הכרעת דין לבני זוג מוסיקאים הנאשמים בקבלת כספים במרמה עבור השקעה לכאורה בכינורות עתיקים

עובדות:

1. כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום הכולל שמונה אישומים ומייחס להם עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 לחוק העונשין,תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ביחד עם סעיף 29 לחוק (אישומים ראשון עד השישי), זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין ביחד עם סעיף 29 לחוק (אישומים ראשון ושישי), הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין ביחד עם סעיף 29 לחוק(אישום שביעי), קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א) לחוק העונשין (אישומים ראשון עד החמישי), שידול להפרת חובת דיווח לפי סעיפים 9 ו-10 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 ביחד עם סעיף 30 לחוק עונשין (אישום חמישי –ביחס לנאשמת בלבד), גניבה בידי מורשה לפי סעיף 393 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 29 (אישומים ראשון עד השישי) וכן ב-4 עבירות לפי סעיף 220 (1), 220(4) ו-220(5) (אישום שמיני).

2. בחלק הכללי לכתב האישום צויין, כי הנאשמים הינם מוסיקאים, נשואים זה לזו ובמועדים הרלוונטיים לכתב האישום התגוררו יחדיו ברחוב xxx בחיפה.

3. במועד שאינו ידוע למאשימה במדוייק, בשנת 2007, קשרו הנאשמים קשר לקבל כספים במרמה מאנשים שונים כפי שיפורט בהמשך.

4. במסגרת הקשר ולצורך קידומו, הציגו עצמם הנאשמים כמי שעוסקים בסחר בכלי נגינה עתיקים והבטיחו למתלוננים, שרצו להשקיע כספים, תשואות גבוהות בהשקעה סולידית, תוך הבטחה שהכספים יושקעו בכלי נגינה עתיקים, אף שבפועל לא התכוונו לרכוש כלי נגינה בכספי ההשקעה, אלא לשלשל את הכספים לכיסם.

5. על מנת לגייס משקיעים פוטנציאליים, אותם ניתן יהיה לרמות, נהגו הנאשמים להפגין את עושרם, כביכול, ולהזמין את מכריהם לקונצרטים שנערכו בביתם ברחוב xxx בחיפה.

6. על מנת לשכנע את המשקיעים הפוטנציאליים להעביר את כספם לנאשמים, נהגו הנאשמים למסור במעמד קבלת הכסף, המחאות דחויות המשוכות מחשבונות הבנק של הנאשמים עליהם נרשם סכום ההשקעה בצירוף הריבית המוסכמת (להלן :"המחאות הביטחון"). הנאשמים מסרו את המחאות הביטחון, אף שבמועד כתיבתן, לא היה בחשבונות הבנק די כסף כדי לפרוע את ההמחאות ואף שהנאשמים לא התכוונו לשלם למשקיעים הפוטנציאליים את כספם.

7. עוד נטען בחלק הכללי של כתב האישום, כי לאחר שהנאשמים קיבלו את הכספים במרמה מהמתלוננים, באופן שתואר לעיל, הם עשו בכספים שימוש לצרכיהם האישיים וכן-לשם צורך המשך קיום מצגי השווא, כך שהחזירו למתלוננים סכומי כסף, הנחזים להיות פרי ההשקעה.

8. לטענת ב"כ הנאשמת בתשובה לכתב האישום, אין מחלוקת על קיומן של העסקאות, אלא שהטענה היא כי אלה נעשו במהלך עסקים רגיל ולא הייתה כל כוונת מרמה, אלא מדובר במשבר כלכלי אליו נקלעו הנאשמים.

9. בפתח פרשת ההגנה טען ב"כ הנאשמת, כי עסקינן בעסק לגיטימי שהתקיים במשך שנים רבות, אשר הניב רווחים והתנהל לשביעות רצונם של הנאשמים ושל הנושים, אולם העסק נקלע לקשיים והעבירות המיוחסות לנאשמים הן רק בגדר תלונות נושים, הקיימות לכל עסק שמפסיד.