עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
16439-02-10
20/06/2010
|
בפני השופט:
מיכל אגמון-גונן
|
- נגד - |
התובע:
המוקד להגנת הפרט מיוסדה לוטה זלצברגר ז"ל
|
הנתבע:
1. מתאם פעולות הממשלה בשטחים 2. דובר תיאום פעולות הממשלה בשטחים
|
|
החלטה
העתירה הוגשה על ידי המוקד להגנת הפרט מיסודה של לוטה זלצברגר ז"ל ועניינה בקשה לחייב את המשיבים להשיב לבקשה שעניינה קבלת מידע בנושא מנועי יציאה מהשטחים לחו"ל.
הבקשה הופנתה על פי חוק חופש המידע לדובר תיאום פעולות הממשלה בשטחים ביום 31.5.09 (נספח ע/1 לעתירה). לבקשה צורף אישור מבנק הדואר על תשלום אגרת טיפול וקבלת הבקשה אושרה טלפונית. לאחר שלא התקבלה תשובה בחלוף כחודש ימים, ביום 2.7.09 (לפני למעלה משנה) שלחה העותרת למשיב 2 מכתב תזכורת תוך שהיא מפנה לסעיף 7 לחוק חופש המידע לפיו על המשיב היה להודיע על החלטתו בתוך 30 יום מקבלתה (נספח ע/2 לעתירה). גם קבלת תזכורת זו אושרה טלפונית. תזכורת נוספת נשלחה ביום 21.9.09 (נספח ע/3) ועוד אחת ביום 30.11.09 (נספח ע/4).
ביום 9.12.09, לפני למעלה מחצי שנה התקבל מכתב מלשכת דובר תיאום פעולות הממשלה בשטחים אשר מודיע: "מתאם הפעולות בממשלה בשטחים נמצא לקראת גיבוש תגובה לפנייתכם". בתגובה התבקש גם העתק מאישור תשלום האגרה. ביום 4.1.10 נשלחה תזכורת נוספת לה צורף בשנית העתק תשלום האגרה (נספח ע/6). לאחר שמונה חודשים הוגשה העתירה. העתירה הוגשה ביום 9.2.10. ביום 10.2.10 קבעתי בהחלטה: "המשיבים יגישו תגובה לעתירה גופה לא יאוחר מ – 14 ימים קודם לדיון המקדים. התגובה תוגש לבית המשפט ולב"כ העותר במקביל.
תגובה הכוללת טיעון עובדתי, תהא נתמכת בתצהיר לענין העובדות שבה. " .
הדיון נקבע ליום 2.5.10. ביום 14.4.10 שבועיים לפני מועד הדיון התבקשה דחיית הדיון בשל תיק אחר שהיה קבוע לב"כ המשיבים. באותה בקשה לא נאמר דבר על כך שלא היה די זמן בידי המשיבים לגבש עמדה מוסכמת. הדיון נדחה ונקבע להיום.
ביום 17.6.10, תוך הפרה בוטה של החלטתי בדבר הגשת תגובה, הוגשה בקשה לדחיית מועד דיון, בסעיפים ט ו-י' לבקשה נאמר כדלקמן: "המשיב ניסה לעמוד במועד הקבוע, אולם חרף המאמצים שהושקעו בכך, המשיב זקוק לפרק זמן קצר נוסף לשם גיבוש עמדתו לעתירה. נעשה ניסיון משמעותי לגבש עמדה, אך עד למועד זה טרם נאסף מלוא החומר הנדרש לשם כך".
בהחלטתי מאותו מועד קבעתי כי הדיון היה קבוע לאפריל, וכבר אז היתה צריכה להתגבש תגובה וכי אלו בדיוק המקרים הגורמים לסחבת ולבזבוז זמן של ביהמ"ש, הבקשה נדחתה.
היום, שוב בניגוד גמור להחלטה הוגשה תגובה מקדמית לעתירה.
התגובה לאו תגובה היא אינה כוללת דבר למעט הצהרות כלליות שאין מאחוריהן כל תוכן והיא אינה מלווה בתצהיר, זאת על אף שלתגובה מצורפת תשובה של קצין יעוץ מדור מרשם אוכלוסין לשם היועץ המשפטי של אזור יהודה ושומרון, ועל אף שבסעיף 4 לתגובה נאמר: "מבקשת לראות בכל טעמי התשובה כחלק בלתי נפרד מתגובה מקדמית זו". על כן, בניגוד לטענת ב"כ המשיבים בדיון התגובה כוללת עובדות ואינה מלווה בתצהיר. מעבר לכך, בתגובה אין ממש מדובר בסיסמאות כלליות לגבי סעיפים 3-10. בסעיף 11 נאמר כי יש קושי מחשובי לאיתור נתון מסוים שהתבקש ובסעיף 12 נאמר לאותו נתון כי: "אנו בודקים כעת האם ישנה דרך להתגבר על הקושי הטכני שהוזכר לעיל. כמו כן, נבחנת השאלה האם יש במסירת מידע זה כדי לפגוע בבטחון המדינה ובבטחון הציבור. תקוותנו, כי הבדיקות האמורות יסתיימו בקרוב ואנו נעדכנכם בכל התפתחות".
יש להדגיש כי מכתב זה נכתב לב"כ העותרת ביום 17.6.10 בניסיון לתת מענה, שאינו מענה, כאשר תשובה זו ניתנה למעלה משנה מיום הגשת הבקשה המקורית.
בדיון היום ביקשה ב"כ המשיבים להפריד בין התנהלות המשיבים מבחינה מינהלית לבין התוצאה לגופו של עניין. יש שלב שבו האיחורים והזלזול בחוק ובהחלטות ביהמ"ש אינם בעיה מנהלית עוד. יש תחושה כי המשיבים לא הפנימו את הוראות החוק. לא יתכן כי לא תהא כל התייחסות במשך למעלה מחצי שנה לבקשה למידע כאשר החוק קובע מגבלה של 30 יום. לא יתכן כי נדרשות עתירות לא בכדי לתקוף את החלטת הרשות אלא בכדי לקבל החלטה שכזו.
לא יתכן כי לוקח לרשות 13 חודשים והיא "כעת" מגבשת עמדה לגבי מידע שהתבקש ביום 31.5.09.
לאור התקנות לא ניתן לתת בשלב זה פסק דין מבלי לקבל כתב תשובה, עם זאת, אין ספק כי נגרמו הוצאות רבות לעותרת עד כה שלא היתה להם כל סיבה ושבדיון היום לא ניתן היה לדון בוטעמי הסירוב כי גם היום למעשה אין תגובה מקדמית לפני ביהמ"ש.
לאור האמור, יוגש כתב תשובה מלווה בתצהיר וזאת עד ליום 27.6.10.
אין להיעתר לכל בקשה לדחייה נוספת כאשר הבקשה המקורית הוגשה לפני למעלה משנה.
ראשית, מדובר בסחבת, ובדחיית דיונים מיותרת ובנוסף בזלזול בהוראות החוק וביהמ"ש.
בנוסף, תישא המשיבה בהוצאות העותרת ושכ"ט עורכי דינה בשל כל ההליכים המיותרים שהתנהלו עד כה בסכום של 35,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.
סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל והוא אינו מותנה או קשור בתוצאות העתירה.
לא יתכן כי הוראות החוק וביהמ"ש יהפכו לאות מתה ללא כל תוצאות.