הע"ז 36875-09-12 מדינת ישראל נ' שרביט

בישיבת ההקראה, שהתקיימה בפניי ביום 01.12.15, הורשעה הנאשמת, על פי הודאתה בעבירות של העסקת עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל וללא ביטוח רפואי, עבירות על סעיפים 2 (א)(1) ו- 2 (ב)(3) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן – "חוק עובדים זרים" או "החוק"). 

1. כל אחד מהצדדים טען בפניי לעונש.

2. ב"כ המאשימה טען כי הקנס המירבי הקבוע בהוראות החוק בגין העסקה הוא סכום של 58,400 ₪ וכי בתיק זה מספר נסיבות לחומרא, אחת מהן היא שהעובדת גרה בביתה של הנאשמת והשניה – שלעובדת הזו לא היתה שום אשרת שהיה במשך תקופה ארוכה של חמש שנים עד למועד האירוע.

3. מאידך, טען, כי מדובר בתקופת העסקה קצרה של כחודש ימים ובשקלול כל הנסיבות הללו, ואף לאור העובדה כי למאשימה לא ידוע על הרשעות קודמות של הנאשמת, המאשימה סבורה כי מתחם הענישה הראוי בגין העסקה נע בין 12,000 ל-46,000 ₪ ובתוך אותו מתחם המאשימה טוענת כי הקנס הראוי בגין עבירת ההעסקה שלא כדין הוא בסך של 15,000 ₪, ואילו לענין העבירה של העסקה ללא ביטוח רפואי, מתחם הענישה נע בין 5,000-20,000 ₪ ולאור התקופה הקצרה, המאשימה סבורה שיש לקנוס את הנאשמת ברף הנמוך בגין פריט זה דהיינו סך של 5,000 ₪.

4. ב"כ הנאשמת הקדים והגיש אסופת פסקי דין לצורך קביעת מתחם ענישה דומה לעבירות בהן הורשעה הנאשמת. לגופו של עניין טען, כי בתיק מצויה תעודת עובד ציבור, לפיה היתה לעובדת אשרה עד ליום 31.3.11, ולא חמש שנים קודם לכן, כפי שנטען ע"י ב"כ המאשימה.

5. עוד טען, כי הנאשמת נתנה גרסה מלאה לחוקרים והודתה כי העסיקה את העובדת הזרה במשך 3 שבועות . עוד הוסיף, כי מדובר בעבירה שהתרחשה במחצית שנת 2011 וכי בנסיבות אלה, ולאור תקופת ההעסקה הקצרה, הנאשמת סברה כי מן הראוי להטיל עליה קנס מנהלי ולא לנהל כנגדה הליך פלילי. בנוסף, ציין, כי הנאשמת סבורה כי בנסיבות העניין יש להסתפק בענישה ברף הנמוך, וזאת לאור פסיקות קודמות של בתי הדין לעבודה בכלל, ובית דין זה בפרט.

6. הסניגור אף ביקש כי מתבקש פריסת תשלומו של כל קנס שיושת על הנאשמת, באופן שהתשלום החודשי לא יעלה על 1,000 עד 2,000 ₪ בחודש.

    

   דיון הכרעה

7. העבירות על חוק עובדים זרים נקבעו כעבירות מנהליות, והקנסות המנהליים שהוצמדו להן הן בשיעורים משמעותיים, ובהיקפים של אלפי שקלים. ניכר, כי בעת שנקבע שיעור הקנס, הדעת ניתנה לכך שהעסקת עובדים זרים בניגוד לדין משיאה למעסיקיהם תועלת כלכלית של ממש, כאשר את המחיר משלם הציבור, ובפרט מקום שלא היתה הקפדה על כך שעובדים זרים ישובו לארצותיהם עם פקיעת אשרת העבודה.