על פי הודאתו, מורשע הנאשם בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955, על כי נעדר מיחידתו XXXX מיום 09/01/11 ועד יום 03/02/12, בסך הכל 391 ימים, בהתאם לכתב האישום ולפרטים הנוספים.
·
ניתנה היום,
20/08/12
,
י"ט חשון תשע"ג
, והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.
________
אב"ד
גזר דין
הנאשם, טור' ל.ג., הורשע על פי הודאתו בעבירה שעניינה העדר מן השירות שלא ברשות בגין היעדרות משירות במיטב לחימה למשך 391 ימים. ההיעדרות הסתיימה במעצרו.
מראיות התביעה עולה כי הנאשם גויס לצה"ל ביום 5 במאי 10' לאחר שנקבע לו בהליכי הגיוס פרופיל 97. בתום דחיית שירות בת כחודשיים חזר , ביום 21 יולי 10' לשרות בXXX, ומיד נעדר מן השרות למשך 120 ימים, היעדרות בגינה נתן את הדין בפני בית דין צבאי.
בפני בית הדין באותו הליך מסרה ההגנה כי ההיעדרות בוצעה על רקע נסיבות כלכליות. הצדדים הציגו הסדר טיעון, אשר בית הדין ראה לכבד, במסגרתו הוטל על הנאשם עונש מתון בן 50 ימי מאסר לריצוי בפועל, ועונש מאסר מותנה בן 60 ימים.
החייל היה כלוא לצורך ריצוי עונשו עד יום 31 דצמ' 10' וקיבל צו סיפוח לXXX ליום 2 ינואר 11'. הוא התייצב על פי הצו, אולם כשבוע לאחר מכן שב ונעדר משרות. מאמרתו עולה כי את ההיעדרות האמורה ביצע לאור מצוקה כלכלית, ולאחר שבקשתו לדחיית שירות לא נענתה, ובמהלכה עבד.
כאמור ביום 4 פבר' 12' נעצר הנאשם, לבקשת התביעה במעצר פתוח. ביום 20 פבר' 12' לאחר שהותאם לו פרופיל 21 על רקע מצב נפשי שוחרר למעצר בית, שבהמשך הוקלו תנאיו על מנת לאפשר לו לעבוד לפרנסתו.
מחוות הדעת הפסיכיאטרית עולה כי הנאשם מתמודד עם בעיות לא פשוטות מבית. אביו מכור לאלכוהול ואלים כלפי המשפחה, אימו נכה וזקוקה לעזרתו והגנתו. הוא עצמו סיים תשע שנ"ל בלבד. הפסיכיאטרית הצבאית אבחנה "אישיות עם קווים תלותיים, הימנעותיים גבוליים בדקומפנסציה דיכאונית חרדתית ממושכת על רקע סיטואציה מורכבת בביתו". חוות הדעת מוסיפה ומתארת "ירידה במצב הרוח, מתח, לחץ, אדישות, דימוי עצמי נמוך" ותחושת ייאוש בחודשים האחרונים.
בדברו האחרון מסר הנאשם: "אני מוכן לכל עונש שמגיע לי, אני מבקש להבין את המצב שלי שיש הרבה בעיות בבית. אבא שלי שותה תמיד, אח קטן עושה שטויות וגם כסף שאני מביא למשפחה לא תמיד מספיק, כשאני לא מביא, לא נדבר על זה".
לאור נתונים אלו ביקשה ההגנה כי אמנע מהפעלת עונש המאסר המותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם, הואיל, ולגישתה, לא התאים לשירות בטחון מלכתחילה על רקע מאפייני אישיותו. עוד טענה לקיומם של קשיים ראייתיים, אולם לא עמדה על טיבם. התביעה, מאידך, ביקשה כי העונש המותנה יופעל וירוצה במצטבר לעונש מאסר הולם שיוטל בגין העבירה הנוכחית.
בקביעת העונש ההולם לעבירה נתתי דעתי בראש ובראשונה לחשיבותה העליונה של חובת השירות הצבאי והטלתה באופן שוויוני, והכל נוכח המציאות הביטחונית הקשה בה נתונה מדינת ישראל בכל עת.
מידת הפגיעה בערך החברתי של שירות צבאי שוויוני הגלומה בהיעדרות ממושכת שלא הסתיימה אלא במעצרו של הנאשם רבה. מנגד, העובדה כי הנאשם טרם החל בשירות ממשי מקלה במידתו של העונש הולם.
לטענת ההגנה, הפרופיל שנקבע לנאשם, משפיע באופן מהותי על העונש ההולם לעבירה. ראשית, הוא מעיד כי הנאשם לא התאים לשירות מלכתחילה, ולפיכך ממתן עד מאוד את מידת הפגיעה של מעשיו בערך החברתי של שירות שוויוני . שנית ובנוסף, יש להביאו בחשבון בגדר הנסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירה, שאף להם משקל בקביעת העונש ההולם.
לא התרשמתי כי הנאשם לא היה כשיר לשירות מלכתחילה. יצוין בהקשר זה כי בחוות הדעת הפסיכיאטרית אין רמז בהקשר זה ומלכתחילה נקבע לנאשם פרופיל 97, ולראיה יכולתו של הנאשם להשתלב באופן תקין במקום עבודה אזרחי.
אשר לנסיבות שהובילו לביצוע העבירה דברי הנאשם בדברו האחרון כמו גם באמרתו, מעידים שהנסיבות הכלכליות והמשפחתיות עמדו בראש ובראשונה בבסיס ההיעדרות. לכל היותר ניתן להניח כי אלו בשילוב מאפייני אישיותו הובילו לביצוע העבירה.
בנסיבות הכוללות, דהיינו היעדרות בת למעלה משנה ממיטב, שהסתיימה במעצר, אשר בוצעה מטעמים משפחתיים וכלכליים, אשר הובילו את הנאשם, על רקע קווי אישיותו הייחודיים, לביצוע היעדרות, מצאתי כי העונש ההולם את העבירה הינו חודש עד שלושה חודשים מאסר לריצוי בפועל.