הכרעת דין מזכה מעבירת היזק במזיד ממניע גזעני

רציו

• סעיף 10א לפקודת הראיות – קריטריונים לקבלת אמרה שנגבתה במשטרה.
• סעיף 452 לחוק העונשין – היזק לרכוש במזיד – היקף הנטל הראייתי המוטל על המאשימה להוכחת היסודות העובדתיים של העבירה.
• ראיות – משקלן של סתירות פנימיות ורקע מורכב בין עד לנאשם.

לפי הוראת סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב -1982 אני מודיע כי החלטתי לזכות הנאשמים 3-5 מכל המיוחס להם וזאת מחמת הספק.

1. כנגד הנאשמים 3-5 , (להלן – "הנאשמים") הוגש כתב  אישום המתוקן בשלישית המייחס להם עברת היזק בדון ממניע גזעני עבירה לפי סעיף 452 + 144ו  לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. (להלן – "החוק") ועבירת  השחתת פני מקרקעין ממניע גזעני  עבירה לפי סעיף 196 בצירוף 144ו לחוק.
2. מעובדות כתב האישום המתוקן בשלישית עולה כי ביום 29.6.16 סמוך לשעה 14:00 יצאו הנאשמים לטיול שהחל בישוב "מטע" ועבר דרך ואדי פוכין עד ליישוב בת-עין.סמוך לשעה 14:00 עברו הנאשמים וחבריהם לישיבה (להלן: "האחרים") סמוך לחלקות חקלאיות השייכות לתושבי  ואדי פוכין. הנאשמים ואחרים השחיתו את הרכוש השייך למאהר ומחמד,  תושבי ואדי פוכין (להן- המתלוננים או מאהר או מחמד) וזאת ממניע אידאולוגי-גזעני כמפורט להלן. בחלקה של מאהר עקרו כ-50 שתילי פלפל, כ-85 שתילי מלפפונים וגרמו נזק לשתילי הבמיה. בנוסף חתכו צינורות השקייה, גרמו נזק למערכות השקייה, נזק לסככה במקום ולציוד חקלאי שהיה בה וקרעו את בד קיר החממה. בחלקה של מחמד עקרו הנאשמים ואחרים  כ-30 שתילי דלעת, גרמו נזק לשתילי ירקות שונים, נזק למחסן כלי עבודה, שברו כלי עבודה שונים, שפכו שקי דשן על הרצפה וגרמו נזק למערכת ההשקייה. הנאשמים ואחרים כתבו במקום על קירות החממה כתובות: "מוות לערבים",  "יהודי נשמה ערבי בן כלבה".סך כל הנזק שגרמו הנאשמים ואחרים  לחלקות ולרכוש של מחמד ומאהר –כ-17,000 ₪.
3. במעמד דיון 20.11.18, ובהמשך לשומות הנזק שהתקבלו במסגרת דיון לפי סעיף 74 לחסד"פ, הסכימו הצדדים כי שומות הנזק תוגשנה ככל והתיק יגיע לשלב הטיעונים לעונש. בסיכומים מיום 13.2.19 עמדה המאשימה כי נגרמו נזקים לחממות ומחסן כלים בשווי  17,000 ₪ (ראה: עמ' 66 ש' 9 לפרו' מיום 13.2.19).
4. נאשמים 1+2 הודו בעיצומה של פרשת התביעה ביום 20.11.18 בעובדות כתב האישום המתוקן ואשמתם נקבעה בעבירת "היזק בזדון" עבירה לפי סעיף 452 לחוק.
5. באי כח הנאשמים מסרו מענה מפורט לכתב האישום המתוקן בשלישית במעמד דיון 1.5.18:
6. ב"כ נאשם 3 - אישר כי אכן הנאשם 3 נכח במקום במסגרת הטיול, כפר ברכיב ההשחתה, כפר בבעלות  המתלוננים ברכוש וכפר בהיקף הנזק מחוסר ידיעה.
7. ב"כ נאשם 4- אישר כי אכן הנאשם 4 נכח במקום במסגרת הטיול, לדבריו היה במקום ולא עשה דבר. כופר מחוסר ידיעה בעצם בעלות המתלוננים על החלקות הנשוא כתב האישום. הנאשם מאשר כי היה במקום אולם לדבריו לא ביצע הנזקים המתוארים בסעיף 3 לכתב האישום. לדבריו יכול ונגרם נזק אולם אין קשר סיבתי לנאשם.
8. ב"כ נאשם 5 – אישר כי אכן הנאשם 5 היה בטיול, עם זאת, כופר בכל מעורבות בנזקים שנגרמו.
9. במעמד דיון 1.5.18 באי כח הצדדים עמדו על זימון עדים 5-13.
10. בפתח דיון 28.10.18 הסכימו הצדדים על הגשת תיק מוצגים מוסכם ועל ויתור על עדות יתר עדי התביעה למעט בעלי החממות (ראה: עמ'  19  ש' 14-16 לפרו' מיום 28.10.18).