א
בית משפט השלום ירושלים
|
2754-03
21/01/2007
|
בפני השופט:
באום-ניקוטרה אתי
|
- נגד - |
התובע:
המוסד לביטוח לאומי
|
הנתבע:
1. מגדל - חברה לביטוח בע"מ 2. אבנ"ר- איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
|
פסק-דין |
מתן פסק הדין בתיק זה התעכב בשל נסיבות בריאותיות- ועם הצדדים הסליחה.
בתיק זה לא נתקיים הליך הוכחות והצדדים הסכימו, כי פסק הדין יינתן על סמך המצוי בתיק, לרבות טיעוני הצדדים, שהוגשו בכתב.
הרקע להגשת התביעה
ביום
23.1.94 נפגע תמרוב יוסף, הוא צד ג' בתביעה שבפני (להלן:"צד ג'"), בתאונת דרכים, בעקבותיה הגיש תביעה לפיצויים, במסגרת ת.א. 53519/94 (להלן:"תביעת הפיצוי").
בתביעת הפיצוי מונו שני מומחים- האחד,
בתחום האורטופדי, הוא ד"ר ארבל, אשר קבע לצד ג' נכות כדלקמן:
בגין שברים ופגיעה בעצב הפרונאלי- נכות משוקללת בשיעור של
22.5%.
לאור מקצועו של התובע- הופעלה תקנה 15 במלואה ולפיכך, נכותו הכוללת של התובע-
34%.
המומחה השני- בתחום הניורולוגיה, פרופ' רכס, אשר קבע לתובע נכות בשיעור של
15% בשל כפל ראיה.
ביום
15.5.1997 ניתן פסק דין בתביעת הפיצוי ולפיה, חייב בית המשפט את הנתבעות (בתביעת הפיצוי- מעוז חברה לביטוח בע"מ) לשלם לצד ג' פיצוי, מעבר לתשלומים תכופים, בסך של 175,000 ש"ח ובצרוף שכ"ט ומע"מ כחוק בסך כולל של 200,000 ש"ח.
בשולי פסק הדין נכתב כך:
"...בנסיבות הסכום הנ"ל, ביחד עם התשלומים התכופים, אשר שולמו, מהווה את סך כל נזקיו של התובע בעקבות התאונה ושיעורם של גמלאות המל"ל, במידה וזכאי התובע לגמלאות כאמור, לא נוכה מהסכום הנ"ל."
עובר לחתימה על פסק הדין וכבר ביום
04/05/97 חתם צד ג' על
"כתב וויתור ושחרור", במסגרתו, צוין סכום הפיצוי, שנפסק בהמשך בפסק הדין ובו הצהיר, כי לא פנה בעקבות התאונה למל"ל והתחייב שלא לפנות למוסד-
"אם למרות התחייבותי זאת אפנה בעתיד למוסד לביטוח לאומי, אזי הנני מאשר, מצהיר ומסכים בזה, כי נתונה מראש רשותי והסכמתי למוסד לביטוח לאומי, לפעול בהתאם להוראת סעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי..."
ביום
5.5.98 הגיש התובע תביעה למל"ל וביקש, כי תקבע לו נכות כללית.
ביום
14.9.00 נקבעה לצד ג' דרגת אי- כושר זמנית בשיעור של 60% החל מיום
5.5.95 וזאת, בעקבות בדיקת הנפגע, כאשר בסיכום הבדיקה נכתב כך:
" התובע בן 61, אשר עבד כעוזר טבח מ- 3/92 ועד 1/94. עד למועד בו עבר תאונת דרכים נפגע בראשו ונגרמו לו שברים בשוקיים.
חברי הצוות התרשמו, כי התובע אינו יכול לחזור לעבודתו הקודמת כעוזר טבח ורואים בו כמי שמסוגל לעבודה חלקית בישיבה לא מאומצת ולא פיזית ורואים בו כבעל כושר חלקי עד לתום אחוזים רפואיים. בהתאם נקבעת דרגת אי כושר בשיעור 60% בצמוד לאבחון רפואי."
ביום
14.2.01 נקבעה לצד ג' נכות יציבה בשיעור של
75% וזאת, בעקבות דיון חוזר עם תום תקופת הנכות הזמנית ובעקבות בדיקה, שנערכה לתובע ונכויות, שנקבעו לו כדלקמן:
לחץ דם מאוזן-
10%
מחלת לב כלילית בעבר-
25%