המוסד לביטוח לאומי הלשכה המשפטית נ' כהן ואח'

פסק דין

האם גמלאות שיקום ששולמו מכח פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן- "החוק" או "חוק הביטוח הלאומי"), הדן בנכות כללית, הינם "ברי שיבוב", לפי ההסכם רב השנים בין התובע לבין המבטחות בעניין תביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן- "חוק הפלת"ד")? זו השאלה הניצבת לפתחי בתיק זה.

העובדות והטענות בקצרה:

בפניי תביעת שיבוב ע"ס של 458,992 ₪, שעניינה תגמולי נכות כללית ששילם, משלם וישלם התובע (להלן- "המל"ל") לגב' קורליאנדצ'ק מאיה (להלן- "הנפגעת") שנפגעה בתאונת דרכים ביום 15.4.01 בהיותה הולכת רגל, על ידי רכב מס' 1012217 (להלן- "הרכב") שהיה נהוג על ידי הנתבע 1. הנתבעת 2 הייתה המבטחת בביטוח חובה של הרכב (להלן- "המבטחת").

התביעה הוגשה לפי סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי, ולחלופין - מכח ההסכם רב השנים בין המל"ל לבין המבטחות בעניין תביעות לפי חוק הפלת"ד שהיה בתוקף החל משנת 1979 ועד הגיעו לסיומו ביום 26.1.09 (להלן- "ההסכם").

בעקבות התאונה הגישה הנפגעת תביעה לקצבת נכות כללית. המל"ל קבע כי לנפגעת נותרה נכות רפואית יציבה בגין התאונה בשיעור של 55% ודרגת אי כושר של 75% לצמיתות.

כאמור, המל"ל משלם לנפגעת בגין התאונה קצבת נכות כללית. כמו כן, שילם המל"ל לנפגעת דמי שיקום עבור אבחונים וטיפולים במרכז שפיצר, קורס פסיכומטרי, שכ"ל בהשכלה גבוהה ומחשב נישא.

ביום 10.8.10 נתקבלה במשרד ב"כ המל"ל, המחאה מטעם אבנר ע"ס של 302,943 ₪ לכיסוי דרישת המל"ל בגין גמלת נכות כללית. אולם, המבטחת דחתה דרישת המל"ל לשיבוב בגין דמי שיקום, שכן לשיטתה, לא היה מקום לתשלום אותה גמלה ו/או כי המל"ל שילם גמלה זו כמתנדב ושלא כדין, ולחלופין - לשיטתה, מדובר בגמלה בעין שאינה ברת שיבוב על פי החוק ו/או ההסכם.

ביום 24.1.13 הגיש המל"ל כתב תביעה מתוקן הנסמך על העילה ההסכמית בלבד, וזאת אך ורק בגין גמלת השיקום ששילם המל"ל לנפגעת בעקבות התאונה, שתשלומה שנוי במחלוקת.

לאחר שהודיעו הנתבעים על הסכמתם להצעת בית המשפט, לפיה יינתן בתיק פסק דין מנומק על יסוד סיכומים בכתב והחומר שבתיק, הודיע המל"ל אף הוא על הסכמתו, אך ביקש כי יצורפו לסיכומים בכתב מוצגים מטעם הצדדים. בהחלטתי מיום 4.3.13 הוריתי לב"כ המל"ל להמציא לתיק ולצד שכנגד את אותם מוצגים שעדיין אינם מצויים בחומר שבתיק, עליהם הוא מבקש להסתמך בסיכומיו. מוצגי המל"ל הוגשו על ידו ביום 18.3.13.

המחלוקת הנטושה בין הצדדים הינה בשאלה אם תגמולי השיקום ששולמו לנפגעת בענף נכות כללית, הינם ברי שיבוב על פי ההסכם רב השנים בין המל"ל לבין המבטחות.

המל"ל טוען כי תגמולי השיקום הינם ברי שיבוב על פי ההסכם, ואינם מהווים גמלה בעין כטענת הנתבעים, המוחרגת מתחולת ההסכם שבין הצדדים. המל"ל תמך טענתו בע"א 3013/01 קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד נז(1) 135 (2002) (להלן: "ע"א 3013/01"), שם קבע כב' השופט י. אנגלרד כי יש לפרש בצמצום את המונח 'גמלה בעין' באופן שבגדר זה תבואנה רק גמלאות המנויות בסעיף 86 שבפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי ואשר הוגדרו שם במפורש כגמלאות בעין (פסקאות 17 ו- 19 לפסק הדין).

מנגד, טוענים הנתבעים כי אין המל"ל זכאי לדרוש שיבוב של גמלאות שיקום המשולמות במסגרת נכות כללית מהטעמים הבאים:

א. הודאת בעל דין;

ב. החרגת דמי שיקום רפואי ומקצועי מגדר ההסכם, בהסכמת הצדדים להסכם זה;

ג. נוהג שלא לדרוש שיבוב של גמלאות שיקום;

ד. מדיניות משפטית ותקנת הציבור - גזירה שווה בין שיקום מקצועי במסגרת נכות כללית לבין שיקום מקצועי לנפגעי עבודה.

אדון תחילה בשאלה העיקרית השנויה במחלוקת בין הצדדים והיא האם דמי שיקום המשולמים במסגרת תביעת נכות כללית הינם ברי שיבוב עפ"י ההסכם רב השנים בין המל"ל למבטחות.

האם דמי השיקום מהווים גמלה בעין?

סעיף 3 להסכם השיפוי רב השנים בין המל"ל לבין המבטחות קובע כי חובתה של חברת הביטוח לשפות את המל"ל, קמה בהתקיים התנאים הבאים: הראשון, המל"ל שילם או משלם גמלאות לנפגע בתאונת דרכים על פי הוראות החוק; והשני, המבטחת אחראית לפצות את הנפגע מכח הוראות הדין, לרבות חוק הפלת"ד, מכח היותה מבטחת של השימוש ברכב שהיה מעורב בתאונת דרכים, בגינה משולמות הגמלאות לנפגע. וזו לשונו של סעיף 3 להסכם רב השנים (שבינתיים בוטל וחלף מן העולם):