עפ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
51163-05-10,124-06-10,347-06-10,400-06-10,638-06-1
30/11/2010
|
בפני השופט:
1. דר' עודד מודריק 2. סגן נשיא
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל ע"י עו"ד גלי חצב עו"ד גלי חצב
|
הנתבע:
1. סיגל שינכה 2. רונן דדון 3. מאיר והב 4. אלכס מוגילבסקי 5. גיל תמיר 6. רומן איווניוק
עו"ד סקרבניק עו"ד מאיר לוי עו"ד אדיר בנימיני עו"ד עמיקם לויתן
|
פסק-דין |
פסק דין זה דן ב-6 ערעורים מאוחדים, כנגד 6 פסקי דין זהים שניתנו בידי בית משפט השלום לתעבורה (כב' השופט איזקסון) ואשר בכולם ניתנה החלטה המוחקת את כתבי האישום על בסיס טענה מקדמית לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי.
עיקרי החלטת בית המשפט לתעבורה
לנגד עיני בית המשפט לתעבורה עמדה קבוצה גדולה של כתבי אישום ובתוכם כתבי האישום נגד ששת המשיבים דנן שבהם האשימה המדינה נהגים בעבירת נהיגה בשכרות (ועבירות נלוות) כאשר רמת האלכוהול שנמדדה אצל כל אחד מן הנהגים, הנאשמים, באמצעות מכשיר "ינשוף" הייתה בין 265 ל-290 מ"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף (מגאלא"ן).
בית המשפט לתעבורה החליט מיוזמתו לדון בטענה מקדמית שעניינה ב"סתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית" המגולמת בהגשת כתב האישום או בניהול ההליך הפלילי (סעיף 149[10] לחוק סדר הדין הפלילי. בדיקת הטענה המקדמית נעשתה מבלי שהדברים נטענו לפני בית המשפט מפי מי מהנאשמים ובלי ליתן לתביעה הזדמנות להגיב לטענה (כנדרש על פי סעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי).
החלטת בית המשפט לתעבורה מבוססת על פסק דין שניתן בידי בית משפט השלום לתעבורה בירושלים בהרכב שלושה שופטים, בתיק 11893/07
מ"י נ' עוזרי (להלן: "
עוזרי - שלום"). פסק דין זה שממצאיו ומסקנותיו נראו כמקובלים בעיני בית משפט קמא קבע כך:
לסיכום נקבע כי לדעתנו רף האכיפה בעבירות אלכוהול בבדיקת ינשוף צריך לעמוד על 400 מ"ג ובכל תוצאה נמדדת יופחתו 20% בכפוף לכך שהתוצאה הסופית לא תפחת מ-320 מ"ג.
לפי זה רף האישום בעבירות נהיגה בשכרות צריך לצאת מממצאי בדיקת ינשוף המעידים על 320 מגאלא"ן ומעלה. אלא שבית משפט קמא היה ער לכך שהתביעה לא הסכימה עם מסקנות פסק דין עוזרי - שלום והגישה ערעור על כך. הערעור היה, לעת ההיא, תלוי ועומד לפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
על כן בחן כב' השופט איזקסון את טענות המדינה בערעור ומצא שזו סומכת יתדותיה על חוות דעת של המומחה ד"ר שלמה אלמוג מנהל המעבדה לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה קלינית במרכז הרפואי תל השומר. השופט איזקסון עיין בחוות דעתו של ד"ר אלמוג ומצא בה את הפסקה הבאה:
לשם הזהירות המונעת וללא כל תלות במכשיר נשיפה כזה או אחר, אני ממליץ לאשר מדיניות תביעה של הגשת כתב אישום מריכוז של 290 מ"ג/ליטר ומעלה. מדיניות זו מנטרלת גורמי אי וודאות ...
השופט סבר שכיוון שהתביעה נסמכת על חוות דעתו של ד"ר אלמוג אזי לא תוכל לבקש מבית המשפט שלערעור לקבוע רף אכיפה נמוך מזה שד"ר אלמוג המליץ עליו. כלומר, "
נקודת השכרות הסטאטוטורית צריכה לנוע מ-240 מ"ג ל-290 מ"ג". יתר על כן הגיעה לידיעת השופט העובדה שהפרקליטות הודיעה לבית המשפט המחוזי בירושלים שהיא מקבלת שסף אכיפת השכרות יעמוד מעתה על 290 מ"ג.
נוכח מציאות זו הגיע השופט למסקנה שעליו לבטל את כל כתבי האישום התלויים ועומדים לפניו עד לערכים של 290 מ"ג ועד בכלל. מאחר שבדיקת המכשיר מתקיימת במרווחים של 5 מגאלא"ן אזי כתבי האישום שהשופט היה נכון לדון בהם צריכים לנוע מ-295 מגאלא"ן ומעלה.
השופט היה ער לחובתו לאפשר לתביעה להגיב לטענה המקדמית, אלא שהוא ציין כי הטענה אינה חדשה, היא נטענה ונבחנה בפסקי דין קודמים שהתבררו לפניו ובאותם עניינים ניתנה תשובה מפורטת ומרחיבה מפי התביעה.
מאחר שכתבי האישום נגד ששת המשיבים דנן מתייחסים לריכוז אלכוהול של 290 מגאלא"ן נכללו כתבי האישום הללו בין קבוצת כתבי האישום שנמחקה.
מכאן הערעור.
פסק דין עוזרי מחוזי
עד שהגיע מועד הבירור של ערעורים אלה כבר יצא מלפני בית המשפט המחוזי בירושלים פסק דין בערעור בפרשת עוזרי (להלן: "
פס"ד עוזרי - מחוזי"). פסקת המסקנה העיקרית של פס"ד עוזרי - מחוזי היא כדלקמן:
המדינה מצידה הודיעה בערעורה כי היא מבקשת לסגת מרף האכיפה הקודם (250 מק"ג) ובד בבד עם התנגדותה לרף שקבע בית משפט קמא הרי היא מציעה לקבוע כי הרף יעמוד על 290 מק"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף, באשר הוא כולל את אי הדיוק של המכשיר, את הסטייה בריכוז בלוני הכיול ואת החשש כי החיישן האלקטרו-כימי מדד תוצאה נמוכה שלא נרשמה. על רף אכיפה זה המליץ ד"ר אלמוג המומחה שמטעם המדינה, למען הסדר ספק, למניעת חשש הרשעתו של מאן דהוא חף משכרות ובהתחשב בכל מקדמי הביטחון הצריכים לעניין...
רף אכיפת עבירת הנהיגה בשכרות במה שנוגע לבדיקות נשיפה באמצעות מכשיר הינשוף יעמוד מעתה על 290 מק"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף. מדיניות אכיפה עדכנית זו, היא הנכונה והראויה בנסיבות, והרי היא מחייבת את המדינה בכל אתר ואתר.
שמע מניה שבית המשפט המחוזי קיבל את השקפת המדינה, המבוססת כשלעצמה על חוות דעתו של ד"ר אלמוג, שאכיפת העבירה של נהיגה בשכורות תעשה, מיום פסק הדין ואילך מרמת 290 מגאלא"ן ומעלה. לפי שרמת ריכוז אלכוהול של 290 מגאלא"ן מגלמת בחובה את טווח הביטחון הנחוץ לכל מכשלה אפשרית הנעוצה בבדיקות ינשוף.