הכרעת דין בתיק פ 8752/07

התביעה מיחסת לנאשם עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית לפי סעיף 380 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן "החוק").

התביעה טוענת כי ביום 16/7/05 לפנות בוקר נעצר עמית כהן (להלן "המתלונן") תוך כדי שימוש בכח נגדו.

בתחנת המשטרה במרחב דן ביקש המתלונן ללכת לשירותים. הוא נלקח עם עציר נוסף ע"י השוטר יקותיאל אסף לשירותים. ליד תא השירותים הנאשם ניגש אל המתלונן שאל אותו אם הוא היה מעורב בתקרית ברחוב הירדן כשנענה בחיוב הוא נגח בראשו, המתלונן נפל ונגרמה לו חבלה במצח.

הנאשם הכחיש את טענות המתלונן וציין כי מדובר בעלילה.

ההכרעה בתיק זה תלויה בבחינת מהימנות גירסתם של המתלונן והנאשם.

לאחר שבחנתי את טענות הסניגור לעניין גרסתו של המתלונן ונתתי דעתי למכלול הראיות שהובאו בפני הגעתי לידי מסקנה כי גרסת המתלונן לגבי מה שהתרחש ליד חדר השירותים הינה גרסת אמת.

גרסת המתלונן נתמכת בגרסאות שנמסרו על ידי שני שוטרים בחקירותיהם במח"ש וכן בעדויותיהם בפני.

דברי הנאשם עשו עלי רושם בלתי אמין והתרשמתי כי הוא לא מסר את האמת לעניין השתלשלות האירועים ליד השירותים.

המתלונן מסר בעדותו בפני "...ביקשנו לצאת לשירותים...הגיע שוטר בשם אסף יקותיאל שהיה אחראי בקבלה והוא ליווה אותנו לשירותים כשאנו כבולים באזיקים. כשנכנסנו לשירותים העצור הראשון ששמו יהודה נכנס לשירותים, שחררו לו את הידיים, ועשה את צרכיו ובדיוק שעמדתי להיכנס עבר הנאשם ושאל אותי אם הייתי באירוע ברח' הירדן ואמרתי שכן, ובתגובה לכך הוא נתן לי נגיחה בפנים ונפלתי על הרצפה והוא ראה שקרה לי משהו, והוא והשוטר השני פחדו שקרה לי משהו והם הרימו אותי והחזירו אותי ליומנאי מבלי ללכת לשירותים כל הראש שלי התנפח...."

בחקירתו הנגדית תיקן המתלונן את דבריו וציין כפי שמסר במח"ש כי הנאשם היכה אותו לאחר שהיה כבר בשירותים.

ב"כ המלומד של הנאשם טען שתי טענות עיקריות לעניין מהימנות גרסתו של המתלונן. טענתו הראשונה הינה כי המתלונן לא הזכיר אירוע זה, בהודעתו במשטרה ביום האירוע, וטענה נוספת הינה כי לא ניתן לשלול את האפשרות כי המתלונן נפגע בראשו בעת מעצרו.

לעניין אי מסירת הפרטים בפני החוקרת, אכן הדברים לא מופיעים בהודעה. המתלונן טען שמסר את הדברים אך הם לא נרשמו. מאחר והחוקרת לא נחקרה בעניין זה איני מקבל הסבר זה.

הפגם של אי מסירת הפרטים בחקירה הראשונה נרפא בכך שהמתלונן מיד פנה לשוטר יקותיאל ואמר לו "ראית מה היה" "ובלבל לו את המח כל הלילה" על מה שהיה. בא כחו של המתלונן ציין בפני השופט בדיון מעצרים כי "המשטרה התנהגה בצורה מחפירה", יצוין עוד כי מיד עם שחרורו צולם המתלונן ואף הלך לקבל טיפול רפואי.

כפי שציינתי בתחילת דברי, גירסת המתלונן נתמכת בדברי שני שוטרים נוספים החשוב שבהם הוא יקותיאל אסף שליווה אותו ועצור נוסף לשירותים.

בהודעתו (ת/4) מסר "...ליוויתי שני עצורים לשירותים, העצור הזה (הכוונה למתלונן ד. ב.) נכנס ראשון ויצא, העצור השני נכנס ואז הגיע השוטר שהיה איתם..."

"...יצאנו החוצה ראיתי את העצור השני על הרצפה. חשבתי שהוא החליק או משהו כזה כי הרצפה בדרך כלל רטובה, ואם אינני טועה העצור כל הלילה הציק לי שראיתי ושמעתי איך הוא הותקף. אבל אני הייתי מאחורי המחיצה עם העצור השני..."

בהמשך ציין השוטר כי שמע חילופי דברים בין המתלונן לנאשם אך לא זכר תוכנם. כשראה את המתלונן על הרצפה "...ואז מיד הוא אמר אתה ראית או משהו כזה הוא לא הפסיק להציק לי כל הלילה..."

השוטר בן יעקב משה מסר בהודעתו במח"ש (ת/6), שבמהלכה הציגו לו את תמונות המתלונן עם הפגיעה והפצע בראשו (ת/3), "...לגבי הפציעות אני בטוח במאה אחוז שהפצע בראש לא קשור למעצר, לגבי השריטות בגוף אולי כתוצאה מהתנגדות למעצר והשכבתו על הרצפה..."

שני השוטרים ניסו למתן את דבריהם בעדויות בפני אולם שוכנעתי כי הדברים שמסרו במח"ש קרובים יותר למציאות.