הכרעת דין בתיק ת"פ 1896-08

כתב האישום הוגש נגד הנאשם ואדם בזזינסקי שהופיע בכתב האישום כנאשם 2  (להלן: " אדם").

בתאריך 28.12.09, הופסקו ההליכים כנגד נאשם 2 לאחר שנמסרה הודעה לבית המשפט שהוא נפטר. בעקבות כך תוקן כתב האישום, באופן שנותרו רק העובדות הרלוונטיות לנאשם.

1.      כתב האישום

נטען כי בתאריך 10.7.07, סמוך לשעה 13:15, נהג הנאשם בצומת העלייה בכפ"ס, ברכב יונדאי מ.ר. ... (להלן: " רכב היונדאי"). לידו ישב אדם בזזינסקי ז"ל (להלן: " אדם") נטען כי שוטרים שמילאו אותה עת תפקידם כחוק סימנו לנאשם לעצור את הרכב ואף ביצעו חסימת הכביש על ידי הנחת מחסום דוקרנים. הנאשם לא ציית להוראות השוטרים, לא עצר את הרכב והמשיך לנסוע ועלה על הדוקרנים. בהמשך, חצה צומת באור אדום וגרם לעוברי אורח לסטות מדרכם.

בהמשך, ברח' בן יהודה, זרק הנאשם דרך חלון הרכב הקדמי שמאלי סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 1.0062 גר', המשיך בנהיגה פרועה וחצה באור אדום את צומת הרחובות בן יהודה - משה סנה.

העבירות המיוחסות לנאשם הן הכשלת שוטר, נהיגה בקלות ראש, חציית צומת באור אדום, שיבוש מהלכי משפט והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

2.      קו ההגנה:

בתגובה לכתב האישום, הודה הנאשם בנוכחותו במקום וכפר במיוחס לו. טען שהסם שנתפס לא שייך לו.

תמצית גרסת הנאשם בבית המשפט היא איפוא, כי שוטרים בלבוש אזרחי, לא מזוהים, ללא כובע משטרתי וללא פנס כחול מהבהב על גג המכונית, עקפו אותו בנהיגה פזיזה ומסוכנת, סגרו אותו עם דוקרנים והתנפלו על רכב היונדאי ובכך גרמו לו לבהלה. הוא חשב שבאו לרצוח אותו וזה גרם לבריחתו מהזירה מחשש שמתנקשים בחייו. הוא טוען שהשוטרים נהגו באלימות כלפיהם, הכו אותם ללא סיבה ודרכו על אדם ולא הועילו תחנוניו (של הנאשם) להרפות מאדם כי הוא חולה במחלה סופנית. לטענתו, לאחר שהגיע לתחנת המשטרה קיבלו השוטרים "הוראה מגבוה" לשחרר אותו ואת אדם.

טוען שאין לו קשר לסמים והם הובאו על ידי שוטרים ממרחק של כ-3 ק"מ, כ- 20-30 דקות אחרי שעצר את רכבו והוכה על ידי השוטרים. 

3.      יאמר כי לא מתעוררות בתיק שאלות משפטיות הצריכות ליבון מעמיק. בשים לב לגרסאות השוטרים אל מול גרסת הנאשם כפי שעוד יבואר, ההכרעה מבוססת על מהימנות. איזו מבין הגרסאות יעדיף ביהמ"ש.

1. לא הייתה מחלוקת כי החומר החשוד שנתפס על ידי השוטר שרביט הוא סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 1.0062 גר'.
2. לא היתה מחלוקת כי הנאשם נהג ברכב היונדאי.
3. לא היתה מחלוקת שהנאשם שוחרר בערבות עצמית ביום הרלוונטי בשעה 18:50 מבלי שנקבעו תנאים מגבילים נוספים.

4.      ראיות התביעה מבוססות בעיקרן על עדותם של 4 שוטרים.

רס'ר יוסי דוקרקר , (להלן: " דוקרקר") כיהן בתקופה הרלוונטית כראש צוות בילוש בתחנת טייבה.

בתאריך הרלוונטי בשעה 13:15, במהלך פעילות בילוש בכביש הראשי בטירה הבחין בנאשם המוכר לו מעבודתו במשטרה, כשהוא נוהג לכוון עיריית טייבה. הוא דיווח לצוות על חשד להחזקת סמים ברכב היונדאי וזאת על מנת לעכב את הרכב לבדיקה (ת/5).

רס"ר דיגמי ויקי , (להלן: " דיגמי"), שירת בתקופה הרלוונטית כמפקד צוות ביחידת צבר.

דוח הפעולה שכתב בקשר לאירוע הוגש כתחליף לחקירה ראשית (ת/6).