הסדר פשרה בתביעה הייצוגית נגד טיב טעם - על פרשת תיבול הבשר

בתיק זה הגישו התובעים תביעה כנגד הנתבעות, חברות מקבוצת טיב טעם (להלן " טיב טעם" או " הנתבעות") ובה טענות הנוגעות למוצרי העוף המתובל שמכרו הנתבעות. לטענת התובעים, מוצרי העוף המתובל נמכרו לצרכנים ע"י הנתבעות כאשר הם היו פגומים או שחלף המועד למכירתם (פגי תוקף) והכילו כמות חיידקים העולה על המותר. התובעים גם הגיש בקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית.  לאחר דיון שהתקיים, ומבלי שניתנה החלטה המאשרת את התובענה כתובענה ייצוגית, הודיעו הצדדים על הסכם פשרה.

על פי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות על בית המשפט לאשר הסדר פשרה אם מצא כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר. במקרה בו הבקשה לאישור הסדר פשרה מוגשת לפני שאושרה התובענה הייצוגית על בית המשפט לאשר את ההסדר גם אם נוכח כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר של פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. סעיף 19 מתנה אישור הסדר פשרה בחוות דעת בודק.

ביום 27.4.08 הודיעו הצדדים על הסכם הפשרה הראשון (נספח א' להודעה על הסכם פשרה), והגישו אותו לאישור בית המשפט (להלן: "הסכם הפשרה הראשון").  עיקרו של הסכם הפשרה הראשון הוא כי טיב טעם תנפיק שוברים לשימוש הצרכנים במחלקת הבשר הטרי בסכום של 6 מיליון ש"ח (600,000 שוברים בסכום של 10 שקלים כל אחד). זאת, לאחר שטיב טעם הצהירה במסגרת הסכם הפשרה כי היקף המוצרים המתובלים לא עלה על 1.4 מיליון ש"ח. על פי הסכם הפשרה הראשון ניתן היה לממש בכל קנייה של ששים שקלים במחלקת הבשר הטרי,  שובר אחד. בקניה בסכום של 120 ש"ח ניתן יהיה לממש שני שוברים, ולא ניתן היה לממש יותר משני שוברים בקנייה אחת. בהסכם הפשרה הראשון נאמר כי יפורסמו הודעות בסניפים ובמחלקת הבשר הטרי.

בעקבות הסכם פשרה זה מונה על ידי בית המשפט רו"ח אהוד רצאבי, כדי לבחון את הנתונים שבהסכם הפשרה ואת סבירותו. רו"ח רצאבי הגיש את חוות דעתו ביום 4.12.08. רו"ח רצאבי ניתח את הנתונים שנמסרו לו ע"י חברת טיב טעם ונתונים אלה נבחנו ונותחו על ידו בחוות דעת יסודית ומקיפה. רו"ח רצאבי אישר כי טיב טעם מכרה מוצרים מתובלים בתקופה הרלבנטית בסכום  מקסימאלי של 1.71 מיליון ש"ח. היינו, רו"ח רצאבי אישר את הצהרתה של טיב טעם לגבי היקף המכירות, ועל כן היה סבור כי החזר בגובה ששה מיליון ש"ח הינו סביר. זאת, גם בהנחה שלא כל השוברים ימומשו בסופו של יום.

עם זאת, רו"ח רצאבי המליץ לערוך שינויים בהסכם הפשרה לאור ניתוח הנתונים על ידו. רו"ח רצאבי ציין, כי 44% מהרכישות במחלקת הבשר הטרי הם בסכומים שלא יאפשרו ניצול השוברים, היינו על הצרכנים יהיה להגדיל את קניותיהם כדי ליהנות מן השוברים. כן ציין כי ככל שתקופת מימוש השוברים תהיה ארוכה יותר, הדבר יאפשר לטיב טעם להעלות מחירים ולקזז בפועל חלק מסכום השוברים. לאור האמור, המליץ על הכנסת שני שינויים מרכזיים בהסכם הפשרה שיגרמו למימוש מהיר יותר ובאחוזים ניכרים יותר.

הראשון, כי סכום השוברים יופחת לסכום  של 6 שקלים לשובר, היינו יונפקו מיליון שוברים של   6 ש"ח כל אחד כאשר בקניה של 40 ש"ח במחלקת הבשר הטרי ניתן יהיה לממש שובר אחד, בקנייה של 80 ש"ח שני שוברים ובקניה של 120 ש"ח שלושה שוברים (מקסימום שוברים למימוש בקניה אחת יהיה שלושה). כך, לפי חוות דעתו של רו"ח רצאבי באופן זה יגדל שיעור המימוש ותתקצר תקופת המימוש של השוברים.

השני, כי 60% מהשוברים יינתנו לחברי מועדון הלקוחות של טיב טעם, באמצעות דיוור ישיר (זאת לאור ממצא  של רו"ח רצאבי, לפיו מרבית לקוחות הרשת שהנם חברי מועדון רוכשים בשר טרי, כך שהדבר יביא למימוש יעיל של השוברים והשבת הרווח לאוכלוסיה שרכשה את מוצרי העוף המתובל). היינו, 600,000 שוברים ידוורו בדיוור ישיר, על חשבון טיב טעם (מעבר לסכום השוברים), לחברי המועדון של טיב טעם. רו"ח רצאבי המליץ על שינויים אלו כדי להבטיח שמרבית השוברים ימומשו, כך שטיב טעם תשיב לצרכנים את הסכום המוסכם. זאת,  לאור העובדה ששוברים מסוג זה אינם ממומשים תמיד במלואם.

חוות דעתו של רו"ח רצאבי מקיפה ויסודית ומצאתי לנכון לאמצה. עם זאת, באשר למימוש השוברים, הייתי סבורה כי אין זה נכון להתנות את מימוש השוברים ברכישת מוצרים נוספים כאשר אין מדובר בחברי מועדון הלקוחות. זאת, כיון שאז משמש הסדר הפשרה, במובן מסוים, לקידום מכירות של טיב טעם, ולא לכך הכוונה.

על כן אפשרתי לטיב טעם לבחור בין שתי חלופות לגבי השוברים שיחולקו בסניפים. הראשונה, כי מתוך סכום השוברים שאמור היה להיות מחולק בסניפים תתרום טיב טעם סכום  של 750,000 ש"ח במזומן לבתי תמחוי בתחום העיר פתח תקווה. השנייה, כי מימוש השוברים שיחולקו בסניפים לא יהיה מותנה ברכישת מוצרים בסכום נוסף במחלקת הבשר הטרי. אשר לשוברים שיחולקו לחברי המועדון, אלה יותנו ברכישה כפי שהציע רו"ח רצאבי. זאת, על סמך הנתונים שמצא רו"ח רצאבי, לפיהם  אחוז גבוה מחברי המועדון רוכשים מוצרי בשר טרי בסכומים גבוהים יחסית ממילא, כך שמימוש השוברים לא יאלץ אותם לרכוש מוצרים שלא היו רוכשים. 

ביום 12.01.09 הודיעו הצדדים כי בחרו באופציית מימוש השוברים שבהחלטתי, וכן אימצו את ההמלצות והשינויים שבחוות דעתו של רו"ח רצאבי, והגישו לאישור בית המשפט הסכם פשרה מתוקן (להלן הסכם הפשרה הסופי, נספח א' להודעה מיום 12.1.09, שסומן א' ונחתם על ידי, היום 15.1.09).

על פי חוק תובענות ייצוגיות אני מאמצת הסכם זה.

עילות התובענה הן הטעייה של חברת טיב טעם את צרכניה והפרה של הוראות משרד הבריאות ופקודת בריאות הציבור. התובעים טענו כי מוצרי הבשר המתובל נמכרו לצרכנים ע"י טיב טעם כאשר טיב טעם הציגה את המוצרים כבשר טרי הראוי למאכל אדם, בעוד שהמוצרים היו פגומים, או שחלף המועד למכירתם לציבור (פגי תוקף), או שהכילו כמות חיידקים מעל המותר. התובעים טענו כי הבשר תובל בכדי להסתיר את היותו בלתי ראוי למאכל אדם או את מידת טריותו. מדובר בשאלות עובדתיות ומשפטיות הנוגעות לכלל הצרכנים של טיב טעם שרכשו מוצרי בשר טרי מתובל.

על פי חוות דעתו של הבודק, שניתנה לאחר שבחן מחזורי מכירות של טיב טעם על פי קטגוריות שונות, לצרכנים שונים ובסניפים שונים, תשיב טיב טעם לצרכניה על פי ההסכם הסופי סכום גבוה פי שלושה מהסכומים בו מכרה בשר מתובל בתקופה הרלבנטית. בנוסף, הדיוור הישיר לחברי מועדון הלקוחות וכן הגמול לתובעים ושכר הטרחה יתווספו לסכום הפיצוי.

לאור האמור אני נותנת להסכם הפשרה הסופי תוקף של פסק דין.

בהסכם הפשרה הסופי הוסיפו הצדדים המלצה בדבר תשלום גמול לתובעים (בסכום של 100,000 ש"ח) ושכר טרחה לבאי כוחם בסכום של 900,000 ש"ח כולל מע"מ. אשר לגמול לתובעים, יש לציין את השקעתם בתובענה. התובענה הוגשה בינואר 2006, ומזה שלוש שנים מלווים התובעים את ניהול התובענה.

אשר לשכר הטרחה, יש להדגיש כי סכום שכר הטרחה מתווסף על הפיצוי לחברי הקבוצה ואינו גורע ממנו. יש לציין כי ניהול התיק עד היום כלל הליכי ביניים רבים, לרבות הגשת כתב תביעה מתוקן (כאשר תיק בית המשפט מכיל שני ארגזי מסמכים), וכן פגישות וישיבות עם עו"ד רצאבי. עוד יש לציין כי הצדדים הגיעו להסכמה משותפת על הסכום האמור.

ההטבה שתינתן לצרכנים עומדת על שישה מיליון ש"ח ועל כן הגמול ושכר הטרחה הם סבירים הן בהתחשב בהיקף העבודה שהושקעה, הן בהתחשב בגמול ובתועלת לחברי הקבוצה מהגשת התובענה. יש לזכור כי הבסיס הרעיוני לגמול ולשכר הטרחה הוא בעשיית עושר. יש לגמול לתובעים ובא כוחם שהטיבו עם כלל הקבוצה, וזאת כדי לקדם מכשיר זה של תובענות ייצוגיות במקרים הראויים. לאור האמור, אני מאשרת גם את גובה הגמול ושכר הטרחה עליהם סוכם כמפורט לעיל. למען הסר ספק, הגמול ושכר הטרחה יתווספו לפיצוי לחברי הקבוצה.

על פי סעיפים 25 ו-19(ג)(1)ו-(2) לחוק תובענות ייצוגיות יש לפרסם החלטה זו ובה עילות התובענה והגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה. הצדדים צרפו להודעתם את נוסח ההודעה לעיתון. אני מאשרת את הנוסח למעט הפסקה השנייה לפיה חברי הקבוצה הם מי שרכשו בפועל מוצרי בשר מתובל בסניפים. פיסקה זו מטעה לחשוב כי רק צרכנים אלו יוכלו לקבל פיצוי. על כן בפסקה זו ייווספו בתחילתה המילים: "על פי הסכם זה יקבלו פיצוי כל צרכניה של טיב טעם כמפורט בהמשך". עוד יש להבהיר כי מי מבין הצרכנים שיקבל שוברים בסניפים, שיבחר לרכוש מוצרי בשר טרי בסכומים שונים, יוכל לממש עד שלושה שוברים באותם תנאים של חברי המועדון.

העתק פסק הדין ישלח כאמור בסעיף 19(ה) לחוק תובענות ייצוגיות למנהל בתי המשפט בצירוף הסדר הפשרה הסופי שסומן א' (על נספח ב' שבו הכולל את אופן חלוקת השוברים בין הסניפים), וכן חוות דעתו של רו"ח רצאבי, לאחר שנמחקו בה, באישורי, נתונים שונים המהווים סוד מסחרי של טיב טעם.