הכרעת דין בתיק ת"פ 471-09-11

ביום 01.09.11 הוגש כתב אישום כנגד הנאשם המייחס לו ביצוען של העבירות:

הריגה- עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 וכן עבירת נהיגה בשכרות ותחת השפעת משקאות משכרים - עבירה לפי סעיף 62(3) ביחד עם סעיף 39א לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א -1961, וביחד עם תקנה 169ב(א)+(ג) ותקנה 26(2) לתקנות התעבורה , התשכ"א-1961.

להלן פירוט עובדות כתב האישום :

בתאריך 7.6.11 בעשה 03:00 או בסמוך לכך, נהג הנאשם ברכב פרטי מסוג יונדאי, מספר רישוי 86-184-62 (להלן: "הרכב" ), ברחוב הרברט סמואל , סמוך לבניין האופרה, בת"א. הנאשם נהג את רכבו מכיוון צפון לדרום, בנתיב הימני ביותר מבין שני נתיבים בכיוון נסיעתו . הנאשם נהג ברכב כאמור, במהירות של כ-70 קמ"ש , מקום בו המהירות המרבית המותרת הינה 50 קמ"ש בלבד (דרך עירונית).

בהגיעו סמוך לפני מעבר החצייה במקום, החל הנאשם לעקוף רכב שנסע לפניו בנתיב, תוך שהאיץ את מהירות נסיעתו, סטה שמאלה, וזאת מבלי שווידא קודם לכן שיש באפשרותו להשלים את העקיפה בבטחה לפני מעבר החצייה שהיה בסמוך למקום תחילת עקיפתו.

באותה עת, במקביל לנסיעתו של הנאשם, חצה שי קושילביץ (להלן: "המנוח") את הכביש מכיוון מזרח למערב, מספר מטרים לאחר מעבר החצייה. בעת שהשלים הנאשם את עקיפתו מהנתיב השמאלי חזרה לנתיב הימני, פגע הנאשם בעוצמה רבה במנוח, בתוך תחום מעבר החצייה. הנאשם , שהבחין בפגיעה במנוח, המשיך בנסיעה עוד עשרות מטרים ממקום הפגיעה ועצר את רכבו. כתוצאה מהתאונה נפגע המנוח בכל חלקי גופו, באופן אנוש, והוא מת מפצעיו בדרכו לבית החולים איכילוב בת"א. עובר לתאונה ובמהלכה נהג הנאשם ברכב כשהוא נתון להשפעה של משקאות משכרים, בריכוז של 400 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף. התאונה ומותו של המנוח, נגרמו כתוצאה מנהיגתו הפזיזה של הנאשם ומחדליו שיפורטו להלן, תוך שהוא צופה אפשרות מותו של אדם ואדיש או קל דעת באשר לכך:

הנאשם נהג ברכב כשהוא שיכור ונתון תחת השפעת משקאות משכרים; הנאשם נסע במהירות של כ - 70 קמ"ש, כאשר במקום מותרת מהירות של 50 קמ"ש, ובמהירות אשר איננה תואמת את תנאי הדרך במקום. הנאשם ביצע עקיפה מסוכנת משמאל , לפני מעבר חצייה והגם שבמקום הוצבו תמרורים מוארים מסוג ג-7 וה-8, המתריעים בפני מעבר חצייה קרוב, מבלי לוודא שיש ביכולתו להשלימה בבטחה, ותוך שהוא אדיש לאפשרות נוכחותם של הולכי רגל בקרבת מעבר החצייה.

הנאשם לא בלם את רכבו בשום שלב ולא הבחין בהולך הרגל גם בעת פגיעתו בו . הנאשם נהג בפזיזות מרבית שכן נהג בצורה שאיננה תואמת נהיגה במקום התאונה.

הנאשם כפר במייוחס לו בכתב האישום ובא כוחו הגיש לביהמ"ש את  תגובתו המפורטת. להלן עיקריה:

הנאשם אישר כי נהג במקום ובזמן שצוינו בכתב האישום, אך כפר באופן הנהיגה, במהירות המצויינת . הנאשם מודה כי נוצר מגע עם המנוח אך מכחיש את מקום האימפקט במעבר חצייה. הנאשם מכחיש עובדת קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה למותו של המנוח. הנאשם מודה כי עצר כמה עשרות מטרים אחרי מקום הפגיעה. לגרסת הנאשם הוא לא היה נתון להשפעת משקאות משכרים. המונח "משקה משכר" מוגדר בחוק וככזה הוא ריק מתוכן. בגופו של הנאשם לא היה ריכוז של 400 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף. בהקשר לטענה זו העלה ב"כ הנאשם שורה של טענות הנוגעות לאי כשירות המכשירים ולאי דיוקים במדידות כתוצאה מכך. הנאשם כופר בתקינותו ובכשירותו של המכשיר שביצע את המדידה לנאשם במועד הרלבנטי כמו גם אביזרי העזר ששימשו את המפעיל.

עוד נטען כי הנאשם עשה שימוש בתרופה בשם סולבקס אשר משבשת ממילא את תוצאות הבדיקה. 

לגרסת הנאשם התאונה הייתה תאונה בלתי נמנעת.

פרשת תביעה

בפני ביהמ"ש העידו 17 עדי תביעה, ביניהם: אנשי משטרה, עדי ראייה ובני משפחת המנוח.  מטבע הדברים חלק מעדויות השוטרים הינן בעלות אופי טכני ואין מקום להרחיב בהן . להלן סקירת עיקרי עדויות עדי התביעה :

• ע.ת. 3- ד"ר קונסטנטין זייצב

העד הינו רופא במכון לרפואה משפטית באבו כביר משנת 2000 והינו רופא משפטי משנת 1985. העד ערך את חווה"ד ת/3. העד העיד כי את חוות הדעת אשר בסיכומה נרשם כי לא ניתן לקבוע את סיבת המוות ערך על סמך בדיקה חיצונית בלבד נוכח העובדה שלא בוצעה נתיחה.

העד לא זכר האם גורמים במשטרה התעניינו בנוגע למכאניזם של התאונה (עמ' 7 ש' 1-3 לפרוטוקול) העד ציין כי ביקש בדיקת נוזלים וכי לא סיפק הסבר לגבי התוצאות. ב"כ הנאשם שאל את העד בחקירה נגדית האם מכמות האלכוהול והסם שנתגלו בגופו של המנוח ניתן ללמוד על תפקודו קודם לתאונה והנ"ל השיב כי המדובר בכמות אלכוהול שאינה גבוהה אלא בינונית וכי אדם בכמות אלכוהול כזו הוא פעיל. יחד עם זאת ציין כי השפעות אלכוהול אינם בתחום מומחיותו וכי ההשפעה של אלכוהול וסמים כמו גם השפעת הצירוף של השניים הינה אינדיבידואלית ( ראה :עמ' 7 ש' 21-27 וכן עמ' 8 ש' ש' 1-11 לפרוטוקול)

• ע.ת. 5- לביא קושילביץ

העד הינו בנו של המנוח. העד ציין כי אביו מגיל צעיר עסק בספורט, היה ספורטאי מקצועי בתחום הג'ודו וסמבו- היאבקות יוונית. הוא היה אלוף הארץ ברצף מזה כמה שנים, השתתף במכביות והיה אלוף  במכביות בתחום זה. אביו היה בן 52 בעת פטירתו ולא היו ידועות לו כל מחלות  וציין כי הוא לא היה חולה אף פעם וכי עבד כמאבטח  בשנים האחרונות  והלך לעבודתו מידי יום. העד הסביר מדוע המשפחה סרבה לביצוע נתיחה ואמר כי הסיבה היתה כי הודיעו למשפחה על התאונה ביום ג' בשעה 14:00, היה אז חג ולא ניתן היה לבצע את הלוויה, רק ביום ה' החלו בסידור הלוויה ומהמועצה הדתית נמסר כי הם צריכים להביא את גופתו של האב לבית העלמין עד השעה 16:30, נמסרה הודעה לכ -100 איש , הוצאו שלטים ובשעה 13:00 הודע להם כי עליהם לחתום על הסכמה לנתיחה בת"א, המשפחה הסכימה,  אך נאמר להם כי הנתיחה תוכל להתבצע רק למחרת וכי לאור העובדה שמדובר על יום ו'  קיים סיכוי כי הנתיחה תדחה ליום א' , ומשכך לא הסכימו . עוד ציין : " הודיעו לנו  בתחילה שאבא עבר במעבר חצייה והיתה זו תאונת דרכים , כך שידענו את הסיבה, ולכן סרבנו לנתיחה." (עמ' 11 ש' 4-5 לפרוטוקול)