פסק דין
1. ועדת המשנה לעררים שליד המועצה הארצית לתכנון ולבניה (להלן: משיבה 1), דחתה ערר שהוגש בפניה, והחליטה לאשר את החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה - מחוז ירושלים (להלן: משיבה 2), לשוב ולאשר את תכנית 10986 (להלן: התכנית המוצעת), שעניינה הקמת מבנה חדש בגובה 5 קומות, מעל 2 קומות חניה תת קרקעית, במגרש המצוי ברחוב עמק רפאים 48, תוך הריסת המבנה הקיים במקום והמוגדר בתכנית 2878, שהיא התכנית התקפה, כ"בניין אופייני לשימור" (להלן: הבניין לשימור או הבניין הקיים). התכנית המוצעת הוגשה על ידי משיבה 4.
מכאן העתירה.
התכנית התקפה
2. התכנית התקפה החלה על המגרש נשוא העתירה היא תכנית 2878, משלהי שנת 1988. תכנית זו חלה על שטח של כ- 630 דונם, בתחום שכונות המושבה הגרמנית, המושבה היוונית, קטמון וטלביה. על התכנית חלות ההוראות הכלולות בתכנית המתאר המקומית לירושלים (תכנית מתאר 62), אולם כל אימת שיש סתירה בין אותה תכנית לבין תכנית 2878, גוברות הוראות הבינוי והשימור של תכנית 2878 (סעיף 7 לתקנון התכנית, נספח ד' לעתירה). תכנית 2878 קובעת, בין היתר, כי אחת מתכליותיה היא "קביעת חלק משכונות המושבה הגרמנית, המושבה היוונית, קטמון וטלביה כאזורים לשימור, וזאת הן על ידי שמירה על אופי וסגנון ופרטי בניינים והן על ידי שמירה על פרטי סביבה כגון: רחובות, סמטאות, גדרות, שערים, עצים, צמחיה" (סעיף 6 לתקנון התכנית). בסעיף 10 לתקנון התכנית מפורטת רשימת הוראות, אשר תחולנה על בניינים שיסומנו כ"בניינים אופייניים". אין חולק, כי הבניין העומד על המגרש נשוא העתירה מסומן כבניין מסוג זה. מפאת חשיבותו של סעיף 10, אביאנו כלשונו:
10. בניין אופייני
הבניינים המסומנים בתשריט בעגול בצבע אדום הם בניינים אופיינים וחלות עליהם ההוראות שבסעיף 9 לעיל, וכן ההוראות הבאות:
לא תותר הריסת בניין אופייני.
לא יותר שינוי בצורתו החיצונית של הבניין, למעט התחברות לצורך תוספת בניה כמפורט להלן, ולא תותר פגיעה באפיו האדריכלי לרבות סוג האבן, פתחים, כתובות, תבליטים, סיתות, כיחול, סורגים, צמחיה, גדרות ושערים.
תוספת בניה לבנין אופייני תעשה בתאום מלא עם מהנדס העיר ומתוך מגמה לשמור על סגנונו של הבנין ולהתאים אליו את מסת הבניה החדשה, סוג האבן שלה ופרטיה.
תוספת בניה תתאפשר בצורה של תוספת קומות על גג הבנין הקיים, ו/או בבניה על הקרקע בצמוד או במנותק מהבנין הקיים, הכל מתוך לקיחה בחשבון של אופי הבנין ואפשרות ההתחברות אליו, גודל החלקה ומקום הבנין הקיים בה וההתייחסות לחלקות שכנות.
בהתייחסות לסעיף 9(ג) לעיל, יחשב גובה קומה בבנין אופייני כ- 3 מ', גם אם היא גבוהה יותר.
במידה והקירות החיצוניים של בנין אופייני נמצאים בחריגה מהמרווחים המותרים באזור מגורים 1 ותוספת הבניה כוללת תוספת קומות, תותר בנייתן ההמשכית באותה מידה של חריגה, וזאת במידה ונמסרה הודעה עפ"י סעיף 151 לחוק לבעלי הזכויות במגרש ולבעלי הזכויות במגרשים הסמוכים והוכח, כי אין בכך משום פגיעה בהם.
קו הבנין של תוספת בניה בחזית הבנין יהיה בהתאם לקו הבנין של הבנין הקיים.
3. עוד יש להוסיף, כי על פי הוראות התכנית, זכויות הבנייה במגרש הינן בהיקף של 75%. מאחר שגודל המגרש הוא כ- 516 מ"ר, הרי שזכויות הבנייה הן בהיקף של 387 מ"ר לשטחים עיקריים, בגובה של 3 קומות מעל קומת מרתף. התכנית קובעת בנוסף, כי היה ומיצוי זכויות הבנייה אינו מתאפשר בדרך אחרת, תותר קומה רביעית מובלעת בחלל גג הרעפים. שטחו הבנוי של הבניין הקיים הוא 130 מ"ר, ולפיכך קיימות זכויות בנייה תקפות ובלתי מנוצלות בהיקף של 250 מ"ר.
התכנית המוצעת
4. כאמור, המגרש הנדון גודלו כ- 516 מ"ר, וזכויות הבנייה הבלתי מנוצלות שבו הן 250 מ"ר. הבניין לשימור ממוקם בעורף המגרש, במרחק של כ- 12 מ' מקו הרחוב. התכנית המוצעת (תכנית 10986) קובעת, כי חזיתו הקדמית של הבניין לשימור "תוסע" בשלמותה לקדמת המגרש, ואילו יתר חלקי המבנה יתועדו, יפורקו, ויורכבו מחדש על ידי שילובם בבנייה החדשה. הבניין שיוקם מאחורי ומעל החזית ש"תוסע", תחת הבניין לשימור שייהרס, יכלול 5 קומות מעל 2 קומות חנייה תת קרקעית, כשהקומה הראשונה מעל הקרקע תהיה קומה מסחרית. שטח המבנה הכולל יהיה כ- 1495 מ"ר, מתוכם 850 מ"ר שטחים עיקריים (165%).
5. נעקוב עתה אחר גלגוליה של התכנית המוצעת, על מנת שניתן יהיה להבין על מה ולמה אושרה הריסתו של הבניין לשימור, וניתנה תוספת הבנייה המשמעותית (850 מ"ר שטחים עיקריים במקום 387 מ"ר).
6. התכנית המוצעת הוגשה על ידי משיבה 4 בשנת 2006, ונדונה לראשונה בלשכת התכנון המחוזית ביום 11.6.06. עמדת לשכת התכנון הייתה כי הבניין לשימור הינו בעל איכויות גבוהות וכי על פי עקרונות השימור היה מקום להשאירו במצב הקיים. עם זאת, בהתחשב בסביבתו, בזכויות הבנייה התקפות הבלתי מנוצלות, במחויבות היזם לאיכות תכנונית ברמה הגבוהה ביותר ועוד, הגיעה למסקנה כי יש מקום לאשר את עקרונות התכנית תוך תיאום הפרטים עם לשכת התכנון ויועץ השימור שלה (נספח ב' לתשובת משיבה 4).
ביום 3.7.06 דנה ועדת השימור העירונית בתכנית המוצעת והחליטה לאשרה, לאחר שני דיונים קודמים שבהם לא הושגה החלטה (נספח ג' לתשובת משיבה 4).