המקרה בו הרשעה תהווה "מכת מוות" לנאשם, ולפיכך אין לעקר מתוכן את ההרתעה שיש בתכלית חוק עובדים זרים ובחוק עבירות מנהליות.
המסגרת הנורמטיבית
5.הבסיס הנורמטיבי לענישה ללא הרשעה מצוי בסעיף 192 א' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב – 1982, אשר קובע כדלקמן:
"הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור".
6.הסמכות לבטל הרשעה מופעלת על ידי בתי המשפט במשורה, תוך הקפדה על נקודת המוצא כי אדם אשר הוכחה אשמתו בהליך פלילי – יש להרשיעו בדין. ההרשעה מהווה פועל יוצא מהפרת הנורמה הפלילית ומסייעת למיצוי ההליך הפלילי ותכליותיו. יישום נקודת המוצא מאפשר הליך אכיפת חוק תקין ושוויוני. בנוסף, הקפדה על עצם ההרשעה נדרשת לצורך העברת המסר ההרתעתי הרצוי, ועל מנת "לשוות למעשה העבירה תווית של מעשה פסול בעיני החברה, שגמול עונשי בצידו" (ע"פ 5102/03 מדינת ישראל נ' קליין, מיום 4.9.07; ע"פ 2513/96 מדינת ישראל נ' שמש, פ"ד נ(3) 682; ע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד נד(3) 685).
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת