המדינה וחברת החשמל אינן אחראיות לשריפה שפרצה עקב הסרת אנטנה בלתי חוקית

הרקע

1.         עניינה של התובענה שלפנינו, פיצוי התובע בשל נזק שנגרם לרכושו עקב דליקה שפרצה ביום 2.9.03 בסמוך לביתו, משק מס' 64, במושב נס הרים (להלן - הדליקה).

2.         על פי כתב התביעה, במהלך אותו יום הגיעו עובדי הנתבעת 2 (להלן - משרד התקשורת) מלווים בשוטרים מטעם הנתבעת 1 (להלן - המשטרה), על מנת להסיר אנטנה בלתי חוקית שהיתה מוצבת במגרש סמוך. הסרת האנטנה נעשתה בחוסר מקצועיות ובאופן רשלני, וכתוצאה מכך נפל עמוד האנטנה ישירות על כבלי מתח גבוה הקשורים לעמודי חשמל והעוברים מעל פני השטח בסמוך למיקום האנטנה.

            התובע טוען, כי מפאת היותם של כבלי המתח הגבוה רפויים עקב תחזוקה לקויה של הנתבעת 3 (להלן - חברת החשמל), פגיעת האנטנה בהם גרמה לקצר חשמלי. הקצר החשמלי גרם לגיצי אש גדולים שנפלו על הקרקע וגרמו להתפרצות הדליקה.

            הדליקה התפשטה במהירות על שטח של כ - 2.5 דונם, לרבות לשטח ביתו של התובע, וכילתה גם צמחיה וגם רכוש של התובע בביתו, וכן גרמה לנזקים שונים לציוד שהיה בו, ובמיוחד למערכות החשמל והתקשורת בבית, אשר מכונה מבחינה חשמלית "בית חכם".

3.         התובע דורש סכום של 130,118 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. סכום זה כולל נזקים ישירים על פי חוות דעת של השמאי מר דורון עד בסך 71,012 ש"ח, שכר טרחת השמאי בסך 3,061 ש"ח, הזמנת שירותי כבאות בסך 283 ש"ח, וכן אובדן ימי עבודה, עוגמת נפש ופגיעה באיכות החיים במהלך השיפוצים והתיקונים בבית בסך של 50,000 ש"ח.

4.         ביום 21.1.07 ערך בית המשפט ביקור במקום בנוכחות הצדדים, באי כוחם, וכן העדים הרלבנטיים.

            בית המשפט בחן את המקום שבו היתה מוצבת האנטנה  שהוסרה, והתרשם מן הבית ומסביבתו. מדובר במבנה בן שלושה מפלסים ובו חדרים רבים לרבות אולם קולנוע פרטי במפלס התחתון. בשטח החצר נמצאת בריכת שחיה ולידה מחסן קטן. מעבר לכביש מצוי מבנה שלגביו הוסבר כי שימש בעבר כלול, והושכר לאברכים לצורך פעילות במסגרת עמותה לצדקה.  מהמחסן הוביל כבל חשמל שלגביו הוסבר כי סיפק חשמל ללול.

טענות התובע כלפי המדינה

5.         כלפי המדינה (המשטרה ומשרד התקשורת) טוען התובע כי האנטנה הוסרה שלא לצורך, תוך חריגה מסמכות חוקית, ומבלי שהתקיימו דרישות היסוד המתחייבות מפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב - 1972 (להלן - פקודת הטלגרף האלחוטי).

            התובע טוען, כי ניתן היה להסתפק בניתוק המשדרים ולא היה כלל צורך בהסרת האנטנה.

לגבי הסרת האנטנה טוען התובע, כי הפעולה נעשתה בצורה רשלנית ובחוסר זהירות, מבלי לקחת בחשבון את תנאי השטח ותוך הסתייעות בכח אדם חסר הכשרה וקטן במספרו מהנדרש בנסיבות הענין, ובהתחשב בגודלה של האנטנה.

            עוד טוען התובע, כי המדינה פעלה בחוסר זהירות שאת תוצאותיו יכלה לצפות. חוסר הזהירות קשור הן לעצם ביצוע הפעולה של הסרת האנטנה והן לאופן ביצועה, והדבר הביא לתוצאה של גרימת נזק לתובע שבגינו הוא זכאי לפיצוי.

טענות התובע כלפי חברת החשמל

6.         כלפי חברת החשמל טוען התובע, כי היא לא תיחזקה את מערכות החשמל כראוי, ובמחדליה אלה היתה שותפה לתוצאה, קרי לדליקה, ולנזק שנגרם לתובע.

            בהקשר זה טוען התובע, בסעיפים 13 - 14 לכתב התביעה, כי המעשה והעוולה נגרמו על ידי "דבר מסוכן" וכי על האירוע שהתרחש חל הכלל "הדבר מדבר בעדו" לפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין, ולכן מוטל הנטל על הנתבעים, ולא על התובע, להוכיח חוסר רשלנות מצדם.

7.         עוד טוען התובע, כי הוכיח את נזקיו, הן בעדות ישירה והן באמצעות העד המומחה, השמאי דורון עד.

טענות המדינה

8.         לטענת המדינה, התובע איפשר להציב אנטנות פיראטיות בסמוך לביתו, בקרבת כבלי מתח גבוה, כאשר לאחת האנטנות סופק החשמל מביתו. בכך פעל התובע בניגוד לחוק וסיכן לא רק את עצמו ורכושו, אלא סיכן את שלום הציבור בחוסר אחריות מוחלט, ולכן האחריות לתוצאה מוטלת עליו.