|
התובע חוייב בתשלום עבור התקנת שלושה שקעים ושתי עיניות בסך כולל של 1,025 ש"ח (229 ש"ח עבור כל שקע ו- 169 ש"ח עבור כל עינית).
|
לטענתו, הטכנאי מטעם הנתבעת שהגיע לביתו, לא ביצע כל עבודה שכן את העבודה ביצע כבר קבלן מטעמו במסגרת שיפוץ כללי של הבית. לטענתו, הטכנאי רק החליף שני ממירים שהיו תקולים.
התובע גילה את דבר החיוב, לאחר שהגיע החשבון החודשי לתאריך 10/7/08. אז פנה טלפונית לנציגי הנתבעת מס' פעמים. לפי הטענה, הבטיחו לו מענה ולא חזרו אליו. לכן פנה במכתב מיום 19/8/08, בו גולל טענותיו, לרבות בעניין הטיפול בפניות הטלפוניות. התובע נענה במכתב מיום 31/8/08 כי ממצאי הבדיקה העלו שהותקנו שלושה שקעים ושתי עיניות. עוד נטען כי לפי הרישומים, נציגה מטעמו (שהתברר מאוחר יותר כי היא אשתו), חתמה על טופס אישור ביצוע העבודה, הסכמה לתנאיו ולחיוביו; וכי הנציגות הטלפוניות, ניסו לחזור לתובע ללא הצלחה. התשובה לא הניחה את דעתו של התובע, שהגיב במכתב נוסף מיום 4/9/08. התובע ביקש לדעת מהם הבירורים שנערכו ומדוע הנתבעת עומדת בסירובה להעלות בשיחת ועידה את הטכנאי שהיה במקום, על מנת שיגיד בנוכחות התובע שהתקין את הפרטים הנטענים. לגבי החתימה של אשתו טען כי הוצג לה שבחתימה היא מאשרת ביקור טכנאי בבית. התובע חזר על בקשתו לערוך בירור מול הטכנאי. למכתב זה לא קיבל תשובה והגיש את התביעה.
התובע תובע החזר בסך 1,025 ש"ח בתוספת הצמדה וריבית; 8,248 ש"ח הפסד יום עבודה בגין אובדן זמן בגין הדיון שיחות טל' וזמני המתנה; 100 ש"ח עלות שיחות טל'; 5,000 ש"ח עוגמת נפש, ובסה"כ: 14,173 ש"ח.
לטענת הנתבעת, התובע ביקש לקבל מידע לגבי מידע בנוגע להתקנות שקעים בשיחה מיום 17/2/08. בשיחה טלפונית מ- 27/3/08 דובר על אפשרות שהנתבעת תשלח יועץ לבית התובע בעת השיפוץ. אכן כך היה ויועץ הגיע ביום 7/4/08. ביום 3/6/08 בשיחה טלפונית, ביקש התובע מידע לגבי התקנת שני שקעים ושתי עיניות ותואם מועד. הטכנאי הגיע ביום 4/6/08 ואז ביקשה אשת התובע להתקין שלושה שקעים ולא שניים כאמור בפקודת העבודה. עקב בעיה טכנית נקבע מועד חדש, ה- 10/6/08. ביום זה, בזמן ביצוע העבודה נערכה שיחה טלפונית של אשת התובע עם הנתבעת, שבה חזרה על בקשתה להוסיף שלושה שקעים ושתי עיניות. אשת התובע חתמה על פקודת העבודה שמציינת התקנת 3 שקעים, 2 עיניות והחלפת שני ממירים תקולים. עוד ציינה הנתבעת כי מדובר במתקינים שהם עובדי קבלני התקנות של הנתבעת ולא בעובדים של הנתבעת.
התובע מאשר כי אמנם ביקש מידע ובירר אפשרות לביצוע ההתקנות על ידי טכנאי מטעם הנתבעת, אך כאמור, בסופו של דבר הכל בוצע על ידי קבלן שלו, ולא על ידי טכנאי מטעם הנתבעת.
הנתבעת לא נענתה בשלב כלשהו לבקשתו העקבית של התובע לברר את הדברים מול הטכנאי שפרטיו ידועים ורשומים בהזמנה. לא הומצא מסמך תגובה כלשהו של הטכנאי או של חברת ההתקנות שמכוחה פעל, או מסמך המעיד על בירור פנימי שנעשה עמם. הנתבעת לא הביאה לעדות את הטכנאי. לפי הטענה, אין בכך צורך, שכן אשת התובע חתמה על פקודת העבודה.
התובע צירף לתביעה "תצהירים" (שלא ערוכים כתצהיר כדין) של מפקח העבודה בביתו, ושל קבלן הביצוע, שמאשרים כי את ההתקנות ביצע הקבלן מטעמו של התובע ואילו הטכנאי מטעם הנתבעת לא התקין דבר, אלא רק החליף ממירים תקולים. מר ברבי, מפקח העבודה, התייצב לדיון והעיד כי ביום 10/6/08 נכח בבית משפחת התובע כשהגיע צוות הכבלים ויחד עמם הטכנאי מר אליהו אמסלם, שחתום על פקודת העבודה. כל התשתיות היו קיימות לרבות העיניות עצמן. כל שעשה זה החלפת שני ממירים (עמ' 2 ש' 27 - עמ' 3 ש' 6).
אשת התובע התייצבה אף היא לדיון והעידה כי סברה, כפי שאמר לה המתקין, כי היא חותמת לאשר את שביעות רצונה מן השירות, ושהוחלפו שני ממירים (עמ' 2 ש' 21-17).
עיינתי בפקודת העבודה, שחתומה על ידי אשת התובע. אכן בחלק הראשון מצוין בפירוט מהם המכשירים שהותקנו. המקום המיועד שם לחתימת הלקוח, אינו חתום על ידי אשת התובע או כל אחד אחר מטעמו. חתימת אשת התובע היא בתחתית הדף, לאחר קטע ממוסגר שבו מצוין כי על הטכנאי ליתן ללקוח הסברים על ההפעלה, ומסגרת נפרדת נוספת המיועדת ל"הערות הלקוח". ב"הערות הלקוח" מצוינים הממירים התקולים שהוחלפו (נראה על פני הדברים שמולאו על ידי המתקין בעצמו). לאחר מכן, בתחתית המסמך מצוין "אישור הלקוח: הריני בזאת [כך במקור- י.ב] כי ההתקנה בוצעה לשביעות רצוני". לצד זה מופיעה חתימת אשת התובע.
כאמור, התובע מאשר כי אמנם ערך בירורים לגבי התקנות. מדברי נציגת הנתבעת עולה כי פקודות העבודה מוכנות מראש לפי ההזמנה הטלפונית, כך שניתן להבין את מקור הרישום של הפרטים בפקודת העבודה בחלק הראשון של הטופס.
לנוכח עמדתו העיקשת של התובע, שביקש לערוך בירור מול הטכנאי, לאורך התכתובות והטלפונים עם הנתבעת ובמשך ניהול התביעה, כמו גם העדים שהביאו מטעמו; ולנוכח העובדה שזהותו של הטכנאי ידועה ולא הוצגה כל ראיה לגבי בירורים שנעשו עמו - אני סבורה כי בנסיבות העניין, אי-הבאתו של הטכנאי לעדות עומדת בעוכריה של הנתבעת. אי הבאתו של העד, תומכת בגרסת התובע ואשתו ומלמדת כי אילו הובא הטכנאי לעדות, היה תומך בגרסתם.
יחד עם זאת, סכום התביעה גבוה לאין שיעור מהנזק שנגרם לתובע.
התובע זכאי להחזר בסך 1,025 ש"ח, הסכום ששולם בגין ההתקנה.
אשר להפסד הכנסה - אמנם צורף אישור של רו"ח על הכנסות של כ- 8,248 ש"ח ליום, אולם לא הוכח שהפסיד התובע סכומים אלה בגין התנהלות הנתבעת. התובע עצמאי וכלל לא הוכח שהיעדרותו למשך מס' שעות ביום הדיון, או שיחות טלפון שביצע גררו הפסד כאמור של יום עבודה. גם הפיצוי בגין עוגמת נפש לא הוכח. מדובר בטענות ושיקולים שיש להביאם בחשבון בקביעת הוצאות המשפט.
לאור האמור אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של בסך 1,025 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה.
עוד תשלם הנתבעת לתובע החזר האגרה בסך של 145 ש"ח והוצאות משפט בסך 550 ש"ח.
התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מהיום.
ניתן היום א' בסיון, תשס"ט (24 במאי 2009) בהעדר