בעניין הקטינים- קטין יליד 2008
קטין יליד 2010
קטין יליד 2013
- עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופט טל פפרני) מיום 24.10.2018 בתמ"ש 28867-08-17 (להלן: "ההחלטה קמא"), שהורתה כדלקמן:
א. המשמורת של שלושת הקטינים תועבר לאלתר מהמבקשת/האם ותהיה במשמורתו הזמנית של המשיב/האב, למשך חודש ימים, תוך אימוץ המלצותיו של המומחה ד"ר ... בנדון (אליה נתייחס בהרחבה להלן).
ב. מפגשים בין האם לקטינים יתקיימו, עד החלטה אחרת, במרכז קשר בלבד, בתדירות של פעמיים בשבוע לפחות, למשך פרק הזמן המקסימלי האפשרי עפ"י תנאי המרכז.
רקע בזעיר אנפין וההחלטה קמא
- הצדדים, בני זוג לשעבר, הם הוריהם של הקטינים שפרטיהם בכותרת.
- במסגרת פסקי דין קודמים שניתנו בהליכים בין הצדדים, הוסכם בין הצדדים כי משמורת הקטינים תהיה משותפת לשני ההורים, ותתקיים חלוקת זמן בהתאם לפסק הדין שניתן בחודש ינואר 2015 בתיק תמ"ש 57767-05-13.
- התיק קמא החל במסגרת תביעת המשיב/האב להעברת משמורת הקטינים לידיו. במסגרת התיק קמא התברר כי נוצר נתק בין האב לבין בנו הבכור. במסגרת הדיונים בתיק קמא נשמעו גם גורמי טיפול, המשפחה עברה טיפול בן שנתיים אולם הקשר בין האב לבן לא חודש, נכון לחודש מאי 2018.
- ביום 13.6.18 הוגש לתיק קמא עדכון מאת עו"ס לסדרי דין, אשר נערך לאחר כינוס ועדת תסקירים שהתקיימה ביום 11.6.18 בהשתתפות המומחית, ד"ר .... המלצות הוועדה היו מתן טיפול ממוקד לחידוש הקשר, הן לצדדים והן לבן הבכור, במטרה לשחרר את הקטין מהקונפליקט ההורי. הומלץ כי ככל שלא יוכח שיפור במצב הקטין בתוך 3 חודשים, יתקיים דיון בבית המשפט סביב צמצום משמורת ובדיקת הוצאת הקטין למרכז חירום. לצורך הטיפול, הצדדים הופנו לד"ר ..., אשר פועל תחת הדרכתה של המומחית.
שני ההורים נתנו הסכמתם להמלצות.
ביום 21.6.18 ניתנה החלטת בימ"ש קמא לפיה אומצו המלצות ועדת התסקירים, והצדדים הופנו לד"ר ... לשם קבלת טיפול ותחילת התהליך.
- ביום 16.7.18 הגיש ד"ר ... עדכון לבית משפט קמא במסגרתו פורטה תכנית ההתערבות שהוצעה להורים בהנחייתה של המומחית. המדובר בתכנית הכוללת 7 היבטים שונים ופרוסה על פני שלושה שלבים.
ביום 3.10.18 הגיש ד"ר ... לבית משפט קמא הודעת עדכון ממנה עולה, כי השלב הראשון של הטיפול בוצע בחודש ספטמבר ובמסגרתו חלה התקדמות בתהליך חידוש הקשר בין הקטין לבין אביו. הקשר בין הקטין לאב חודש, והקטין החל להגיע לזמני שהות אצל האב יחד עם שני אחיו, כאשר במהלך יום כיפור האחרון, הקטין לן אצל אביו ונראה כי הקשר מתקדם יפה.
- ביום 14.10.18 הגיש ד"ר ... לבית משפט קמא עדכון דחוף, במסגרתו התברר כי באירוע שהתרחש במהלך השבת שקדמה לעדכון, כאשר הילד במצוקתו הכללית התנהל באופן תוקפני ואלים כלפי סביבתו, ניסה האב להציב לילד גבולות כנדרש. הילד פנה ויצר קשר עם משפחת אמו. האם לא היתה זמינה, לפיכך הגיע אחיה לקיבוץ ובניגוד לרצונו של האב, לקח את הקטין מהקיבוץ והעביר אותו למשמורת האם.
לנוכח האירוע החריג שארע, סבר המומחה כי יש מקום לדאגה רבה ממצבו הנפשי של הילד, כאשר לדידו האם אינה מפנימה את התנהלותה הפוגענית ואינה לוקחת אחריות על שינוי אופן התנהלותה, ויתכן אף כי יזמה או נתנה יד להקלטות שביצע הקטין בזמני השהות שלו עם האב.
- לפיכך, סבר המומחה באותו עדכון מיום 14.10.18, כי יש מקום להורות על עצירת המפגשים שבין האם לבין שלושת הילדים, עד שהאם תבין את הפוגענות שבהתנהלותה, ותקח אחריות על שינוי גישה והתנהלות לטובת הילד.
לפי המלצתו, המפגשים בין האם לילדים יתקיימו תחת פיקוח במרכז קשר, עד אשר תסכים האם לשתף פעולה ועד שתתקבל ההתרשמות כי היא אינה מסיתה את הקטין כנגד אביו.
המלצת המומחה ניתנה לאחר התייעצות עם המומחית המלווה את התיק.
- בימ"ש קמא קיים דיון נוסף, ביום 24.10.18 אשר במהלכו נשמעו הצדדים, ד"ר ... (שאף נחקר קצרות ע"י ב"כ המבקשת), עו"ס חוק נוער ועו"ס לסדרי דין. לאחר הדיון נתן בימ"ש קמא את החלטתו, אשר חלקה האופרטיבי פורט בסע' 1 לעיל.
בהחלטה קמא פירט השופט קמא את רקע הדברים ואת המלצתו החריגה (כלשונו של השופט קמא בעמ' 3 להחלטה שו' 30) של ד"ר .... בסופו של דבר אימץ השופט קמא את המלצות ד"ר ..., שפורטו לעיל.
על החלטה זו מוגשת בקשת רשות הערעור דנן.
בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה קמא
- להשלמת התמונה נציין, כי עם תום הקראת ההחלטה בפני הצדדים, ביקש ב"כ האם מבית משפט קמא, לעכב את ביצוע ההחלטה שכן בדעת האם להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה.
המשיב/האב התנגד לעיכוב הביצוע, אולם בימ"ש קמא נעתר לבקשה בציינו כי "לאחר ששקלתי טענות הצדדים, ועל מנת לאפשר לאם לשקול עמדתה, לרבות מיצוי זכותה להגשת ערעור, אני מורה על עיכוב ביצוע ההחלטה עד ליום 25/10/18 שעה 11:00".
- ביום 25.10.18 הגישה המבקשת הן בקשת רשות ערעור על ההחלטה קמא והן בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה קמא.
- בו ביום ניתנה החלטתי בבקשה לעיכוב ביצוע, במסגרתה נעתרתי לבקשה ועיכבתי את ביצוע ההחלטה קמא עד החלטה אחרת. כן הוריתי על קבלת תגובת המשיב לבקשה תוך חמישה ימים.
- ביום 31.10.18 ולאחר שהתקבלה תגובת המשיב ותשובת המבקשת, נתתי החלטתי בבקשה לעיכוב הביצוע, כהאי לישנא:
"לאחר עיון בתגובת המשיב לבקשה לעכוב ביצוע ולתשובת המבקשת לתגובה זו, שוכנעתי להותיר את החלטת עכוב הביצוע מיום 25.10.18 על כנה, עד להחלטה/פסק דין ברמ"ש עצמו, שאז אבחן ואכריע בטענות הצדדים הרלוונטיות בכללותן.
אין בהחלטת עכוב הביצוע (לענין העברת המשמורת הזמנית למשיב) לפגוע או למנוע המשך קשר בין הקטינים למשיב במסגרת זמני השהות שהיו קיימים עד להחלטה קמא נשוא רמ"ש זה".
תמצית טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור
- המבקשת טוענת כדלקמן:
א. בין האב לבין הקטין נוצר נתק, וביהמ"ש מינה את המומחה ד"ר ... לתאם בין ההורים. הקשר בין האב לבן אכן חודש, וביום 2.10.18 הגיש ד"ר ... הודעה על כך, וכי ניתן לייחס זאת לשיתוף הפעולה של האם.
ב. ביום 12.10.18 עת שהה הקטין אצל אביו, התפרץ עליו אביו, זרק עליו אופניים וגרם לפציעתו של הקטין. הבן התקשר לדודו וביקש כי יבוא לקחתו מהקיבוץ, בו שהה עם האב. לאחר שהדוד אסף את הקטין, האם החזירה אותו לאב וזאת עפ"י הוראת ד"ר ....
ג. המלצתו של ד"ר ... מיום 14.10.18, להעביר את משמורת הילדים מהאם לאב, ניתנה באופן חד צדדי ומבלי שהתייעץ על כך עם ההורים.
ד. משרד הרווחה הגיש תלונה בגין אלימות האב נגד הילדים עוד ביום 9.10.18 (וטרם האירוע המתואר בס"ק ב' לעיל). האב נחקר במשטרה והורחק מהקטינים בצו משטרה עד יום 1.11.18. לאחר הקראת ההחלטה קמא בפני הצדדים (ביום 24.10.18 כאמור), התקשרה עו"ס הנוער לקצין החוקר במשטרה, מסרה לו כי בימ"ש העביר את משמורת הילדים לאב, ואז הקצין ביטל את צו ההרחקה לאלתר.
ה. ב"כ האם ביקש לבטל את מינוי המומחה ד"ר ... בשל הטעיה קשה ותפיסה חד צדדית שלו בקונפליקט בין הצדדים וכן בשל היותו חבר ב"וועדת הכנסת למען גברים". המומחה תופס צד מנקודת מבטו לגבי האירועים בין הצדדים לבין הקטינים, איננו אובייקטיבי ומייצג אג'נדה מסויימת. ד"ר ... קיבל את גרסת האב באשר לאירועי יום 12.10.18 והתעלם מהתנהגותו האלימה של האב ומהעובדה כי האם השיבה את הקטין לאב.
ד"ר ... מעולם לא נפגש עם מי מהקטינים, לא ראה אותם והסיק מסקנותיו במקרה דנן בהתאם לגרסת האב בלבד.
ו. ד"ר ... המליץ להעביר את משמורת הקטינים לאב למשך חודש ימים על מנת "להעביר מסר לאם" לדבריו, צעד שמטלטל את הקטינים ככלי משחק למען העברת מסר להורים.
ז. ב"כ המבקשת ביקש לשלוח את הצדדים לבדיקת מסוגלות הורית והערכה פסיכיאטרית, ובימ"ש קמא לא התייחס לבקשתו. בהיעדר בדיקה זו, העברת המשמורת באופן חד צדדי עשויה לגרום נזק גדול לקטינים, מבלי שיכולת האב לקלוט את הקטינים נבדקה. כן לא נלקחו בחשבון השפעות המעבר על הקטינים עצמם ונראה כי מדובר בצעד פזיז וחסר אחריות, שיש להורות על ביטולו.
ח. כן מבוקש להורות על ביטול מינויו של המומחה ד"ר ... לאור האמור בס"ק ה' לעיל, ולהורות על שליחת ההורים לבדיקת מסוגלות הורית.
תמצית טענות המשיב בתשובתו
- להלן תמצית טענות המשיב בתשובתו לבקשת רשות הערעור דנן:
א. רשות ערעור לא מוענקת באופן אוטומאטי, אלא יש לשקול את החשיבות המשפטית שיש למקרה הנדון בפניו. במקרה דנן אין כל חשיבות ציבורית, משפטית או גיבוש הלכה מסויימת, שכן אין כל טעות שיפוטית או עובדתית בעצם מתן ההחלטה קמא, ועל כן יש לדחות את בקשת רשות הערעור.
ב. לגופה של הבקשה, הרי שמצבם של הקטינים אצל המבקשת הוא בכי רע, היא פוגעת בהם נפשית ללא הרף. הקטינים גדלים בבית הסבתא שהוא בית עם אקלים עברייני, מאיים ומסוכן.
ג. המבקשת עושה כל שלאל ידה על מנת להשחיר את פני המשיב, לסכל את הקשר שלו עם ילדיו ולהסית את הילדים נגדו עד כדי ניכור הורי קשה מצד הבן הבכור. המשיב הינו אב למופת אשר מעורב בחיי ילדיו ובעל יכולת הורית ברמה גבוהה.
ד. מדובר כאמור במקרה בו קיים ניכור הורי חסר תקדים בעוצמתו כפי המשיב מצדה של המבקשת. חוות דעתו של המומחה מטעם בימ"ש קמא, ד"ר ..., מתארת את מחדלי האם וחוסר יכולתה להפנים כי המשיב הוא אביהם של הקטינים בדיוק כשם היא אימם.
ה. המבקשת מודעת למצבם הקשה של הקטינים, אשר הוכרזו ע"י בימ"ש קמא כקטינים נזקקים, אולם מעדיפה כי יוצאו למרכז חירום מאשר להעבירם למשיב. המבקשת לא רואה במשיב כאביהם של הקטינים המסוגל לגדלם ולא מפנימה את חומרת מצב הקטינים.
ו. המבקשת מלינה כביכול על כך שהמומחה ד"ר ... נקט עמדה לטובת המשיב, אולם לא ציינה כי המומחה פתח קבוצת "וואטס-אפ" בעקבות אירוע יום 12.10.18 ודרכה עדכן את הצדדים לפעול בזמן אמת באותו יום. המבקשת היא זו שבחרה לצאת מהקבוצה על דעת עצמה.
ז. טענת המבקשת כי המומחה לא נפגש עם הקטינים זכתה לתשובה מפורטת מאת המומחה עת נחקר בדיון מיום 24.10.18 (עמ' 31 שו' 6-11). לדברי המומחה, אין טעם לפגוש הקטינים כל עוד חזית ההורים אינה מאוחדת. המבקשת התעלמה מהסברו של המומחה.
ח. המשיב מתנגד לביצוע בדיקת מסוגלות הורית נוספת על השתיים שכבר התבצעו. כמו כן, המבקשת נוקטת בחוסר שיתוף פעולה עם מוסדות הרווחה למן תחילת ההליכים בבית משפט קמא, כפי שאף העידה העו"ס, ולא משתפת פעולה עם הגורמים הטיפוליים, עם אבחונים שהתחייבה לבצע ומסתירה מהגורמים הללו מידע בכוונה להטעותם.
ט. המשיב מבקש לדחות את בקשת רשות הערעור דנן ולהורות על ביטול ההחלטה לעיכוב ביצוע ההחלטה קמא.
דיון והכרעה
- לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתשובת המשיב, החלטתי ליתן רשות ערעור מכוח סמכותי על פי סעיף 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, ולדון בבקשה כבערעור.
אקדים ואומר כי שוכנעתי לקבל את הערעור בחלקו, באופן שאני מורה על ביטול הוראות ההחלטה הנוגעות להעברת משמורת הקטינים לידי המשיב, וקביעת זמני שהות בין המבקשת לקטינים במרכז הקשר בלבד.
להלן אפרט נימוקיי.
- אכן המלצותיו של ד"ר ... במקרה הנדון חריגות (אם כי לא בלתי אפשריות במקרה מתאים), כפי שציין אף השופט קמא בהחלטתו (ראה סעיף 9 לעיל).
המומחה ... גם ציין בחקירתו בבית משפט קמא ביום 24.10.18 כי:
"...איני סבור שעל סמך אירוע בודד מעבירים משמורת. העברת משמורת היא שלב קיצוני ואחרון בסכסוך מתמשך בין הורים..." (עמ' 32 לפרו' שו' 14-15).
במצב דברים זה, ולנוכח חריגות או קיצוניות המלצותיו של ד"ר ... בעדכון מיום 14.10.18, היה מקום לבחון ביתר זהירות או בקורתיות את המלצותיו של ד"ר ....
- זאת במיוחד כשהמלצות המומחה ... באו בנסיבות כדלקמן:
א. לאחר אירוע בודד שאירע בשבת שלפני הודעת העדכון של המומחה מיום 14.10.10 (ראו סעיף 7 לעיל);
ב. לאחר שבעדכון סמוך קודם (מיום 3.10.18), דווח ע"י המומחה דווקא על התקדמות הקשר שבין האב לבן (ראו סעיף 6 לעיל);
ג. כשלא הוכח כי לאם היתה מעורבות ישירה בארוע שאירע (לקיחת הבן מבית האב ו/או קשר להקלטות האב ע"י הבן), ולהיפך – ד"ר ... ביקש כי האם תחזיר את הבן לבית האב תוך כשעה, וכך נעשה (עדותו של ד"ר ..., עמ' 29 לפרו' שו' 31-34).
- ידועה הפסיקה האומרת כי:
"...הגם שככלל, מטבע הדברים, יינתן במסגרת הבחינה השיפוטית משקל רב ביותר לעמדתם של מומחים מקצועיים, הרי ההכרעה השיפוטית מתחת ידו של השופט היא יוצאת, לא מתחת ידו של המומחה המקצועי. כבכל תחום בו מתבקשת קבלת חוות דעת מומחה, אין בית המשפט משמש "חותמת גומי" לעמדת המומחה המקצועי, אין הוא רואה בה עובדה מוגמרת אלא המלצה אשר ככלל יש ליתן לה משקל רב ביותר, אך לא מכריע. האחריות בקבלת ההכרעה מוטלת אפוא כולה על כתפי בית המשפט ואין הוא חולק בנטל האחריות עם כל מומחה או מומחים מקצועיים, יהיו אלה רבים ככל שיהיו. לפיכך, משהונחה בפני בית המשפט חוות דעת מומחה, וגם אם תהא זו נחרצת, ברורה וחד משמעית, אין בית המשפט פטור מהפעלת שיקול דעת שיפוטי עצמאי בגיבוש הכרעתו. אכן, בתחום רגיש, עדין ומורכב... נדרש בית המשפט לגבש הכרעה עצמאית, תוך שהוא נעזר בחוות דעת הגורמים המקצועיים שמונו על ידי בית המשפט, בראיות נוספות אשר הובאו בפניו ואשר את המשקל שיש ליתן להן הוא בוחן, באמות המידה שהתווה המחוקק, בפסיקת בתי המשפט, ואולי יותר מכל - תוך שהוא מדריך עצמו בניסיון החיים, בשכל ישר, ברגישות ובהבנה למצבו המורכב של כל אחד מן המעורבים בעניינים אלה..." (בע"מ 27/06 פלוני נ' פלוני (1.5.06) ציטוט מסעיף 15 לפסק הדין).
סבורני כי בנסיבות המקרה דנן, כמודגש גם בסעיף 18 לעיל, תוך גילוי רגישות והבנה למצב המשפחתי המורכב של הצדדים בכלל, ושל כל אחד מן הצדדים המעורבים בפרט, היה מקום שלא לקבל את המלצות ד"ר ... כלשונן, אלא להסתפק בבירור האירוע שארע, להתרות בצדדים, או במי שגרם לו, ולהזהיר כי המלצות דוגמת אלה של ד"ר ..., יוכלו להתקבל בארוע דומה בעתיד.
- כפי שצויין לעיל, לא הוכח כי האם היתה מעורבת במישרין בלקיחתו של הקטין מבית האב באותו ארוע, אלא מי מאחיה.
ציינה האם בפני בית המשפט קמא בישיבת יום 24.10.18 (עמ' 36-37), כדלקמן:
א. בזמן הארוע היא לא היתה זמינה טלפונית לכן הבן התקשר לאחיה.
ב. היא לא ידעה על האירוע עד שהגיעה הביתה כיוון שנגמרה לה הסוללה בנייד.
ג. אחיה הוא זה שלקח את הבן מבית אביו, לאחר שהתלונן בפניו על כי האב הפעיל כלפיו אלימות (זרק עליו אופניים).
ד. היא לא יזמה ולא שיתפה פעולה בהקלטות האב שביצע הבן, בזמני השהות שלו עם אביו.
המומחה ... הוסיף וציין בחקירתו מאותו יום (כפי שצויין לעיל), כי לאחר לקיחת הבן מבית האבא, באותו יום אך מאוחר יותר, הורה לאם טלפונית להשיב את הבן לבית האב, וכך עשתה.
- מצב דברים זה לא מלמד בהכרח על חוסר שיתוף פעולה מוחלט של האם עם ד"ר ... והטיפול שנוקט. ההתקדמות ביחסים שבין האב לבן, עליה דיווח ד"ר ... בעדכון סמוך, ביום 3.10.18, מלמדת לכאורה דווקא על שיתוף פעולה של האם עם הטיפול.
- נזכיר כי מדובר על מצב משפחתי מורכב מאוד בין הצדדים המעורבים, עד ששירותי הרווחה "הרימו ידיים" בטיפול במשפחה (עדותה של העו"ס לסדרי דין מיום 24.10.18 שו' 3-9), הקטינים הוכרזו כנזקקים כבר ביום 21.12.14 (וצו הנזקקות בתוקף עד ליום 3.1.19 - ראו דבריה של העו"ס לחוק הנוער, עמ' 34 לפרו' ישיבת יום 24.10.18 שו' 12).
במצב דברים כזה לטעמי היה מקום בכל מקרה, טרם נקיטת צעד כה קיצוני (של הוצאה ממשמורת האם, העברה למשמורת האב, ואפילו זמנית, תוך הוראה על מפגשים בין האם לקטינים במרכז הקשר), להתרות באם ולהזהירה, וליתן לה הזדמנות נוספת (במיוחד לנוכח ההתקדמות שחלה עם הטיפול של ד"ר ...).
התראה ואזהרה כאמור תשיג שלוש מטרות עיקריות כדלקמן:
א. מתן מוטיבציה לאם, טרם "שבירת הכלים" (הוצאה ממשמורת, ואפילו זמנית, וקביעת זמני שהות במרכז הקשר) לשרך דרכיה, ולשתף פעולה עם הטיפול של ד"ר ....
ב. בחינה יסודית ומעמיקה מוקדמת ומראש של כל גורמי הטיפול (עו"ס לסדרי דין, עו"ס לחוק הנוער והמומחה ... בעצמו), אם האב מסוגל להיות משמורן בלעדי של הקטינים, ולו אף באופן זמני, על כל המשמעויות הכרוכות בכך.
ג. בחינה מוקדמת ויסודית של החלטת העברת המשמורת, מבחינת השפעתה האפשרית שלא לטובה על הקטינים, במיוחד כשידוע או יש חשש מבוסס כי מצבם הרגשי ו/או הנפשי אינו שפיר.
בחינה ובדיקה כאמור, גם צריכה להיות מול הקטינים, וקבלת עמדתם לאפשרות כזאת.
כך תתכן קבלת החלטה מושכלת יותר בעתיד, ככל שהאם לא תשתף בהמשך פעולה עם הטיפול של ד"ר ....
במקרה דנן כל הנ"ל לא בוצע.
מצבם הרגשי של הקטינים (כעולה מהחומר שבתיק), ובמיוחד של הבן הבכור אינו שפיר. לכן, כל שינוי במצב המשמורת הקיים צריך להתבצע בזהירות רבה בכדי למנוע החמרה במצבם הרגשי או הנפשי של הקטינים. בית המשפט צריך כאמור לבחון היטב ומראש, מה יכולה להיות השפעת החלטה חריגה על מצבם הרגשי או הנפשי של הקטינים, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך.
לא ראיתי בחינה כנ"ל במקרה דנן.
סבורני כי העו"ס לחוק הנוער הטיבה לתאר בדבריה בישיבת יום 24.10.18 את הזהירות שיש לנקוט בכל הקשור בטיפול או הוצאה ממשמורת של הקטינים, במיוחד של הבן הבכור, באומרה:
"לשאלת בית המשפט, אני סבורה שהילד (הבן הבכור – ח"ש) זקוק למקום שיארגן אותו ולאור הקשיים שלו בבית של האב, והמצב שהוא נמצא באמצע, הוא זקוק לשקט במצבו הנוכחי. אני לא יודעת איך ניתן היום, מבחינה טכנית להעביר את הילד במצבו הנוכחי ללא קבלת עזרה" (עמ' 35 לפרו' שו' 1-3).
העו"ס לחוק הנוער אף סברה, כפי שאני מבין את דבריה, כי טרם החלטה על העברת משמורת לידי האב, יש צורך ב"הערכה דחופה לילד אשר תיתן לנו המלצות לגבי המענה המיטבי לצורך הגנה על שלומו הנפשי, במציאות הנוכחית, לרבות מרכז חירום ואף אשפוז פסיכיאטרי" (עמ' 34 לפרו' שו' 32-34).
היינו – לטעמה אופן הטיפול אינו בהכרח הוצאה ממשמורת האם והעברתו למשמורת האב (כהמלצת ד"ר ...), אלא טיפול אחר.
הוא שאמרתי, צריכים להיות מאוד זהירים בהחלטות חריגות דוגמת זו הנדונה, ולשקול הכל בצורה רחבה, על כל ההיבטים האפשריים, כמפורט לעיל.
- לא זו אף זו – הארוע האחרון בעקבותיו הוגש העדכון של ד"ר ... מיום 14.10.18, נגע לבן, שאיתו, כך עולה, עיקר הקושי הן מבחינת מצבו הנפשי והרגשי והן מבחינת הקשר עם האב.
אז למה לנקוט בצעד כה חריג של הוצאת גם שני הקטינים האחרים ממשמורת האם?!
ד"ר ב... השיב למעשה על שאלה זו באותו עדכון מיום 14.10.18 בציינו כך:
"לאור זאת – אני מבקש מכבודו וממליץ על עצירה של הסדרי הראיה של כל הילדים אצל האם. עד שהאם תבין את הפוגענות שבהתנהלותה ותקח אחריות על שינוי גישה והתנהלות לטובת הילד".
עמדה זו של המומחה התקשיתי לקבל.
ניתן היה, לכל היותר, במצב הדברים הנוכחי, לטפל פרטנית בהתנהלות הבעייתית הנטענת של האם עם הבן אך לא לכרוך בטיפול זה את שני הקטינים האחרים, שלא "חטאו", ולנתקם מאימם (הוצאה ממשמורתה לחלוטין, ואפילו באופן זמני, ומפגשים עימה רק במרכז הקשר פעמיים בשבוע, כפי שהורה השופט קמא בהחלטתו, בהסתמך על המלצות ד"ר ...).
- כל הנ"ל שכנע אותי לבטל את הוראות ההחלטה קמא בדבר הוצאה ממשמורת האם והעברה למשמורת האב באופן זמני, וקביעת זמני שהות בין האם לקטינים במרכז בקשר.
סבורני כי על הצדדים להמשיך בטיפול אצל ד"ר ..., שכבר החל לתת תוצאות חיוביות, לשתף פעולה באופן שמצבם הרגשי ו/או הנפשי של הקטינים יתייצב.
ההחלטה קמא, שאמנם את הוראותיה ביטלתי במסגרת רמ"ש זה, צריכה להוות תמרור ואזהרה לכל אחד מהצדדים, כי כל סטיה מהמצופה בשיתוף הפעולה עם ד"ר ... או כל מטפל אחר, עלולה לגרור החלטות עתידיות, אשר יכולות להיות קשות למי מהם, אך לטובת הקטינים.
- באשר ליתר חלקי רמ"ש זה:
לא מצאתי ממש בבקשה לבטל את מינויו של המומחה ... עקב אג'נדה כזו או אחרת, שלא בוססה כלל ועיקר. משכך בקשת המבקשת להורות על ביטול מינויו של המומחה האמור – נדחית.
גם לא ראיתי מקום להורות על בדיקת מסוגלות הורית להורים.
תרצה המבקשת להעלות נקודה זו לדיון בבית משפט קמא באופן ממוקד, תתכבד ותגיש בקשה נפרדת, מנומקת לבית משפט קמא בנדון, והוא יחליט בכך.
- לפני סיום ברצוני להתייחס לבקשת המשיב בתשובתו, כי ככל שאתן רשות לערער ואדון בבקשה כבערעור, מבוקש לקיים דיון ולהורות על זימון העו"ס לסדרי דין, העו"ס לחוק הנוער, המומחה ד"ר ... והמומחית, ד"ר ....
לא שוכנעתי כי קיים צורך בקיום דיון בבקשה הנדונה, במיוחד לנוכח הדיון הנרחב שהתקיים בפני השופט קמא בנדון ביום 24.10.18 בנוכחות הצדדים (שעל-פי המתואר בו היה סוער), המומחה ... (שאף נחקר קצרות על העדכון האחרון שהגיש מיום 14.10.18), העו"ס לסדרי דין והעו"ס לחוק הנוער.
מעבר לכך, עמדו בפני מעבר לבקשה על נימוקיה, תשובת המשיב וכל התיק קמא (באמצעות נט-המשפט).
די היה לי בכל אלה בכדי להגיע להכרעה ברמ"ש זה.
סוף דבר
- לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן:
א. הערעור מתקבל בחלקו, באופן שהוראות השופט קמא בהחלטה קמא, המפורטות בסעיף 1 לעיל, מבוטלות בזאת.
ב. בנסיבות המקרה דנן, כל צד יישא בהוצאותיו.
ג. העירבון שהפקידה המבקשת יוחזר לה באמצעות בא כוחה.
המזכירות תעביר פסק דין זה לצדדים.
פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתן היום, כ"ט חשוון תשע"ט, 07 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.