1.א. הנאשם הובא לדין לפני בשל כך, שבעת שנהג את רכבו בשכרות, גרם לתאונת דרכים, כפי שיתואר להלן.
ב. על פי כתב האישום, עשה הנאשם את דרכו במכוניתו בתאריך 10.7.10 בשעה 05:00 או בסמוך לכך, ברחוב אלנבי מדרום לצפון והתקרב לצומת עם רח' בלפור, כאשר הוא בנתיב השמאלי. מופע אור הרמזור בכיוון נסיעת הנאשם, דלק אדום.
ג. בין נתיב הנסיעה שבו היה הנאשם ובין הנתיב הימני - כך על פי כתב האישום - רכב המתלונן, דוד טשלה (להלן - "המתלונן"), על אופנוע כשהוא ממתין למופע האור הירוק.
ד. על פי כתב האישום, כאשר נדלק מופע האור הירוק בכיוון נסיעת הנאשם, החל לעשות את דרכו צפונה, בעוד האופנוע עודנו עומד. הנאשם התקרב יתר על המידה אל האופנוע, פגע בו מאחור עם הפינה הקידמית ימנית של רכבו והפיל אותו על הכביש. כתוצאה מהתאונה נחבל רוכב האופנוע ושני כלי הרכב ניזוקו.
ה. בבדיקת ינשוף שנעשתה לנאשם לאחר התאונה, נמצא בגופו נוכחות אלכוהול בשיעור של 365 מיקרוגרם. על פי כתב האישום, נדף מהנאשם ריח אלכוהול חזק, הוא התנדנד בעמידה ובמבחני הביצוע חרג מהקו בהיותו בהליכה וכן כשל במבחנים הנוספים.
2. בישיבת ההקראה כפר הנאשם באישום.
3. בישיבת ההוכחות העידו מטעם התביעה מפעילת הינשוף, בוחן התנועה שחקר את התאונה, איש המעבדה שבאמצעותו הוגש תע"צ תקינות של הינשוף וכן שוטר נוסף שערך 4 דו"חות פעולה, ת/14 עד ת/17 וגם ערך לנאשם את מבחני הביצוע. בנוסף לאלה, העידו שתי עדות באשר למעורבותו של הנאשם בתאונה המתוארת בכתב האישום. השתיים הללו היו נוסעות ברכב שהיה בנתיב הימני, מימין לרכבו של הנאשם ושעל פי עדויותיהן, ראו את התאונה בין רכבו של הנאשם לאופנוע
בזמן אמת.
4. מטעם ההגנה העיד הנאשם לבדו.
5. תחילה אבחן את תמונה הראיות ביחס לאחריותו של הנאשם לגרימת התאונה.
6. בעניין התאונה העידו כאמור שתי נוסעות הרכב שהיה לצד רכבו של הנאשם וראו את התרחשות התאונה בזמן אמת. כבר עתה אציין כי לשתי עדות אלה יתרון חשוב שכן, לשתיהן אין עניין בתוצאת המשפט.
7. תחילה לעדותה של
העדה יוסף סיון, שהיתה נוסעת ברכב וישבה לצידה של הנהגת - היא העדה פרץ שונטל. לדבריה, המתינו השתיים ברמזור שבו מדובר, לפניהם עצר אופנוע, לשמאלן של השתיים היה רכבו של הנאשם. כאשר מופע אור הרמזור התחלף לירוק, הבחינה העדה שאופנוע שעמד בין שני נתיבים, נפגע מפגיעת הרכב בו נהג הנאשם. העדה מתארת את התאונה, כך שנהג האופנוע עף למסלול הנסיעה הנגדי. השתיים עצרו בצד והזמינו אמבולנס. העדה מדגישה בתשובה לשאלת הסנגורית בחקירה נגדית, שכאשר התחלף מופע אור הרמזור בכיוון נסיעתם,
האופנוע עדיין לא נסע ואילו הנאשם החל לנסוע ופגע ברוכב האופנוע (עמ' 17 לפרוטוקול, שורה 25). לדבריה של העדה, האופנוע לא היה בנתיב הימני כי אם באלכסון. כתוצאה מהפגיעה, האופנוע הוטח שמאלה. בתשובה לשאלה נוספת בחקירה נגדית, חזרה העדה על גירסתה לפיה
האופנוע היה במצב עמידה כשנפגע מפגיעת רכבו של הנאשם (עמ' 18 לפרוטוקול שורה1). העדה מציינה כי הבחינה בתאונה
בזמן אמת (עמ' 8 לפרוטוקול, שורה 4).
8. נהגת הרכב
העדה פרץ שונטל, ציינה בחקירה ראשית שהיא אוחזת ברישיון נהיגה מזה שנתיים. גם היא מציינת שחברתה והיא נסעו ברח' אלנבי מדרום לצפון, בנתיב הימני מבין השניים. מופע אור הרמזור היה אדום לפיכך, המתינו למופע האור הירוק. העדה בחקירתה הראשית, התבלבלה באשר למיקום האופנוע, תחילה ציינה שהאופנוע היה מצד ימין של רכבם (עמ' 18 לפרוטוקול שורה 13) ולאחר מכן שינתה את טעמה וציינה שהאופנוע עמד בצד שמאל של הרכב שלה (עמ' 18 שורה 15). לדבריה, כאשר התחלף מופע האור לירוק, האופנוע עדיין לא נסע ואילו הרכב שבו נהג הנאשם, שהיה בנתיב שמשמאלן, החל לנסוע, פגע ברוכב האופנוע והעיף אותו, כלשונה של העדה (עמ' 18 לפרוטוקול שורות 16-17).
9. בחקירה נגדית ציינה העדה שלא דייקה במיקום האופנוע, שהרי לא מדובר בתאונה שהיא עצמה היתה מעורבת בה, על כן לא חשה מחוייבות לדיוק בעובדות. מכל מקום, העדה סימנה על גבי התרשים ת/13 את מיקומו של האופנוע ומיקמה אותו במקום שבו מיקמה את האופנוע גם הנוסעת ברכבה, העדה יוסף סיון. דהיינו, בחלק הימני של הנתיב השמאלי. גם עדה זו חוזרת על תיאור נסיבות התרחשות התאונה שכן, גם היא הבחינה בתאונה
בזמן אמת. לדבריה, כאשר התחלף הרמזור, נכנס הנאשם בתוך האופנוע והעיף אותו (עמ' 19 לפרוטוקול שורות 3-4).
10. בעניין התאונה, גרס הנאשם כי אכן נסע בנתיב השמאלי מבין שניים שקיימים במקום, לדבריו עמד ברמזור, כאשר לפתע "חתך" אותו האופנוע בו נהג המתלונן מצד ימין ונכנס בצד ימין של רכבו. על גירסה זו חזר הנאשם בחקירה הנגדית כאשר ציין כי הוא עצמו נסע בנתיב השמאלי והאופנוע "חתך" אותו ונכנס בו (ראה גירסת העד עמ' 16 שורות 1-12).
11. אשר לעניין התאונה, שוכנעתי כי הנאשם אחראי לגרימתה. עדותה של העדה יוסף סיון אמינה עלי מראשיתה ועד אחריתה.
העדה חזרה מספר פעמים על כך שהאופנוע היה במצב של עמידה, כאשר הנאשם החל לנסוע ופגע באופנוע, בהיותו במצב של עמידה. לעדה אין כל עניין בתוצאת המשפט לפיכך, ניתן לבסס ללא כל ספק ממצאים על סמך עדותה של עדה זו.
12. אכן, עדותה של
נהגת הרכב שהיתה בנתיב שמימין לנאשם, העדה פרץ שונטל, בעייתית משהו. העדה העידה על עצמה, כדבריה (עמ' 19 לפרוטוקול שורה 13), כי: "אני אלופה בלשער השערות". אילו הייתי צריך להשתית את קביעותי על עדותה של עדה זו בלבד, יתכן מאוד שהייתי נמנע מלקבוע על סמך עדותה ממצא לחובת הנאשם. ברם, עדותה משתלבת היטב בגירסת חברתה - סיון יוסף - עדות שכאמור ציינתי שאמינה עלי מראשיתה ועד אחריתה ולא מצאתי בה כל דופי. יתרה מזאת, אפילו פרץ שונטל, שמסרה שתי גירסאות ביחס למיקום האופנוע, כאשר נדרשה לסמן על גבי התרשום ת/13 את מיקום האופנוע, היא מיקמה אותו בדיוק במקום שבו מיקמה אותו חברתה - יוסף סיון - בעדותה בבית המשפט.
13. מנגד אני דוחה את גירסת הנאשם לפיה, נהג האופנוע "חתך" אותו מימינו וגרם בשל כך לתאונה כשהוא - הנאשם - איננו אחראי לאשר ארע. אילו היה ממש בדברי הנאשם והחבטה שהאופנוע קיבל היתה מצד ימין, בעוד האופנוע "חותך" את מסלול נסיעת רכבו של הנאשם, כי אז צריך היה רוכב האופנוע להיות מוטח ימינה, כיוון נסיעת הנאשם ולא שמאלה כפי שבפועל ארע. גם הנאשם וגם שתי העדות תמימי דעים בקביעת מקום הנפילה של רוכב האופנוע, שהיה שמאלה מכיוון נסיעת הנאשם, מכאן שרוכב האופנוע היה לפני רכבו של הנאשם ובעודו עומד, החל הנאשם לעשות את דרכו לפנים וכך הטיח אותו שמאלה. תמיכה לקביעות אלה, יש במסקנות הבוחן בסעיף 14 (2) לדו"ח, שם נקבע כי על פי חומר החקירה והראיות, היה מגע בין חזית רכב המיצובישי ובין החלק האחורי של האופנוע (ראה גם תיאור הנזקים באופנוע, שריטות ושיפשופים בפנסים האחוריים וכן שיפשופים במגן גלגל אחורי, סעיף 5 לדו"ח הבוחן).
14. אשר לנהיגה בשכרות, הביאה בפני התביעה 2 מערכות של ראיות. המערכת האחת עניינה בדיקת הינשוף והמערכת השנייה עניינה כישלון בכל מבחני הביצוע. עיון בת/14 (דו"ח פעולה באכיפת נהיגה בשכרות), מעלה שבשיחה ראשונית שהתקיימה עם הנאשם, הודה ששתה אלכוהול (סעיף 3ב), בחצות הלילה (3ג) וכן שמדובר בבירה (3ד). כאשר נשאל היכן שתה וכמה שתה (סעיפים 3ה ו-3ו) השיב לגבי כל אחד מהסעיפים "לא שתיתי". מאידך, המאפיינים המצביעים על חשד לשכרות (סעיף 4 של ת14) בהם צויין שמהנאשם נדף ריח של אלכוהול מפיו. באשר למבחני הביצוע, צויין שבעמידה התנדנד הנאשם, בעת ההליכה הוא חרג מהקו וגם התנדנד. אשר למבחן הבאת האבצע לאף, ציין השוטר שהנאשם התנדנד בעת ביצוע ההוראות, אך לא ציין אם ביצע את המבחן בהצלחה אם לאו והוסיף, שהתרשמותו מהנאשם באשר לרמת היותו מושפע מאלכוהול, היא בינונית. באותו טופס (ת/14) בעמוד האחרון של הדף השני, שוב הודה הנאשם בשתיית בירה בחצות הלילה ולאחר מכן, כאשר נשאל כמה שתה והיכן שתה השיב לשתי השאלות "לא שתיתי".
15. באימרתו שניתנה כשעתיים לאחר התאונה, השיב הנאשם לשאלות ביחס לאפשרות ששתה לשוכרה וציין שאין הוא זוכר אם שתה (שורה 50 של ת/12). כאשר נשאל כמה שתה, תשובתו היתה "אין תגובה" (שורה 52). כאשר נשאל אם נפגע בתאונה, השיב שלא נפגע (שורה 56).