הצדדים שבפנינו מתדיינים בתביעות הדדיות. הבעל הגיש ביום כ"ה תשרי תשס"ד (21.10.03) תביעת גירושין בה כרך את ענין משמורת הילדים, מזונות האשה וחלוקת הרכוש. מנגד, האשה הגישה ביום י"ח חשון תשס"ד (13.11.03) כתב הגנה בתביעת הגירושין ובכל שנכרך בה וכן שתי תביעות. האחת, תביעה למשמורת ילדים והסדרי ראיה לנתבע. השניה, תביעה לביטול הסכם "שלום בית" שהינו למעשה הסכם יחסי ממון בין בני הזוג שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני, ביום ז' אדר א' תשס"ג (9.2.03). כל התביעות נקבעו לשמיעה ליום ט"ו כסלו תשס"ד (10.12.03), ועל פי בקשה מוסכמת נדחו ליום י"א טבת תשס"ד (5.1.04).
כתב ההגנה של האשה נגד תביעת הגירושין והכרוך בה, משיב בצורה עניינית, בשבעה דפים מלאים ומפורטים, לכל הטענות הנטענות בתביעת הגירושין. אין בו מלה וחצי מלה נגד סמכותו של בית הדין לדון בעניינים שנכרכו בתביעת הגירושין.
גם בדיון שהתקיים בפנינו ביום י"א טבת תשס"ד (5.1.04), נכנסה תחילה באת-כח האשה לגופם של העניינים המהותיים שבמחלוקת. רק בשלב מאוחר יותר החלה לטעון כי אין לבית הדין הרבני סמכות לדון בענין הרכוש, אם כי הודתה במפורש כי יש לבית הדין סמכות לדון במשמורת הילדים. בשום שלב של הדיון לא ביקשה באת-כח האשה לחקור את הבעל בקשר לכנות תביעת הגירושין או כנות הכריכה של העניינים שנכרכו בגירושין. בסיומו של הדיון הורה בית הדין לב"כ הצדדים לסכם בכתב את טיעוניהם בענין הרכוש, והם עשו כן.
עייננו היטב בסיכומים של באי-הכח המלומדים של הצדדים, שנכתבו בהרחבה ובטוב טעם, ונראה לנו שיש להעדיף את הנימוקים שפורטו בלמדנות ותוך שכנוע רב בסיכומי ב"כ הבעל. ברצוננו להוסיף רק כמה הדגשות.
איננו דנים כעת בכנות תביעת הגירושין הראשונה (לרבות המתוקנת) וגם לא בכנות העניינים שנכרכו באותה תביעה ואם הם נכרכו כדין. אותה תביעה הסתיימה בפסק דין שאימץ ואישר הסכם שלום בית שהוא במהותו הסכם יחסי ממון בין בני זוג. אגב, אותו הסכם צפה בתוכו אפשרות סבירה של גירושין, אך כאמור התביעה הסתיימה ואינה עוד. אנו דנים כעת בכנות התביעה הנוכחית והעניינים שנכרכו בה ואם נכרכו כדין, תביעה שנפתחה בתיק תביעה חדש ונפרד, לאחר שינויי נסיבות משמעותיים ומהותיים, שהתפתחו לאחר סיום ההליך הקודם.
כפי שכבר ציינו לעיל, הוגש על ידי באת-כח האשה כתב הגנה מפורט לתביעה הכרוכה הנוכחית. על פי הפסיקה המושרשת זה שנות דור ודור, טענת חוסר סמכות יש לטעון בהזדמנות ראשונה ובטרם כניסה לגופו של ענין. היות ובאת-כח האשה לא עשתה כן בכתב ההגנה, יש ללמוד מכך על הסכמה לסמכות בית הדין לדון באותם עניינים שנכרכו בגירושין, ואשר באה עליהם התייחסות מפורטת בכתב ההגנה.
ואכן, בכתב ההגנה מציינת באת-האשה כי הוגשה לבית הדין עתירה לביטול הסכם "שלום הבית" שנחתם לדבריה תוך איומים וסחיטה, אך יחד עם זאת היא מפרטת את ענייני הרכוש שהצטברו לצדדים במהלך הנישואין, ולטענתה הם נכסים משותפים. מדובר בדירה בת 5 חדרים ברחובות; חסכונות משותפים שנעו ונדו בין חשבונות הבנק של הצדדים; זכויות כספיות בשתי חברות ביטוח; זכויות סוציאליות, פנסיוניות, וקרנות השתלמות על שם הבעל אצל שלושה מחזיקים שפורטו שם בשמותיהם.
יש לציין שבפרק "רכוש הצדדים" שבכתב ההגנה, בסעיף 29, צויינה האשה כ"תובעת" והבעל צויין כ"נתבע". לא זו בלבד, אלא שבסיומו של כתב ההגנה של האשה, מתבקש בית הדין להורות, בין היתר, "כי הצדדים יתגרשו, לאחר הסדרת כל ענייני הרכוש הכרוכים בגירושין".
במלים אחרות, יש לנו כאן הסכמה ועתירה מפורשת מצד האשה שבית הדין ידון בעניני הרכוש הכרוכים בגירושין, ואשר הסדרתם דרושה כדי לחסל באופן יעיל את המחלוקות שבין הצדדים.
נקודה נוספת. כפי שציינו לעיל, בד בבד עם הגשת כתב ההגנה הגישה האשה תביעה לביטול הסכם שלום הבית וכן תביעה להחזקת הילדים. אם באותה שעה סברה האשה כי תביעת הגירושין אינה כנה - כפי שהיא מתיימרת לטעון עתה בסיכומיה - היא לא היתה מגישה תביעה להחזקת הילדים בבית הדין הרבני, שהרי על פי הפסיקה רק אם תביעת הגירושין הינה כנה יש לבית הדין סמכות לדון בהחזקת ילדים אשר כרוך מעצם טיבו וטבעו בגירושין. אלא מאי, כאשר הוגשו כתב ההגנה ושתי התביעות האחרות של האשה, הסכימה היא - כמסתבר, לאחר התייעצות עם באת-כוחה - כי תביעת הגירושין כנה, וכן העניינים שנכרכו בה נכרכו בכנות וכדין. אי לכך, תבעה היא לגופו של ענין: ביטול הסכם שלום הבית וחלוקת הרכוש שהצטבר כאילו ההסכם אינו תקף (וראיה נוספת: לבקשת ב"כ האשה נפתח תיק חלוקת רכוש שמספרו1-24-023658057, שבו האשה היא התובעת), וכן תבעה היא את החזקת הילדים כתביעה נגדית לתביעתו של הבעל לגבי משמורת הילדים.
נקודה נוספת שאנו רואים להדגיש, האשה לא חלקה על סמכותו של בית הדין לדון בענין מזונות האשה, ועל כן יש לראות זאת כהסכמה מצידה לסמכות בית הדין.
לסיכום:
א. תביעת הגירושין כנה, עניני החזקת הילדים והסדרי ראייתם, מזונות האשה ורכוש הצדדים נכרכו כדין ובכנות. בית הדין מוסמך לדון בעניינים אלו הן מכח תביעת הבעל, בהתאם לנימוקים שפורטו בסיכומי בא-כחו, והן מכח כתב ההגנה של האשה, אשר הובעה שם הסכמה, אם מפורשת ואם מכללא, לסמכות בית הדין לדון בעניינים אלו.
ב. התביעות ההדדיות של הצדדים יידונו במאוחד.
ג. כל אחד מן הצדדים יידרש לטעון ולהוכיח כיצד יש לחלק את הרכוש, ביחס לשני מצבים אלטרנטיביים: האחד, אם התביעה לביטול הסכם שלום הבית תתקבל; השני, אם התביעה לביטול הסכם שלום הבית תידחה.
ד. אליבא דהבעל אין בעיה מיוחדת בחלוקת הרכוש, שהרי לדבריו יש לפעול בהתאם לנאמר ביחס לרכוש בהסכם שלום הבית. אולם האשה תובעת את ביטולו של הסכם זה. לכן, ראשונה יש לשמוע את הוכחות האשה לענין ביטול הסכם שלום הבית ובאותה הזדמנות נשמע את טענות הצדדים והוכחותיהם לענין מזונות האשה.
ה. ביחס למשמורת הילדים והביקורים ניתן צו לרשויות הרווחה, והננו ממתינים לתסקיר בענין זה.
ו. הננו קובעים, איפוא, שני מועדים נוספים לדיון: יום י"ג אייר תשס"ד (4.5.04) שעה 10:30 ויום י"ב סיון תשס"ד 01.6.04) שעה 9:30. הצדדים ובאי-כחם מוזמנים להתייצב.
ניתן לפרסם החלטה זו ללא שמות הצדדים.