ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רחובות
|
1221-08
30/06/2008
|
בפני השופט:
רפי ארניה
|
| - נגד - |
התובע:
שדה משה
|
הנתבע:
חנית עיצוב סוככים בע"מ
|
| פסק-דין |
לפני תביעה לפיצוי בסך של 8,100 ש"ח.
התובע רכש מהנתבעת ביום 1/6/07 סוכך מסוג מרקיזה אשר בחלקה קבועה ובחלקה נגללת וזאת בתמורה לסך של 6,000 ש"ח.
כמו כן, הותקן במרכזה של המרקיזה, נאון חשמלי ומאוורר חשמלי.
לטענת התובע, במהלך החורף המרקיזה לא הוכיחה שום עמידות הגשם חלחל לכל הצדדים תוך שהוא מרטיב את המרפסת על תכולתה. לפיכך, הגיש התובע תביעה זו פיצוי בגין עלות המרקיזה, תכולת המרפסת ועלות מאוורר חשמלי והרכבתו.
בכתב ההגנה נטען כי בכתב האחריות המופיע על גבי טופס ההזמנה כי סוכך המרקיזה נועד להגן מפני גשם, אך אינו מהווה פתרון באטימה של 100% וכי הבד הינו בעל אטימה של 75% בלבד.
כמו כן, נטען כי סבירות שתיהיה חדירה מזערית של מים דרך הסיכות המחברות בין הבד לשלבי האלומניום וכי אין אחריות בכל הקשור לאטימה בין הסוכך לבין הקיר.
שמעתי את עדויות הצדדים. כמו כן, הוצג בפני נ/2 שהוא טופס ההזמנה הכולל את כתב האחריות.
מעיון בכתב ההזמנה עולה מפורשות כי אין בו כל הוראה כנטען לעיל למעט הוראה הקובעת כדלקמן:
"אין אחריות בכל הקשור לאטימה בין הסוכך לקיר, וזאת עקב תנודות הסוכך. כמו כן, קיימת אפשרות של חדירת מים בין הסיכות המחברות את הבד (סככות חנית תמזער ככל הניתן חדירת מים דרך הסככה)".
במילים אחרות, לא נאמר כי אין פתרון לאטימה בכל מקרה או שהבד הינו בעל 75% אטימה. לכל היותר נאמר כי חדירת מים דרך המרכז אפשרית באופן מזערי בלבד.
יתרה מזאת, נאמר באופן מפורש כי מרקיזה מתקפלת יש לפתוח בחורף בימים גשומים על מנת למנוע הצטברויות של מים בשיפולי הבד. מכאן, שהמרקיזה אמורה להיות עמידה במידה רבה מפני מים למעט חדירת מים בין הסיכות וחדירת מים מן הצד.
אני נותן אמון בדברי התובע, כי חדירת המים לא היתה מן הצד בין הסיכות. וכן אני מאמין לתובע כי לא היה מדובר בחדירה מזערית של מים בלבד.
התובע טען שמהצדדים לא היתה בעיה אלא היתה חדירה של מים דרך הפלורסנט שהותקן במרכזה של המרקיזה דבר שגרם לבעיות חשמל והיו נזילות מהפלורסנט עצמו.
הנתבעת מעולם לא בדקה ואין לה כל גרסה למעשה באשר לטענה כי נזקי המים ארעו מחדירת מים במרכז המרקיזה וגרסת התובע בענין זה מקובלת עלי.
לפיכך אני קובע, כי הנתבעת לא העמידה את התובע לפני רכישה בפני אפשרות כזו, ממילא אם היתה אפשרות כזו לא היה עליה להתקין פלורסנט או מאוורר חשמלי.
באשר לנזקים - כבר עתה אומר כי עלות תכולת המרפסת לא הוכיחה ויש לדחות את התביעה בגין כך.
מעבר לכך, ברור לחלוטין כי המרקיזה יכולה למלא את יעודה בחודשי הקיץ והבעייתיות יכולה להיות רק בחודשי החורף הגשומים. דהיינו בחודשים נובמבר עד מרץ של כל שנה. מכאן, שלא ניתן לטעון שהמרקיזה איננה ממלאה את יעדה באופן מוחלט ועל כן התובע זכאי אך ורק לפיצוי חלקי בגין העדר האפשרות להינות מהרכישה בחודשי החורף הגשומים.
לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לפצות את התובע בשליש מעלות הרכישה בסך של 2,000 ש"ח.
כמו כן, תשא הנתבעת באגרת ביהמ"ש בסך שלך 81 ש"ח וכן בהוצאות המשפט של התובע בסך של 300 ש"ח.