1. 1. התביעה היא לתשלום פיצוי בגין עיכובים והכבדה שנגרמו לתובעת, אשר ביקשה לטוס לניס שבצרפת ולחזור לישראל, ביחד עם 2 ילדיה הקטנים. לטענתה, הטיסה הוזמנה על ידה באמצעות הנתבעת 1 ונמסר לה כי הנתבעת 2 היא מי שהיתה אחראית לטיסה, כמוביל אווירי. הטיסה שהוזמנה על ידי התובעת בוטלה והתובעת טוענת כי הסכימה להצעת הנתבעות לטיסה חילופית, בטיסה למילאנו (להלן - "טיסה חילופית") בכפוף להתחייבותן של הנתבעות, להסדיר את הגעתה באוטובוס ליעדה - לניס, בסיוע נציגים מטעם הנתבעות.
2. 2. הנתבעת 1 טענה כי היא שימשה כגורם מתווך בלבד לצורך שיווק הטיסה לתובעת. מדברי נציג הנתבעת 1 ומכתב ההגנה עולה כי הטיסה הוזמנה על ידה מצד ג'. משנמסרה לה הודעה ע"י צד ג' על ביטול הטיסה, פעלה כנדרש במתן אפשרות לביטול ההזמנה ע"י התובעת או קבלת הטיסה החילופית כפי שהוצע לה ע"י צד ג'. בנסיבות אלו טענה הנתבעת כי היא פעלה כפי שמצופה ממנה והאחריות לנזקי התובעת, ככל שייקבעו, מוטלת על צד ג'.
3. 3. הנתבעת 2 טענה כי האחריות כולה רובצת לפיתחו של צד ג'. לדבריה, הנתבעת 1 רכשה מקום בטיסות של הנתבעת 2 באמצעות צד ג' שהוא סיטונאי תיירות אשר הנפיק כרטיסי טיסה לתובעת. הנתבעת 2 מודה, כי ביטלה את הטיסה שהוזמנה ע"י התובעת אך טענה כי האחריות לטיסה החילופית שהוצעה לתובעת, היא של צד ג' שביקש לקיים את הטיסה לרבות הסדרת העברת התובעת ממילאנו לניס. בהתייחס לעיכוב בחזרה לישראל טענה הנתבעת 2, כי מדובר בטיסת שכר ובתקלה טכנית שגרמה לעיכוב . לפיכך, אין לחייב אותה בפיצוי בגין העיכוב.
4. 4. צד ג' טען כי האחריות כולה לביטול הטיסה מוטלת על הנתבעת 2 וכי הוא שימש כמתווך בלבד וכסיטונאי תיירות בין הנתבעת 2 שהיא המוביל האווירי, לבין התובעת. לטענת צד ג', הפיתרון החילופי לא הוצע על ידה כי אם ע"י הנתבעת 2 וכי ההבטחות בנוגע לפיתרון החילופי, ניתנו ע"י הנתבעות ולא על ידה.
דיון ומסקנות:
5. 5. שמעתי את עדות התובעת על הנסיבות בהן נמסרה לה הודעה על ביטול הטיסה, יומיים לפני המועד המתוכנן ובערבו של חג. הנתבעת 1, אישרה את גירסת התובעת בדבר מתן ההודעה על הביטול אך טענה כי השיחות על החלופה היו עם צד ג' ולא עם הנתבעת 1. התובעת העידה גם על החשיבות בביצוע הנסיעה במועד, לרגל אירוע משפחתי אליו ביקשה להגיע עם ילדיה הפעוטים.
6. 6. מעדות התובעת (עמ' 1 שורות 9-3) ועדות בעלה(עמ' 2 שורות 29-24 עמ' 3 שורות 9-1) עולה כי הוצעה לתובעת טיסה חילופית על מנת להגיע לניס דרך מילאנו והעמדת אוטובוס לרשות הנוסעים, לצורך המעבר לניס. מהעדויות אף עולה כי נאמר לתובעת ומאוחר יותר לבעלה, כי הנסיעה באוטובוס תארך 3 שעות לכל היותר וכי נציגים ימתינו כדי לסייע לה במעבר לאוטובס עם הילדים והכבודה. בסופה של הטיסה, יצאה התובעת משדה התעופה ונאלצה לדבריה, לחפש אחר מקום חניית האוטובוס וכן להיגרר, בעצמה עם ילדיה והכבודה, עד למקום חנייתו המרוחק. התובעת העידה על כך שהנסיעה ארכה מעל 6 שעות ולא 3 שעות כפי שהובטח לה (עמ' 7 שורות 14-11 ועמ' 2 שורה 1). לא נסתרה עדות התובעת על כך שלא היתה "יד מכוונת" הן בעניין מקום האוטובוס והן בסיוע בהעברה . כל שנטען ע"י נציג הנתבעת 2 הוא כי בדרך כלל יש יד מכוונת במקרים כגון אלו, מבלי שהוכח על ידה כי אכן נציג מטעמה או מטעם צד ג' המתין במקום כדי לכוון ולסייע. התרשמתי מעדותה של התובעת על הקושי וההכבדה שנגרמו לה בשל המחדלים האמורים.
7. 7. בעניין התארכות הנסיעה באוטובוס, עדותה של התובעת עשתה עלי רושם מהימן בעדותה על כך וכןלא סביר שהיתה מסכימה לטיסה החילופית אלא על דעת זאת שהנסיעה תארך 3 שעות. נכונים הדברים, בפרט כאשר גם לשיטת הנתבעת 2, הנסיעה אמורה להיות עד כ-4 שעות. לא הובאה כל ראיה מטעם מי מהנתבעות או צד ג', על כך שהאוטובוס הגיע לניס תוך 3 שעות ולא תוך 6 שעות כגירסת התובעת.
8. 8. הוכח כי הנתבעת 2 היא שהזמינה את ההסעה באוטובוס כפי שהעיד על כך הנציג מטעמה. לפיכך, אילו היתה בידיה ראיה לטובתה על שעת הגעת האוטובוס לניס, חזקה עליה שהיתה מציגה אותה וניתן היה להביא ראיה בנדון, מחברת האוטובוסים. בנסיבות אלו, אני מקבלת את גירסת התובעת על האיחור בהגעת האוטובוס לניס. לפיכך, אני קובעת כי התובעת זכאית לפיצוי בגין ההכבדה הרבה שנגרמה לה בהפרת ההתחייבות בנוגע לתנאי הטיסה החילופית, שלא קויימה במתכונת שהובטחה לה, בשל התארכות הנסיעה.
על מי מוטלת האחריות לפיצוי:
6. 6. מהעדויות ומהסמכים שהוגשו עולה כי התובעת הזמינה את כרטיסי הטיסה מצד ג' באמצעות הנתבעת 1, ששימשה כמתווך עבור התובעת, בעוד המוביל האווירי של הטיסה שהוזמנה על ידה, היא הנתבעת 2.
7. 7. מהעדויות התרשמתי כי הנתבעת 2 נטלה על עצמה את האחריות להסדרת הטיסה החילופית רק בנוגע להבטחת העברת הנוסעים ממילנו לניס. הנתבעת 2 הודתה כי היא שדאגה להסעה באוטובוס על חשבונה ואף לא ביקשה תשלום בגין זאת מצד ג'. מהתנהגותה זו אני למדה, כי היא ראתה עצמה כנושאת באחריות למציאת חלופה עבור התובעת בהיותה המוביל האווירי, אשר ביטל את הטיסה שהוזמנה ממנה ע"י צד ג' ובכך ביקשה הנתבעת 2, להקטין את נזקי הנוסעים לנוכח ביטול הטיסה. בה בשעה, לא ניסתרו ראיות הנתבעת 2 על כך שצד ג' דאג לטיסה החילופית וכי אילו זו לא היתה מוצעת, היתה הנתבעת 2 מחפשת פיתרון אחר, כאמור בכתב ההגנה של נתבעת 2. למרות מעורבותה של הנתבעת 2 בביצוע חלק מהחלופה והאינטרס שלה בביצועו, לא הוכחה טענת התובעת כאילו הנתבעת 2, היא שמסרה לה את פרטי החלופה. מעדותה ומעדות בעלה עלה כי הם שוחחו עם נציגי הנתבעת 1 וצד ג'. התרשמתי מדבריהם, כי הם סברו בטעות שהם משוחחים עם נציגי הנתבעת 2 אף שדיברו עם צד ג'. תמיכה להכחשת הנתבעת 1 כאילו התובעת ובעלה שוחחו איתה בנידון, ניתן למצוא בדברי נציג הנתבעת 1 שהעיד כי כל השיחות היו עם צד ג' שטיפל בכך ולא עם הנתבעת 1.
8. 8. לפיכך אני קובעת כי היה על הנתבעת 1 לדאוג לטיסה החילופית ובדין נשלחה על ידו הודעת צד ג', לנוכח מילוי תפקידה בקבלת הודעה מצד ג' על הטיסה החילופית וההסעה לאחריה. האחריות מוטלת על צד ג' לדאוג לקיום התחייבויותיו בנוגע לתנאי הטיסה החילופית ואין בקבלת שירות על ידה מהנתבעת 2 בנוגע להסעה כדי לפטור אותה מהתחייבויותיה כלפי התובעת. יוער, כי לא ניסתרה טענת הנתבעת 2 כי צד ג' היה מעוניין משיקוליו הוא, לבצע את ההזמנה על מנת למלא בנוסעים טיסה אחרת שבאחריותו, היא הטיסה למילאנו.
9. 9.
איחור בטיסה חזרה לישראל: לא הופרכה גירסת הנתבעת 2 אשר היתה אחראית לטיסה כמוביל אווירי, כי האיחור נגרם עכב תקלה במטוס. איחור מעין זה, חוסה בצילו של חוק התובלה האווירית, התש"מ-1980 ואמנת ורשה אשר הנתבעת 2 כפופה לו הפוטרת אותה מתשלום פיצוי בגינו. זאת מעבר לכך שמדובר בטיסת שכר, אשר הנוסע מוזהר על עיכובים ושינויים שיכול שיהיו בנוגע אליה (ראה: ת.א. 2578/06
ג'פיס דן נ' השטיח המעופף בע"מ (פורסם בנבו). לפיכך, אני דוחה את התביעה בגין רכיב זה.
9. 9. סופם של דברים, אני מקבלת את הודעת צד ג' שנשלחה בדין ע"י הנתבעת 1, אשר נהגה בנאמנות בביצוע התיווך בין התובעת לצד ג' להבטחת הטיסה החילופית בהסתמכה על התחייבויותיו של צד ג' בנוגע לטיסה החילופית במקום הטיסה שבוטלה בזמנו אשר הוזמנה על ידי הנתבעת 1 מצד ג', עבור התובעת.
10. 10. בהתחשב בהתארכות הנסיעה באוטובוס לניס והיעדר הכוונה וסיוע לתובעת בניגוד להתחייבויותיו של צד ג' לתובעת אך בה בשעה תוך שימת לב להסכמת התובעת לטיסה החילופית ולנסיעה אחריה במשך 3 שעות לניס, אני מחייבת את צד ג' בתשלום פיצוי לתובעת בסך של 2,000 ש"ח ובצירוף הוצאות משפט בסך של 300 ש"ח.
11. 11. אני מחייבת את צד ג' בתשלום הוצאות משפט לנתבעת 1 - שולחת ההודעה, בסך של 300 ש"ח.
12. 12. התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית ואני מחייבת את התובעת, בתשלום הוצאות משפט לנתבעת 2 בסך של 300 ש"ח.
13. 13. התשלומים, ישולמו תוך 20 יום מהיום וישאו ריבית והפרשי הצמדה ממועד פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.