1. הנאשמת, גלינה גוריאצקין, ילידת 9.12.1974, הורשעה בעבירות של התעללות בקטין ובחסר ישע, לפי סעיף 368ג סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:
"חוק העונשין"), ושל תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 382(ב)(2) בנסיבות סעיף 368א(1) לחוק העונשין.
מלכתחילה, הודתה הנאשמת בעבירות שיוחסו לה, ככל שהדבר נוגע לאירועים שהתרחשו ביום 17.2.2005, ואשר תועדו במצלמה נסתרת. כפי שנקבע בהכרעת הדין, שכרו המתלוננים את שירותיה של הנאשמת, כמטפלת בביתם, וזאת לשם טיפול בשני ילדיהם התאומים נ.ד. (להלן:
"התינוקת" ו-א.ד. (להלן:
"התינוק"), ילידי 28.7.2004.
הנאשמת לא כפרה בנטען בכתב האישום, לפיו ביום 17.2.2005 תקפה את התינוקות בהיותה אחראית עליהם, בכך שאחזה בתינוק א.ד. וטלטלה אותו בחוזקה. בהמשך תקפה הנאשמת גם את התינוקת נ.ד., בכך שחבטה בראשה, בגבה ובישבנה. כמו כן, אחזה הנאשמת בגב חולצתה של התינוקת, הרימה וטלטלה אותה בצורה זו אל חדר הילדים, ולאחר זאת חבטה בה בבטנה ובגבה. משסירבה התינוקת לאכול, ומשבכיה לא פסק, תקפה אותה הנאשמת בכך שסטרה פעמיים בפניה ובראשה.
בכתב האישום יוחסו לנאשמת מעשים מעין אלה, במספר הזדמנויות, לפני המועד בו תועדו מעלליה, כמפורט לעיל. הנאשמת כפרה בכך וגרסה כי מדובר באירועים שהתרחשו, אך ורק, ביום 17.2.2005. בשל כפירתה זו של הנאשמת, נשמעו ראיות התביעה וההגנה, ולאחר זאת נמצאה הנאשמת אחראית גם לביצוע מעשים נוספים שיש בהם משום התעללות בקטין או בחסר ישע, ומשום תקיפה בנסיבות מחמירות.
הרשעתה של הנאשמת התבססה, בעיקרו של דבר, על ההודעה אשר נמסרה על ידה במשטרה ועל תשובתה לשאלה
"האם בעבר עשית דברים דומים?". על שאלה זו הגיבה הנאשמת:
"כן, רק עם נ.ד. ו-א.ד. היו מקרים כאלה, בערך פעם פעמיים בשבוע היו קורים דברים כאלה. שבוע אחרי שהתחלתי לעבוד בערך התחלתי לעשות את הדברים האלה... נראה לי שזה התחיל ב-30 בינואר, אני הייתי מתעצבנת מדברים, דברים פרטיים כמו החובות שלי".
בהמשך, אומרת הנאשמת:
"בפעם השניה אני חושבת שהייתי לבד עם התינוקות, הרבצתי להם, גם זרקתי ככה וגם נתתי ככה מכה בראש, בטוסיק, לקחתי בצורה כמו שראינו אותו דבר. וככה זה חזר בכל הפעמים".
2. הנאשמת הופנתה אל שירות המבחן לצורך הכנת תסקיר מבחן בעניינה.
מהתסקיר עולה כי מדובר בילידת רוסיה, כבת 31, אשר עלתה לישראל עם בת דודתה בשנת 1998, בהיותה כבת 24. מספר חודשים לאחר מכן עלו גם הוריה של הנאשמת ארצה.
בשלב כלשהו, שב האב לרוסיה על מנת לממש את רכוש המשפחה ושם מצא את מותו, לאחר שנרצח באכזריות.
מותו של האב גרם למשבר עמוק מבחינתה של הנאשמת, אשר נותרה לבדה בארץ, ביחד עם אמה.
האם, אשר עבדה בארץ מוצאה כפסיכולוגית, מוצאת את פרנסתה, כיום, בעבודות נקיון, לאחר שנכשל נסיונה לעסוק בשיווק שירותי רפואת שיניים, והיא אף הסתבכה בחובות כספיים כבדים, אשר בחלקם מוטלים גם על שכמה של הנאשמת.
לנאשמת אחות כבת 34, נשואה ואם לילד, אשר נותרה ברוסיה ועובדת כמנהלת סופרמרקט.
הנאשמת השלימה את לימודיה התיכוניים ברוסיה וכן למדה במשך שנתיים הנהלת-חשבונות. עם הגיעה לישראל החלה ללמוד במכללה בתחום המחשבים, אך בשלב כלשהו החליטה להשתלב בלימודי הנדסאות בתחום הצילום במכללת קרית-אונו, וכל שנותר לה להשלים הוא את פרוייקט הגמר לשם קבלת התואר.
מזה כ-7 שנים מצויה הנאשמת בקשר עם בן-זוג, אותו הכירה חודשים ספורים לאחר עלייתה ארצה. בתסקיר צויין כי בן-הזוג ואביו מסייעים לנאשמת ולאמה מבחינה כלכלית, הגם שהנאשמת עצמה תיארה תחושה של חוסר בטחון בקשר עם בן זוגה.
אשר לעבירה המיוחסת לה בכתב האישום, טענה הנאשמת כי לא הוכשרה לתפקיד מטפלת, הגם שקודם לכן טיפלה, בהצלחה, באחייניו של בן-זוגה.
קצינת המבחן, הגב' ורד אהרוני, ציינה כי הנאשמת עצמה מבינה היטב את האיסור שבמעשיה ואת חומרתם, והתרשמה כי הנאשמת
"מבוהלת מעוצמת התוקפנות שביטאה ... וחשה בלבול ופחד ועל כך מגיבה באמצעות ניתוק רגשי והסתגרות". אותה בדידות והסתגרות רגשית בצד חוסר הבטחון שגילתה הנאשמת, באים לידי ביטוי בגילויי עצבנות ורוגז וכן בסף תסכול נמוך ומתח פנימי רב.
להערכת קצינת המבחן, נתונים אלה עמדו בבסיס התנהגותה התוקפנית של הנאשמת כלפי התינוקות בהם טיפלה.