הסוגיה העומדת לפני הכרעה כעת היא - האם מוצדק לבטל את הרשעתו של נאשם 2 (להלן: הנאשם).
מלכתחילה הוגש כתב-האישום בתיק זה נגד שני נאשמים, שהם בני זוג, המנהלים משק בית משותף, בגין העסקת עובדת זרה בעבודות בית (פריקת ארגזים), שלא על-פי היתר כדין ומבלי שהסדירו עבורה ביטוח רפואי, כדין. התקופה הרלוונטית לאישום, לפי כתב-אישום מתוקן, מיום 7.9.13, היתה משך כ-3 חודשים, עובר ליום 10.5.12.
בהכרעת-הדין, מיום 21.10.14, הורשעה האישה [נאשמת 1], בעבירות שיוחסו לה, ואילו, בעלה - הנאשם, זוכה מחמת הספק, כמנומק בהכרעת-הדין.
המאשימה הגישה ערעור על הזיכוי של הנאשם [ע"פ (ארצי) 14758-12-14 (להלן: הערעור)], וביום 1.1.17 נתן בית-הדין הארצי לעבודה פסק-דין בערעור ובו החליט להרשיע גם את הנאשם בביצוע העבירות של העסקת עובד זר ללא היתר וללא ביטוח רפואי - בניגוד להוראות סעיף 1י"ג וסעיף 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 - נוכח המסקנה המשפטית, כי הוכחה "עצימת עיניים" מצד הנאשם; בהתאם, הוחזר עניינו של הנאשם אל בית-דין זה, למתן גזר-דין.
נוכח התפתחות זו, עתר ב"כ הנאשם בפני לביטול הרשעתו, בנסיבות המיוחדות שלו, על מנת שהעונש שיוטל עליו לא יחרוג מהפרופורציות הסבירות בעניינו, בשים לב גם לעונש שנגזר על אשתו, בהתאם להסכמה שהושגה בין הצדדים [עמ' 47 לפרוטוקול], שחרג לחומרה מהענישה המקובלת בעבירות בהן הורשעה, ובהיותם "תא משפחתי אחד".
בישיבת 16.3.17 ניתנה לבאי-כח הצדדים הזדמנות ללבן ביניהם את האפשרות הזו; ומשלא הגיעו להסכמה, הוגשה בקשת הנאשם לביטול הרשעתו, בכתב, ביום 9.4.17. תגובת המאשימה הוגשה ביום 8.5.17, וכבר אז הובעה התנגדות למבוקש, בטענה שלא התקיימו במקרה הנוכחי התנאים החריגים המצדיקים ביטול ההרשעה; זאת - אף ללא צורך בהזמנת תסקיר משירות המבחן, כנטען.
בהחלטתי מיום 7.6.17 קבעתי, כי יהא זה נכון וצודק להעתר לבקשת הסנגור ולקבל תסקיר משירות המבחן, אודות הנאשם והאפשרות לבטל את הרשעתו והענשתו בדרך אחרת - בהתחשב בעובדה, המוסכמת, שאין לנאשם עבר פלילי, כאשר הוא בעשור השישי לחייו, שהעבירות המיוחסות לו ולאשתו בוצעו עובר לחודש 5/2012, ונוכח היותו בעל חברה בע"מ, הרשומה בפנקס הקבלנים, שרישומה בפנקס תלוי בעונש שיוטל עליו [לפי דברי ההסבר בנספח 3 לבקשת הנאשם, דאז].
משיקולי שירות המבחן ולבקשתו, נדחו מועד הגשת התסקיר וגם ישיבת ההמשך, בהתאם. התסקיר, החסוי, ככלל, הוגש ביום 6.12.17 [בקשה 25 במערכת הממוחשבת], וכפי שצויין בסופו - שירות המבחן המליץ על ביטול הרשעת הנאשם, בכפוף לצו לביצוע שירות לתועלת הציבור, תוך שהוצעה תוכנית של"ץ, בהיקף של 100 שעות, כמפורט שם.
בישיבת 13.12.17 נשמעו טענות הצדדים, לאחר שראו את האמור בתסקיר. לא הוגשו ראיות נוספות וכל אחד מהצדדים חזר, למעשה, על עמדתו משכבר. הנאשם, מחד, הדגיש את הנזק שעלול להיגרם לו מהשארת ההרשעה על כנה, דבר שיגרור ביטול של רישיונו כקבלן בניין, או התלייתו, כאשר הוא מסתמך על מסמכים שהגיש בנדון, בעוד שהמאשימה לא הציגה מסמך או נתונים אחרים כדי לסתור טענותיו אלה.
עוד הודגש מטעמו, כי הגם שבית-הדין הארצי ביטל את זיכויו, הוא לא התערב בממצאים העובדתיים שנקבעו כאן, בהכרעת-הדין, ובהתחשב בתקופת העסקה הקצרה של העובדת הזרה, 3 חודשים, ובעבירות המצויות "ברף התחתון, מכל הבחינות" [עמ' 52, ש' 11], ביקש לאמץ את ההמלצה בתסקיר, לאחר שהנאשם הביע חרטה, עובדה שגם אותה יש להביא בחשבון. הנאשם חיזק זאת בדבריו האחרונים לפרוטוקול.