התובע רכש מקרר מהנתבעת. במקרר היו תקלות חוזרות. הנתבעת תיקנה את המקרר מספר פעמים, אך התקלות חזרו.
בכתב התביעה דרש התובע להחליף את המקרר, או לחלופין לבטל את העסקה ולהחזיר לו את כספו. כמו כן, דרש התובע פיצוי בגין מוצרי מזון שהתקלקלו במקרר מספר פעמים ועגמת נפש.
הנתבעת בכתב ההגנה הודתה שהיו תקלות חוזרות ונשנות. הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי, בשלב מסוים, הוסכם שהמקרר יילקח למעבדה לבדיקה לתיקון ובשלב הביניים יינתן מקרר חלופי. הנתבעת טענה עוד כי, לאחר שבוצעה פעולה זו, המקרר של התובע פועל היטב, אך הוא אינו מסכים לקבל את המקרר חזרה לביתו בתמורה למקרר החלופי.
הנתבעת בכתב ההגנה האשימה את התובע בחוסר ניקיון כפיים ובמרמה בשל כך שלא כלל עובדה אחרונה זו בכתב התביעה.
בדיון הודה נציג הנתבעת כי הטענה העובדתית אודות המקרר החלופי אינה אלא טעות בהבנת העניין, שטעה מנסח כתב ההגנה וכי לא היה אירוע שכזה.
שני הצדדים סיפרו לביהמ"ש כי, לאחר הגשת התביעה, נפגשו הצדדים על מנת לסיים את העניין ביניהם. הצדדים הגיעו לפשרה, לפיה הנתבעת תתקן את המקרר והמקרר יעבור אל בתו של התובע. כמו כן, הוסכם כי כפיצוי התובע יקבל מקרר חדש מהנתבעת, בהנחה משמעותית.
הצדדים דיווחו כי השלב הראשון של אותו פשרה אכן בוצע. המקרר אכן הגיע אל בית בתו של התובע לאחר שהיה במעבדה של הנתבעת. התובע בחר מקרר אשר נמסר לו כי ערכו כ- 7,700 ש"ח והוא רכש את אותו מקרר בסכום של 5,500 ש"ח.
יש לציין, כי נציג הנתבעת אף הודיע לביהמ"ש כי הצדדים הגיעו להסדר מחוץ לכותלי ביהמ"ש וביקש לבטל את הדיון אך הדיון לא התבטל בהעדר תגובה של התובע עצמו.
לתובע ולבני משפחתו יש עדיין טענות כלפי הנתבעת, ועתה ממוקדות תלונות אלה באופן ביצוע הפשרה. שקלתי אם לא ראוי לחייב את התובע לתקן את כתב התביעה בהתאם, אולם, בהתחשב בכך שמדובר בבית המשפט לתביעות קטנות, סברתי שמן הצדק ומן היעילות לאפשר לשני הצדדים לשטוח את טענותיהם המעודכנות אף אם היו התפתחויות מאז הוגשו כתבי הטענות.
הטענה הראשונה של התובע ובני משפחתו היא, שהם הוטעו ביחס למחיר המקרר החדש. לדבריהם, אין מדובר במקרר שערכו 7,700 ש"ח, אלא 4,860 ש"ח בלבד, היינו פחות ממה ששילמו עבורו. טענה זו התבססה על תדפיס מאתר אינטרנט בו מופיע מחיר המקרר.
לא מצאתי ממש בטענה זו. נציג הנתבעת הציג מחירונים שיש בהם כדי ללמד כי המחיר המקורב הוא המחיר שהציג לפני התובע. לא ברור מאיזה אתר נלקח התדפיס שהציג התובע, אולם ברור מתוכו כי מדובר באתר מסוג אתרי המכרזים, שכן המחיר מתואר לאחר המילים: "הצעות החל מ...". משמע, זוהי הזמנה להציע הצעות למכרז ולא מחיר שוק רגיל.
הטענה השניה שהעלו היא, כי המקרר עדיין אינו תקין. תרז, בתו של התובע, העידה כי פנתה מספר פעמים לנציג הנתבעת וביקשה שיגיעו לתקן. הנציג ציין כי מבחינתו קיימת התחייבות בכתב לתקן את המקרר ולו הייתה פנייה כזו הוא אכן היה מתקן.
לעניין מחלוקת עובדתית זו, יש להעדיף את גירסת בתו של התובע משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא, שאין מחלוקת שמדובר במקרר בעייתי, אשר תוקן מספר פעמים בעבר ולפיכך יש רגליים לטענה כי הוא עדיין אינו תקין. השיקול השני הוא העובדה, שהנתבעת כתבה בכתב ההגנה סיפור שלם שהיה ללא כל יסוד, אשר מטילה צל כבד על מהימנותה. זאת, במיוחד כאשר האשימה את התובע במילים בוטות בהטעיה ומרמה.
בהתחשב בניסיונות הרבים לתקן את המקרר, התוצאה היא שהגיעה העת לבטל את העסקה.
לעניין חישוב ההשבה, יש לקחת בחשבון לא את ערך המקרר בעת קנייתו המקורית, אלא את ערך המקרר, לו היה תקין, בעת עריכת הסכם הפשרה, שכן התובע קיבל תמורה בעד כל הנזקים עד אותה עת בהנחה על המקרר החדש.
כמו כן, אין מקום לפצות את התובע בגין התקופה שבה המקרר לא עבד עד הסכם הפשרה שנכשל ובגין המזון שהתקלקל, שהרי כל אלה קיבלו מענה ופיצוי בהנחה האמורה.
סיכומו של דבר, עסקת המכר של המקרר מתבטלת, המקרר הראשון שנקנה בשנת 06' יושב לנתבעת, תוך 30 יום, על חשבונה של הנתבעת.
הנתבעת תשלם לתובע סך של 4,000 ש"ח (בערכי היום), כאשר סכום זה תלוי בקבלת המקרר חזרה לידיה. הצדדים יתאמו ביניהם את ההשבה ההדדית בתום לב.
הנתבעת תשלם לתובע סך של 400 ש"ח הוצאות משפט, הכוללות אגרת משפט.