המבחן לקביעת הבעלות ברכב "בבעלות המעביד" - מבחן קנייני

1.         כללי

לפניי תביעת המוסד לביטוח לאומי  (להלן:"המל"ל") נגד הנתבעות, הנסמכת על הסכם השיפוי שנכרת  בין הצדדים, כדוגמת ההסכם שנדון בבש"א 10114/03 המל"ל נ' אררט (פורסם באתר נבו).

2 .         העובדות

ואלה העובדות הצריכות לעניין;

ביום 25.4.99 נפגע מר מנחם יגר (להלן:"הנפגע"), בתאונת דרכים עת נהג בקטנוע שהיה מבוטח אצל הנתבעות. אין חולק כי בעת התאונה היה מר יגר בעל השליטה בחברת מ. יגר בע"מ וכן מנהל שכיר בה. (ראו - טופס הודעה על פגיעה בעבודה נספח ג' לכתב התביעה). אין גם מחלוקת כי הקטנוע  היה רשום במשרד הרישוי על שם הנפגע ולא על שם החברה שבבעלותו. בעקבות התאונה שילם המל"ל לנפגע דמי פגיעה בסך של 16,180 ש"ח, וביום 30.11.04 דרש המל"ל מהנתבעות להשיב לו 55% מהסכום האמור, כמתחייב מהוראות הסכם השיפוי. הנתבעות סירבו לשלם לפי הדרישה, ומכאן התביעה שלפניי, אשר הועמדה על סך של 10,833 ש"ח (כולל ריבית הסכמית עד ליום 18.1.06).

3 .         המחלוקת

המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשני עניינים: ראשית, הצדדים חלוקים בשאלה כיצד יש לפרש את המונח "רכב בבעלות המעביד" אשר מופיע במכתב ההבנות שניסח עו"ד נוביק ז"ל, ואשר מהווה חלק מן ההסכם שבין הצדדים. המל"ל טוען כי לנוכח העובדה שתכלית ההסכם הינה למנוע התדיינויות משפטיות, יש לקבוע כי לצורך ההסכם הבעלות ברכב נקבעת באופן בלעדי ע"י הרישום במשרד הרישוי. לעומת זאת, הנתבעות טוענות כי הבעלות ברכב היא הבעלות הקניינית, גם אם היא סותרת את הרישום במשרד הרישוי. ושנית, הצדדים חלוקים לגבי השאלה מי היה בעת התאונה הבעלים, במובן הקנייני של המונח, של הקטנוע. חשיבותן המעשית של שתי המחלוקות נעוצה בכך שלפי ההסכם זכות השיבוב של המל"ל תקום ותיפול לפי התשובה שתינתן לשאלה האם הנפגע הוא בעל הרכב, שאז יש למל"ל זכות שיבוב, או שהחברה היא בעלת הרכב, שאז אין למל"ל זכות שיבוב.

4.         ההליך

הצדדים הסכימו כי בנוגע לשאלה הראשונה אשר שנויה במחלוקת הם יגישו את כל חומר הראיות שהוגש בהליך דומה שהתנהל בפני כב' השופט וינוגרד בת.א. 11885/04, וזאת מבלי שהמצהירים יחקרו. לנוכח הסכמה זו נשמעה בפניי עדות אחת בלבד - עדותו של הנפגע- ולאחר מכן ניתן צו להגשת סיכומים. התובע הגיש משום מה את סיכומיו פעמיים - פעם לפני שהוגשו סיכומי הנתבעים ופעם לאחר מכן. הסיכומים שהוגשו אינם זהים ואני בוחר להתייחס לסיכומים הראשונים, שכן הם הוגשו במועד ותוך הקפדה על ההיקף שקבעתי בהחלטתי מיום 4.2.08.

דיון והכרעה

5.         פרשנות המונח "רכב מעביד"

את רוב סיכומיהם ייחדו הצדדים לשאלת פרשנותו של המונח "רכב מעביד", ברם מאז הוגשו הסיכומים התחדש דבר, כיוון שבית המשפט המחוזי בירושלים דן והכריע בערעור שהוגש על פסק דינו של כב' השופט וינוגרד בת.א. 11885/04 הנ"ל (ראו ע"א (מחוזי ירושלים) 11515/07 המל"ל נ' הראל  פורסם באתר נבו). בפסק הדין אימץ בית המשפט המחוזי את מסקנתו של כב' השופט וינוגרד, לפיה יש לדחות את טענת המל"ל שהבעלות ברכב לצורך ההסכם נקבעת באופן בלעדי על סמך הרישום במשרד הרישוי. וכך פסק בית המשפט המחוזי:

"אשר לפרשנות המונח "רכב בבעלות המעביד", הניתוח המפורט שערך בית משפט קמא בסוגיה זו, על מסקנותיו מקובל עלינו. לפיכך נסתפק בשתי הערות. ראשית, אנו סבורים שמבחינה מילולית לשון מכתב ההבנות תומכת במובהק, בפרשנותו של בית המשפט קמא ... שנית, מקובלת עלינו מסקנתו של בית המשפט קמא, כי לאור עדותה של עו"ד טננהאוז כי לא דיברה עם עו"ד נוביק על נושא זה, עדותה בדבר כוונת הצדדים בעשותם שימוש בביטוי "רכב בבעלות המעביד" יכול ששיקפה את הבחנתה שלה בלבד ואינה יכולה לשקף את הבנתן של המשיבות ".

(פסקה 6 לפסק הדין).  

אני שותף, בכל הכבוד הראוי, למסקנותיהם ונימוקיהם של בית המשפט המחוזי ושל כב' השופט וינוגרד, כפי שאף פסקתי בת.א. 1724/06 המל"ל  נ' הדר (פורסם באתר נבו). אשר על כן, אני מאמץ, בכל הכבוד הראוי, את פסיקת בית המשפט המחוזי ויש לקרוא את פסק דיני כאילו נכללים בו הנימוקים שפורטו בפסק הדין של בית המשפט המחוזי ובפסק דינו של כב' השופט וינוגרד.

6 .         הבעלות הקניינית במקרה הקונקרטי

לנוכח האמור לעיל נותר לברר מי היה בעליו הקנייני של הקטנוע במקרה שלפניי, ולצורך כך יש לייחד מספר מילים לשאלה כיצד מוכיחים בעלות בנכס. נקודת המוצא בהקשר זה הינה הגדרת המושג הקנייני של " בעלות". פרופ' וייסמן מציין בספרו כי הבעלות:

"מעניקה את הזכות למירב ההנאות שניתן להפיק מן הנכס שהוא  מושא הבעלות".

 (י.ויסמן "דיני קניין" כרך שני (תשנ"ז-1997) עמ'   25).