המדינה תחזיר טבק שחילטה - אין לסווג טבק שלצורך עישונו יש צריך להרטיבו כ"טבק בלתי מעובד"

מבוא וטענות הצדדים

1. לפני תובענה שהגיש התובע כנגד הנתבעת להחזרת התפוס מכוח סעיף 192 (א)(1) לפקודת המכס [נוסח חדש] (להלן: הפקודה).

2. ביום 19/2/06 ייבא התובע לארץ משלוח של 1,600 ק"ג טבק מירדן. הטובין המיובאים סווגו על ידי התובע ברשימון הייבוא מס' 680006095 בקטגוריה של "טומבק", המסווג בתוספת הראשונה לצו תעריף המכס ומס קניה על טובין, התשס"ז-2007 (להלן: צו תעריף המכס או הצו) בסעיף 1020/1 לפרט 24.03 שכותרתו "טבק מעובד אחר ותחליפי טבק מעובדים אחרים; טבק שעבר "הומוגניזציה" או "משוחזר"; תמציות טבק (EXTRACTS AND ESSENSES)" (להלן: "טבק מעובד אחר"). סעיף 1020/1 הנ"ל קובע כי מס קניה בגין ייבוא טומבק עומד על 50 ש"ח לק"ג. בהתאם לסיווג עליו הצהיר התובע ברשימון הייבוא, שילם התובע סך של 97,368 ש"ח בגין המיסים המתחייבים (מס קניה, מכס ומע"מ).

3. לטענת הנתבעת, בדיקה שנערכה בבית המכס נהר הירדן ביום הייבוא העלתה כי ניתנה הצהרה כוזבת לגבי חלקם של הטובין המיובאים. לפי הנטען, כמות של כ-1,000 ק"ג בלבד מהטובין היוותה טבק מסוג טומבק המוכן לעישון בנרגילה. לעומת זאת, יתרת הכמות שבמשלוח -כ600 ק"ג- אמנם גם היא היוותה טבק מסוג טומבק המיועד לעישון בנרגילה, אך מאחר ולפי הטענה זה לא היה מוכן לשימוש מבלי לעבור תהליכי עיבוד נוספים, כדוגמת פעולת הרטבה במים, היה מקום לסווגה בקטגוריה "אחרים" שבסעיף 2090/7 לפרט 24.01 שכותרתו "טבק בלתי מעובד; פסולת טבק" (להלן: " טבק בלתי מעובד") לצו. מס קניה בגין ייבוא טבק המסווג לפי פרט זה עומד על 241.48 לק"ג. לפי הסיווג, לו טוענת הנתבעת, יתרת חובו של התובע בגין הפרשי מס קניה עומד על 117,520 ש"ח.

4. הטובין, שלשיטת הנתבעת ניתנה לגביהם הצהרה כוזבת, נתפסו על ידי פקיד המכס, ולתובע נשלחה הודעה בדבר תפיסת הטובין בהתאם לסעיף 192(א) לפקודה, בה הודע לתובע על זכותו להגיש תובענה להחזרת תפוס תוך חודשיים מיום קבלת ההודעה. הטובין שסווגו על ידי התובע כראוי (כ1,000 ק"ג) שוחררו לתובע.

5. בהתאם להסכמת הצדדים, נשלחה ביום 12/3/06 להנהלת המכס דוגמה מהטובין התפוסים לצורך קבלת עמדתה בעניין סיווגם הנכון. ד"ר בוריס גינזבורג, מפקח סיווג ארצי באגף המכס והמע"מ (להלן: גינזבורג), אשר קיבל לצורך בדיקה דוגמא מהטובין, אישר את סיווג הטובין בפרט 20.01 לצו תעריף המכס ("טבק בלתי מעובד"), היות ולדעתו החומר אינו מעובד דיו ועליו לעבור תהליכי עיבוד נוספים על מנת להפכו לשמיש. מכתבו של גינזבורג נשלח לתובע ביום 26/3/06.

6. ביום 22/3/06 נשלחה לתובע הודעה בדבר חילוט של הטובין התפוסים מכוח סעיף 204 לפקודת המכס בטענה שניתנה לגביהם הצהרה כוזבת.

7. במצב זה, הוגשה התביעה הנוכחית. התובע עומד איתן בטענתו כי לא ניתנה כל הצהרה כוזבת לגבי ייבוא הטובין המחולטים, וכי סיווגם הנכון הוא טומבק לנרגילות, כפי שהצהיר ברשימון ה, ולא טבק לסיגריות. משכך, עותר התובע להחזרת הטובין המחולטים.

8. הנתבעת, גם היא לא שינתה מעמדתה בשאלת הסיווג וחזרה על נימוקיו של גינזבורג במכתבו לתובע כמבסס את עמדתה כי הטובין המחולטים מתאימים לסיווג בפרט "טבק בלתי מעובד", ולא כטענת התובע. משניתנה הצהרה כוזבת בעניינם של הטובין נשוא התביעה, טוענת הנתבעת, כי חילטה את הטובין כדין בהתאם לעילות המנויות בסעיף 204 (1)(2) ו(9) לפקודה.

9. בתמיכה לעמדותיהם הגישו שני הצדדים חוות דעת מומחים מטעמם. מטעם התובע הוגשה חוות דעת של סוכן מכס, מר אריאל אזולאי, ומטעם הנתבעת - של גינזבורג. שני המומחים נחקרו חקירה נגדית על חוות דעתם.

דיון והכרעה

10. בסיומו של הליך ההוכחות התברר כי התשתית העובדתית אינה שנויה במחלוקת בין הצדדים, והצדדים הודיעו לבית המשפט על מוסכמה בעניין זה בזו הלשון : "מוסכם כי שניתן לעשן את החומר שנתפס - מב/1 בנרגילה רק אחרי שיורטב במים" (עמ' 12 ש' 1 לפרוטוקול).

11. אם כן, המחלוקת הנטושה בין הצדדים לעניין הסיווג הנכון של הטובין שחולטו היא מחלוקת משפטית, והיא באם יש לסווג טובין נשוא התביעה כטענת התובע בסעיף 1020/1 שכותרתו "טומבק" תחת פרט 24.03 שכותרתו "טבק מעובד אחר" לצו, או שמא יש לאמץ את עמדת הנתבעת, הטוענת לסיווג של הטובין בסעיף 2090/07 שכותרתו "אחרים" תחת פרט 24.01 שכותרתו "טבק בלתי מעובד" לצו.

12. העקרונות המנחים בדבר אופן סיווגם של טובין על-פי צו תעריף המכס נקבעו על ידי בית המשפט העליון בפסק הדין אשר ניתן בע"א 2102/93 מדינת ישראל נ' מירון מפעלי תעשיות הגליל (להלן: עניין מירון), שם נדרש בית המשפט לסוגיית סיווגם של שזיפים מיובשים. בית ^-המשפט, מפרי עטו של כב' השופט אור, קבע כי מקום בו נדרש פרשן להכריע בשאלת סיווגם של טובין לצורכי מס עליו לעשות זאת על ידי יישום שלושה שלבים. בשלב הראשון יש להבהיר את טיבם ואת מהותם של הטובין; יש לעמוד על טיב הטובין, על השימוש בהם בפועל ועל תכונותיהם. בשלב השני יש להבהיר את משמעותם המשפטית של פרטי המכס הנוגעים לעניין. פרשנותם של פרטי המכס תיעשה לאור תכלית החקיקה ובהתאם לכללי הפרשנות המקובלים. בשלב השלישי, הוא שלב הסיווג, יש להתאים בין הטובין לבין פרט המכס המתאים לו. כאשר קיימות כמה אפשרויות סיווגיות ייעשה הסיווג, בין היתר, בהסתמך על הוראות הסיווג הכלליות המצויות בצו.

13. נבחן אפוא את הטובין נשוא הדיון. כפי שראינו לעיל, הצדדים אינם חלוקים באשר לטיבם של הטובין שבפניהם. קיימת הסכמה בין שני הצדדים כי מדובר בטבק מסוג טומבק, המיועד לעישון בנרגילה לאחר שיורטב במים. מחלוקתם של הצדדים סובבת סביב הפרשנות הנכונה של פרטי מכס המפורטים בצו תעריף המכס, וכפועל יוצא מזה, סביב קביעת פריט המכס החל בענייננו.

14. בטרם נעבור לברר את משמעותם של פרטי המכס שבמחלוקת, נעמוד על היסטוריה חקיקתית של צו תעריף המכס הישראלי. ככלל, המוצרים בצו תעריף המכס סווגו על ^-פי שיטה בין ^-לאומית מתואמת שנערכה על ^-ידי המועצה לשיתוף פעולה בענייני מכס שמקום מושבה בבריסל (Harmonized Commodity Description and Coding System ) והמעוגנת באמנה שאליה הצטרפה ישראל (ראו אמנה בינלאומית בדבר שיטה מתואמת לתיאור מצרכים וקידודם (להלן: אמנת בריסל)). הצו אפוא הוא השתקפות השיטה הבין ^-לאומית המגדירה את הפרטים השונים ומקטלגת אותם בקבוצות, אף כי אין אמנת בריסל מחייבת כהוראת חוק (ראה אביגדור דורות דיני מכס וסחר חוץ 99 (2006)). כך הועתקה החלוקה לפרטי מכס בצו תעריף המכס הישראלי מאמנת בריסל. ההנחיה בפסיקה אודות אמנת בריסל היא כי יש ליתן לקובץ דברי ההסבר שלה לשיטה המתואמת מעמד פרשני מקום בו יש ספק לגבי סיווגו של מוצר מסוים (ראה ע"א 6296/95 דידקטיקט בע"מ נ' מנהל אגף המכס (להלן: עניין דידקטיס). על כן, גם אנו ניעזר בהמשך בדברי ההסבר של אמנת בריסל לפרק 24 בגיבוש פרשנות נכונה לפרטי המכס שבמחלוקת.

15. צו תעריף המכס אינו כולל הגדרה למונח "מעובד" שבפרטי המכס 24.01 ו24.03, וכל מה שידוע לנו שמונח זה מהווה תרגום של מונח "Manufactured" הלקוח מהגדרות של אותם פרטי המכס באמנת בריסל. כך כותרתו של הפרט 24.01 באמנת בריסל היא  " UNMANUFACTURED TOBACCO; TOBACCO REFUSE", בעוד כותרתו של הפרט 24.03 היא "OTHER MANUFACTURED TOBACCO AND MANUFACTURED TOBACCO SUBSTITUTES; HOMOGENISED OR RECONSTITUTED TOBACCO; TOBACCO EXTRACTS AND ESSENSES"

16. לפי הנפסק בעניין מירון, כאשר החיקוק שותק באשר להגדרת המונח השנוי במחלוקת, יש לפרשו לפי המשמעות הרגילה שמייחסים לו בני אדם (שם, עמ' 167 לפסק הדין). לפי דעתו של כב' השופט אריאל בעניין דידקטיס ניתן גם להיעזר בהגדרות של אותם מונחים כפי שפורשו בקובץ של דברי הסבר של אמנת בריסל.

17. מונח " UNMANUFACTURED TOBACCO" מוגדר בדברי ההסבר לאמנת בריסל לפרט 24.01 בזו הלשון: