המשך מעצרם של האחים אברג'יל

מהן נסיבות המעכבות הגשת עתירה להכרזה על אדם כבר הסגרה, שעל יסודן יתיר בית המשפט המשך החזקתו במעצר של חשוד כבר- הסגרה, לתקופות נוספות מעבר לעשרים הימים הראשונים?

בכך דנה החלטה זאת.

1.         בפני בקשתו השניה של היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה היום (14/09/08), להורות על מעצרם של המשיבים למשך 20 ימים נוספים, על מנת לאפשר לרשויות ארצות-הברית של אמריקה (להלן: ארה"ב) להכין את הבקשה להסגרתם של המשיבים לארה"ב, ולהעבירה לרשויות בישראל (להלן: הבקשה השניה).

2.         הפרטים הנוגעים לבקשת המעצר הראשונה, ידועים לי מתוקף הדיון שהתקיים בפני, והם נושא החלטתי מיום כ"ה באב תשס"ח (26/08/08), שבסופה הוריתי על מעצרם של המשיבים למשך 20 ימים החל ביום 26/08/08 שעה 16:00. לעניין המשיב 3 הוריתי גם על הגשת תסקיר מעצר בו יחווה שירות המבחן דעתו האם קיימת חלופת מעצר למשיב 3, מהי ובאיזה תנאים (להלן: ההחלטה הראשונה).

יש לראות את ההחלטה דנן כהמשכה של ההחלטה הראשונה, שלמען הקיצור אינני חוזר עליה.

3.         היום י"ד באלול תשס"ח (14/09/08) הוגשה הבקשה השניה, כשהיא חתומה בידי היועץ משפטי לממשלה, הוא ולא אחר. בבקשה מפרט היועץ המשפטי לממשלה כי " בימים האחרונים, ב"כ המבקש היו בקשר שוטף עם רשויות ארה"ב המטפלות בבקשת ההסגרה. על פי המידע שנמסר בהתקשרות זו, רשויות ארה"ב שוקדות כעת על הכנת בקשת ההסגרה. עבודתם כעת מתמקדת בהכנת חומר הראיות כולל תצהירים של עדים הנמצאים במקומות שונים בארה"ב: (סעיף 5 לבקשה ) מוסיף היועץ המשפטי לממשלה ומסביר כי "עם קבלת בקשת ההסגרה במשרד המשפטים בישראל, על ב"כ המבקש לעיין ביסודיות בחומר הראיות המצורף אליה, ולהביאו בפני שר המשפטים, על מנת שיקבע האם יש מקום להורות על הגשת עתירה לבית המשפט המחוזי לקבוע שהמשיב הוא בעל הסגרה לארה"ב. במידה ושר המשפטים יורה על הגשת עתירה, יהיה צורך להכין עתירה ובקשה למעצר עד תום ההליכים בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק ההסגרה. לפיכך, נבקש מבית המשפט הנכבד להורות על מעצרם של המשיבים ל- 20 ימים נוספים" (סעיף 6 לבקשה) וזאת כדי לאפשר למדינת ישראל לעמוד בהתחייבות הבינלאומית שנטלה על עצמה כלפי ארה"ב באמנת ההסגרה וכלפי כל המדינות החברות באמנת פלרמו (סעיף 8 לבקשה).

4.         שתי שאלות עומדות להכרעה:

            השאלה הראשונה - האם קוימה הדרישה הנקובה בסעיף 7 (ב) לחוק ההסגרה, תשי"ד - 1954 (להלן: חוק ההסגרה), כתנאי להורות על המשך מעצרם של המשיבים?

            השאלה השניה - האם במקרה דנן ניתן להסתפק בחלופת מעצר של שחרור המשיבים בתנאים, שפגיעתם בחירותם תהיה פחותה?

5.         סעיף 7 (ב) לחוק ההסגרה קובע:

            " תוקפו של צו לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על עשרים ימים; ואולם רשאי בית משפט שלום להתיר ולחזור ולהתיר את ההחזקה במעצר לתקופות נוספות מעבר לעשרים ימים אם ביקש זאת היועץ המשפטי לממשלה על יסוד נסיבות המעכבות הגשת עתירה לפי סעיף 3".

            משמע, יש לבדוק אם בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה מבוססת על " יסוד נסיבות המעכבות הגשת עתירה" להכרזה על המשיבים כבני-הסגרה.

6.         ב"כ היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי קיימות נסיבות כאלה, הנעוצות בעבודת ההכנה של מסמכי בקשת ההסגרה. ב"כ המבקש ציין כי מאז החלטת המעצר הראשונה, הם היו בקשר עם הרשויות בארה"ב, ואף הגישו לבית המשפט מכתב מיום 12/09/08 מאת עוזר לתובע פדראלי בלוס אנג'לס שבקליפורניה. במכתב הנ"ל מסבירה הרשות בארה"ב שהיא עושה את כל המאמצים כדי להכין את הבקשה להסגרה, כמפורט במכתב ע' 57 ש' 17 - 21 במכתב זה רשויות ארה"ב מסבירות שהן עושות את כל המאמצים כדי להכין את הבקשה להסגרת המשיבים כמפורט בבקשה והן מתחייבות שיעמדו בזמן שנקבע באמנת ההסגרה לצורך הגשת בקשת ההסגרה.

מעיון במכתב הנ"ל עולה, כי התביעה בקליפורניה שבארה"ב, עוסקת בהכנת הראיות לשם תמיכה בבקשת ההסגרה וכי "החבילה כולה" תושלם במהרה ואז תועבר לוושינגטון ומשם לישראל, באמצעות הצינורות הדיפלומטיים, בתוך 60 ימים, בהתאם לאמנת ההסגרה שבין ארה"ב לישראל.

7.         ב"כ המשיב 1 טען כי אין פירוט בבקשה ובמכתב מארה"ב, כי אין ראיות לעיכוב עד כה וזאת לאחר שכתב האישום הוגש לפני שנים ואין הסבר מה קרה מאז ועד היום, ומהם העיכובים להגשת בקשת ההסגרה לאלתר, לדעתו מדובר בהליך ללא כל תום לב, הליך שנגוע בחוסר חוקיות, שכן ביום שבו שוחרר המשיב 1 ממעצרו בעניין חשד לרצח בבת-ים עצרו אותו לצרכי הסגרה וזאת לאחר כ- 16 ימים בהם שהה במעצר ומכאן הוא סבור שהמדובר בתחבולה (טריק) שבין משטרת ישראל לבין הרשויות בארה"ב. ב"כ המשיב 1 (עו"ד ש' נהרי) הוסיף וטען כי היה כאן לחץ מצד האמריקאים שנזקקו לזמן כדי לגבות עדויות ותצהירים והיום מסתבר שהם לא גבו את העדויות והתצהירים, אך מאידך הוגש כתב אישום. בשלב זה, ביקש ב"כ המשיב 1 להוציא צו המחייב את המבקש להציג בפני בית המשפט את כל התכתובת בין פרקליטות המדינה לבין ארה"ב כדי להיווכח שאכן ארה"ב הפעילה לחץ על ישראל וכי בעקבות הלחץ נעצר המשיב 1, כ- 16 ימים קודם לכן.

8.         ב"כ המשיב 2 טען כי בשעת ביצוע העבירות המיוחסות למשיב 2 בארה"ב טרם נכנס לתוקף חוק המאבק בארגוני פשע בישראל, אשר נכנס לתוקף ביום 12/07/04 ועל כן לא מתקיים תנאי "הפליליות הכפולה" שהוא בסיס להסגרה. על כן טוען ב"כ המשיב 2 שאין הסתברות להסגרה, משום שכתב האישום כנגד המשיב 2 לא מגלה עבירה. ב"כ המשיב 2 המשיך וטען כי קיימת אצלו ואצל מרשו תחושה שמשרד המשפטים בארה"ב מתייחס למערכת המשפט הישראלית ולפרקליטות המדינה בישראל ככאלו שיעתרו לבקשה כחותמת גומי בעוד שהמשיב 2 לא מקבל בישראל, שהוא אזרח בה, כל הגנה. ב"כ המשיב 2 גם טען כי הבקשה שהוגשה הן לפרקליטות והן לבית המשפט היא בגדר זריית חול בעיניים שכן היו אמורות להיות ראיות לצורך שכנוע "חבר המושבעים הגדול", על מנת להגיש את כתב האישום בארה"ב. בסוף טיעוניו סיכם ב"כ המשיב 2 בטיעון כי המבקש לא מצביע על נסיבות המעכבות הגשת עתירה להכריז על המשיב 2 כבר הסגרה. ב"כ המשיב 2 (עו"ד עמירם) טען כי על בית המשפט להיות המגן של המשיב 2, בהיותו אזרח ישראלי, ולהורות על הגשת תקציר של הראיות הכולל גם את הראיה להיותו של המשיב 2 באקפולקו.

9.         ב"כ המשיב 3 טען, בעיקר, בעניין תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניין המשיב 3 וטען כי המדובר בליקוי גדול מצד שירות המבחן ביחס למהות התסקיר, לטיבו, ולמה שהתבקש לבדוק ולאור הנסיבות כפי שתיאר, גם בדיון הקודם, הוא ביקש להורות על שחרורו של המשיב 3 בתנאים שימצא בית המשפט לנכון או להחזיר את התסקיר לשם השלמתו ועידכונו על ידי שירות המבחן בהתאם להוראות בית המשפט.

10.       ב"כ המשיב 4 מבקש להורות למבקש לגלות מי הם UC 13 - 15  וכיצד אישר חבר המושבעים הגדול בארה"ב הגשת כתב אישום אם בשלב זה לא קיימות הראיות שעוסקים שם בהשלמתן.