הכרעת דין בתיק פ 8245/07

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום ובו שני אישומים. פרק העובדות אשר אינו שנוי במחלוקת מלמד כי בזמנים הרלבנטיים לכתב האישום וגם היום מרצה הנאשם עונש מאסר ובין התאריכים 10.8.07 ל-12.8.07 היה הוא בחופשה כאשר על פי הוראת שב"ס היה עליו לשהות בביתו בין השעות 18:00 ועד לשעה 06:00 שלא יום המחרת. (ראה ת/6).

2. על פי האישום הראשון   נטען  כי בזמנים הרלבנטיים לכתב האישום, היה לנאשם רכב מסוג איסוזו טרופר מספר רישוי 7056417 (להלן: "הרכב" או "הג'יפ") כשלרכב אין רישיון רכב בתוקף ובהתאם אין רשות לנסוע על הכביש. כך נטען כי ביום 11.8.07, בסמוך לשעה 02:00 לפנות בוקר, נסע הנאשם ברכב בכביש 31, הוא כביש בין עירוני דו סטרי, המחבר בין ערד לצומת שוקת, כשבכל כיוון נתיב נסיעה אחד, לכיוון חורשת רן, לכיוון כסייפה. הנאשם עשה זאת תוך הפרת הוראת שב"ס לפיה היה עליו להימצא בביתו, בהיותו אסיר בחופשה.

בהגיע הנאשם לאזור חורשת רן הבחינו בו מתנדבי משטרה, אשר היו במקום עם כלי רכב משטרתי מסוג מאזדה ואשר היו לבושים אפודות משטרה זוהרות ועל גג רכבם דלק אור כחול מהבהב כמאפיין כלי רכב של משטרה.

מתנדבים נוספים, אשר עמדו בצד הנגדי של הכביש, בשולי הדרך בסמוך ליד רכב שטח המשמש אותם לפעילות משטרתית במסגרת ההתנדבות ואשר על גג הרכב גם נמצא אור כחול מהבהב ואשר לבשו אפודות משטרתיות ועסקו בבדיקת כלי הרכב, הבחינו אף הם בנסיעתו הפרועה של הנאשם.

הנאשם התקרב בנסיעה למקום בו עמדו מתנדבי משטרה, כשלפניו נוסעים כלי רכב בכביש, אז סטה ימינה לשולי הדרך ועקף מימין כלי רכב שנסע לפניו, בפראות ובחדות עד שנהג הרכב הנעקף נאלץ להסיט את רכבו למרכז הכביש ולבלום בלימת חירום, כדי למנוע התנגשות ברכבו של הנאשם.

כאשר הבחינו כל מתנדבי המשטרה, במעשיו של הנאשם, החלו הם לנסוע אחריו, כששני המתנדבים ברכב המאזדה נוסעים אחרי רכבו של הנאשם והמתנדבים האחרים ברכב השטח נוסעים אחריהם, כשהם מסמנים לו לעצור, כשהם מפעילים אור כחול מהבהב על כלי רכבם ומאותתים לו לעצור ואף האיצו את מהירות נסיעתם באופן שאפשר להם לנסוע במקביל לרכבו של הנאשם, תוך כדי עקיפתו, ודרשו ממנו לעצור.

הנאשם לא שעה להוראות המתנדבים ואף הגביר את מהירות נסיעתו, המשיך בנסיעה פרועה, חצה מידי פעם את פס ההפרדה הרצוף שבכביש ועקף כלי רכב שנסעו לפניו, תוך שהוא מסכן את הנהגים של כלי הרכב שנסעו בנתיב הנגדי. בהתקרב הנאשם לצומת הכניסה ליישוב כסייפה ביצע הוא פנייה חדה ומהירה שמאלה,  לכיוון היישוב כסייפה, ובשל מהירות נסיעתו לא השתלב בנתיב של כיוון נסיעתו אלא בנתיב הנגדי, בניגוד לכיוון התנועה, כאשר עקב כך הוא גרם לכלי רכב שיצאו מכיוון היישוב כסיפה לסטות מנתיב נסיעתם ואף לעלות על המדרכה והכל כדי למנוע התנגשות ברכבו של הנאשם. לבסוף הצליח הנאשם להימלט מהמתנדבים לתוך שטח היישוב.

בשל מעשים אלו ביקשה המדינה להרשיע את הנאשם בעבירה של נהיגה ללא רישיון רכב לפי סעיף 3 וסעיף 62 (1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א - 1961, עבירה של נהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2 לפקודת הביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל - 1970, עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332 (2) לחוק העונשין ועבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין.

3. האישום השני מייחס לנאשם כי ביום 11.8.07, בסמוך לשעה 20:30, לאחר אירוע המרדף כמתואר באישום הראשון, הגיע הנאשם למגרש מכוניות ביישוב חורה, פנה לבעל המגרש והציע לו למכור את רכב הג'יפ ולהחליפו ברכב אחר וזאת כדי להרחיק את רכב הג'יפ ממנו ולשבש את הליכי החקירה. הנאשם, באותו מעמד, אף ביקש מבעל הרכב לערוך זיכרון דברים אודות מכירת הרכב ולרשום בו תאריך שקודם במספר ימים למועד האירוע שבאישום הראשון וזאת כדי לשבש את הליכי החקירה. הנאשם מכר את רכבו לבעל המגרש וקיבל תמורתו רכב אחר וכן תמורה כספית. בשל מעשים אלו ביקשה המדינה להרשיע את הנאשם בעבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין ועבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין.

4. אין חולק כי במועד התרחשות האירועים נשוא כתב האישום היה הנאשם אסיר בחופשה ומכוח הוראות שב"ס היה עליו לשהות בביתו לאחר השעה 18:00 ועד לשעה 06:00 של מחרת היום.

הנאשם, במענה לכתב האישום, טען כי בזמן הרלבנטי הנטען באישום הראשון, נמצא הוא ישן בביתו וכפר בטענה כי עשה שימוש ברכב הג'יפ במהלך האירוע. הנאשם הוסיף וטען כי מכר את הרכב לאדם אחר לפני האירוע. הנאשם לא נקט עמדה ביחס לתשתית העובדתית באישום הראשון המבקשת לבסס את דבר הרשעתו בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. אולם, במהלך שמיעת הראיות עמד ב"כ הנאשם על חקירה מפורטת של המתנדבים בסוגיה זו, באופן המלמד על דבר הכחשתו נסיבות של עבירה זו.

אשר לטענה כי לא היה לרכב רישיון רכב ציין הנאשם כי הרכב לא היה ברשותו ולא נהג ברכב ולכן אין לו ידיעה ובכל מקרה ויתר על עדות של נציג משרד הרישוי לעניין רישיון הרכב.

5. השאלות השנויות במחלוקת הינן אפוא:

-                      האם הנאשם הוא זה אשר נהג בג'יפ כמתואר באישום הראשון.

-                      אם כן - האם היה באופן נהיגתו כדי לבסס הרשעה בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.

-                      האם קיימת תשתית עובדתית ומשפטית כדי לבסס הרשעתו של הנאשם ביתר העבירות המיוחסות לו.

האם הנאשם נהג ברכב הג'יפ בזמן האירוע נשוא האישום הראשון:

6. אין חולק כי במהלך המרדף אחרי רכב הג'יפ לא הצליחו המתנדבים לזהות את הנוהג ברכב ובהתאם אין כל עדות ראיה כי הנאשם הוא זה שנהג ברכב בזמן האירוע. מבקשת המאשימה לבסס את דבר הקביעה כי הנאשם הוא זה אשר נהג ברכב על התשתית הראייתית הנסיבתית שלטענתה ניתן להסיק ממנה בוודאות כי הנאשם נהג ברכב בזמן האירוע ולאחר מכן, שעות מספר לאחר האירוע, עשה כל שניתן כדי להרחיק את רכב הג'יפ מעליו.

עוד הצביעה המאשימה על סתירות בגרסאות הנאשם וביקשה לראות בכך חיזוק ראיתי ובהתאם לקבוע כי הנאשם הוא זה שנהג ברכב בזמן האירוע נשוא האישום הראשון. ולבחינת הראיות: