המ"ש
בית משפט השלום פתח תקווה
|
2222-07-16
06/11/2016
|
בפני השופטת:
רות וקסמן
|
| - נגד - |
המבקש:
סאלם אבו סבית
|
המשיבה:
מדינת ישראל
|
| החלטה |
לפני בקשה להארכת המועד להגשת בקשה להישפט, על פי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982 בגין דו"ח שניתן על עבירה של מהירות מופרזת, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, מיום 31.12.14 (הודעת תשלום קנס מס' XXX).
טענות הצדדים
לטענת ב"כ המבקש, חל פגם בהליך המצאת הדואר והמבקש מעולם לא קיבל את הדו"ח לידיו או בכל אמצעי אחר. עוד טען כי, ביקור במשרד הרישוי העלה כי המבקש נדרש להפקיד את רישיון נהיגתו במסגרת אמצעי תיקון וכן כי לאחר תחנונים רבים, הואילו במשרד הרישוי לבצע למבקש שימוע. במסגרת השימוע, לאחר עיון בתאריכי ביצוע העבירות הצהיר המבקש כי לחובתו נרשמו דו"חות אשר בוצעו ע"י נהגים אחרים. לטענתו, בעת ביצוע העבירה, נהג ברכב מר אלקרעאן סאלם ת"ז XXX(להלן: "הנהג"), אליו מבקש להסב את הדו"ח, שכן הרכב היה בשימושו לאחר שמכר לו אותו, אולם לא הועברה בעלות על הרכב במשרד הרישוי.
לבקשה צורפו העתק מהודעת תשלום קנס, העתק "תדפיס ניקוד לנהג", העתק מהחלטת רשות הרישוי ותצהיר הנהג בפועל.
ב"כ המשיבה התנגד לבקשה מן הטעם שמדובר בהודעת תשלום קנס מיום 31.12.14 אשר נשלחה אל המבקש. על כן, בהתאם לתקנה 44 א לתקנות סדר הדין הפלילי, ובחלוף 15 יום מיום שנשלחה בדואר רשום רואים בהודעה כאילו נתקבלה גם בלא אישור מסירה. המשיבה צירפה אישור "מעקב משלוחים" מדואר ישראל על כי דבר הדואר גם נמסר ליעדו. עוד נטען כי המבקש לא צירף כל אסמכתא לעניין בעלות פורמאלית כביכול ומכל מקום נטען כי אין בכך כדי להעלות או להוריד.
ב"כ המבקש השיב לתגובת המשיבה וטען כי דרושה המצאת אסמכתא למסירה של הודעת תשלום הקנס לידי המבקש ולא די במשלוח גרידא, כי "אישור מעקב משלוחים" אינו מהווה אישור מסירה ו/או תחליף ובוודאי לא חלה לגביו חזקת מסירה. כמו כן, טען כי ישנה טעות ביעד המצוין באישור מעקב המשלוחים, שכן בניגוד לרשום באישור, לא קיימת כל יחידת דואר חורה בבאר שבע. חורה הינו יישוב עצמאי, לו יחידת דואר משלו, דברי הדואר של היישוב מתקבלים עצמאית ביישוב ולא בבאר שבע.
בהתאם להחלטתי מיום 26.9.16, נדרשה המשיבה להמציא אישור מסירה פורמלי ולא אישור "מעקב משלוחים". ביום 26.10.16 המציאה המשיבה מסמך הנושא כותרת "מסלול פריט/שק עד לתאריך 23.1.15", ממנו לא ניתן ללמוד כי דבר הדואר נמסר ליעדו.
דיון והכרעה
השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבקשה להארכת מועד להישפט דומים לשיקולים שעליו לשקול בדונו בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר נאשם, המוגשת לפי סעיפים 240 ו-130 לחוק.
-
על המבקש להראות טעם טוב וראוי מדוע נמנע מהגשת הבקשה להישפט במועד שנקבע בחוק.
-
האם באי ביטול פסק הדין עלול להיגרם למבקש עיוות דין.
ראה לעניין זה ע"פ (באר-שבע) 7270/05 אלעסם דאהש ואח' נגד מדינת ישראל.
א. הסיבה לאיחור בהגשת הבקשה
סעיף 229(א)(2) לחוק קובע את המועד להגשת בקשה להישפט, כדלקמן:
(א) מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצוין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה: