הכרעת דין וגזר דין בתיק תיק צבאי 785-12

על פי הודאתה, מורשעת הנאשמת בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955, על כי נעדרה מיחידתה XXXX מיום 14/11/10 ועד יום 29/06/12, בסך הכל 594 ימים, בהתאם לכתב האישום ולפרטים הנוספים.

·            ניתנה היום, ‏28/08/12 , ‏י' אלול תשע"ב , והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.

________

אב"ד

גזר - דין

הנאשמת, טור' א.ר., נותנת את הדין בגין עבירה של היעדרות מן השירות שלא ברשות, בת 594 ימים, שהסתיימה בהתייצבותה.

מן התדפיס האישי עולה כי הנאשמת גויסה לצה"ל בפברואר 2010, לאחר תקופת השתמטות עליה נתנה את הדין במסגרת הליך משמעתי. מיד לאחר גיוסה, ועוד טרם הוצבה להכשרה בסיסית, החלה בהיעדרות בת 191 ימים, בגינה נשפטה בפני בית דין צבאי. מיד לאחר סיום ריצוי עונשה, החלה הנאשמת בהיעדרות נשוא הליך זה.

התובע הצבאי עמד על תקופת ההיעדרות הממושכת ורצף ההיעדרויות, והדגיש כי מהתנהלותה של הנאשמת, כמו גם מדבריה בעדותה, עולה בבירור שלא ניסתה להשתלב בשירות הצבאי או להסדיר את מעמדה בדרכים נורמטיביות. התובע ביקש כי אדחה את גרסתה לפיה ברקע ההיעדרות ניצבו קשיים מבית. לגישתו, מדובר במי שגמרה אומר שלא לשרת שירות צבאי בשל היות אביה ובן זוגה מוסלמים, על כן ראתה עצמה פטורה מחובת השירות ועשתה דין עצמי.

הסנגור הבהיר בפתח דבריו כי הנאשמת נוטלת אחריות על מעשה, על כן הודתה בביצוע העבירה וחסכה זמן שיפוטי. לגישת ההגנה, צבר הנסיבות האישיות אשר עומד ביסוד ההיעדרות ראוי שיביא להקלה בעונשה.

ממסמכי ההגנה ומעדותה של הנאשמת עלה כי זמן לא רב לאחר שהמשפחה עלתה לישראל, התגרשו הוריה, אביה עזב לחו"ל ובשלב מאוחר יותר נפצע אחיה בתאונת דרכים אשר הותירה אותו נכה. אמה של הנאשמת איננה עובדת ופרנסת המשפחה נשענת על קצבת אבטחת הכנסה של האם ומשכורתה של הנאשמת עצמה.

 התדפיס האישי מלמד כי הנאשמת גויסה במסגרת מקא"ם ולזכותה שמונה שנות לימוד בלבד.

בעדותה בפני הציגה הנאשמת טעמים כלכליים-משפחתיים לצד טעמים אישים על רקע דתי. במענה לשאלות הסנגור מסרה כי הנטל הכלכלי הונח על כתפיה שכן אימה אינה עובדת ואחיה נכה בשל תאונת דרכים שעבר. על כן, בתקופת היעדרותה עבדה בשני מפעלים וסייעה בטיפול באחיה. בד בבד עם הצגת הקשיים הכלכליים, ציינה הנאשמת כי אביה מוסלמי ואמה נוצרייה, כמו כן, בן זוגה מזה כשנתיים ומחצה הינו מוסלמי.

התובע, בחקירתו הנגדית, ביקש לחדד את הדברים ושאל את הנאשמת באשר לנסיבות המשפחתיות ולאפשרות לשלב את הסיוע למשפחה עם השירות הצבאי.

תשובותיה של הנאשמת לימדו בבירור כי לא גילתה כל רצון או עניין לשרת שירות צבאי ומשכך,  לא ניסתה לעשות כן. תשובותיה חשפו כי הטעם להיעדרותה נעוץ בחינוך שקיבלה מאמה, ברוח הדת המוסלמית, על פי הוראותיו של האב, אשר אינו מתגורר עם המשפחה מזה כ 12 שנים, וכן בדעתו השלילית של בן זוגה המוסלמי על השירות הצבאי.  יחד עם זאת, אישרה הנאשמת כי  אינה מגדירה עצמה 'בחורה דתית'.

המדובר בהיעדרות בת כשנה ומחצה מן השירות הצבאי. לצד החומרה הניבטת מהיעדרות כה ממושכת, אשר עלולה להביא לפגיעה בכושרו של הצבא וביכולת התכנון והארגון, ובוודאי פוגעת במשמעת הצבאית ואף בחלוקת הנטל, יש לזכור כי אין מדובר במי שהחלה את דרכה הצבאית באופן ממשי.

במקרים מעין אלו, רמת הענישה הנהוגה מבטאת את העובדה כי הנאשמת טרם הפנימה את נורמות ההתנהגות המקובלות בצבא ואת כללי המשמעת הצבאית.

אשר לנסיבות ביצוע העבירה, דבריה של הנאשמת במסגרת עדותה מבטאים העדפה ברורה של ענייניה האישיים על פני חובת השירות. לא השתכנעתי כי ברקע היעדרותה  ניצב מצבה הכלכלי של המשפחה ומצבו הרפואי של האח, אלא בחירתה המודעת לכבד את רצונם של הוריה ורצון בן זוגה, ולהימנע משירות צבאי בשל טעמים אישיים.

אין בכוחן של נסיבות אלו להאיר את העבירה באור מקל, אשר יטה את מתחם העונש ההולם לקולא.

נסיבות נוספות אשר הוצגו מטעם ההגנה ועלו בעדותה של הנאשמת נגעו לנישואיה הקרובים ולהחלטתה להקים משפחה. למרבה הצער, הריונה של הנאשמת הסתיים ביוני 2012 בהליך גרידה על רקע סיבוכי הריון והנאשמת אף ציינה כי יתכן שלהליך זה יהיו השלכות קשות בהמשך. בעניין אחרון זה לא הוצג מטעם ההגנה כל מסמך רפואי עדכני.