1. לנאשם מיוחסים שני אישומים הנוגעים לשני אירועים נפרדים.
על-פי עובדות האישום הראשון, נהג הנאשם ביום 3.6.2006, בשעה 02:40, ברכב מסוג וולבו (מ.ר 8668906), בכביש 25, מדימונה לבאר שבע. בצומת בית אשל (להלן:"
הצומת") הבחין ברכב משטרתי הנוסע לעברו, ונמלט מהמקום חרף הוראות השוטרים במערכת כריזה, כי יעצור, כשהוא חוצה הצומת באור אדום, וממשיך בנסיעה מהירה ופראית לרחוב הע"ל, ושמאלה לתוך שכונת נווה נוי, תוך עקיפת כלי רכב בנסיעת עקלתון, ואילוצם לסטות מנתיב נסיעתם כדי למנוע התנגשות (להלן:
האירוע הראשון).
על-פי עובדות האישום השני, הגיעו שוטרים ביום 5.6.2006, בשעה 08:40, לשבט אלעצם כדי לעצור את הנאשם בגין האירוע הראשון. הנאשם הבחין בשוטרים ונמלט מהמקום ברכב מסוג סובארו, בלא לשעות להוראות השוטרים לעצור את הרכב. הנאשם נסע על דרך עפר במהירות ובפראות, תוך סיכונם של הולכי רגל חולפים שנאלצו לקפוץ ולהתרחק כדי לא להיפגע, וגרם לכלי רכב שנסעו בדרך לסטות מנתיב נסיעתם כדי למנוע התנגשות ברכבו של הנאשם (להלן:
האירוע השני).
על-פי הנטען, נהג הנאשם ברכב ללא רישיון נהיגה.
2. על יסוד אלה מיוחסות לנאשם בשני האישומים עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, הפרעה לשוטר במילוי תפקיד, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, נהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה, תשכ"א- 1961. בנוסף מיוחסת לנאשם באישום השני, גם עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.
3. הנאשם כפר באשמות. לטענתו לא נהג ברכב בשני האירועים. הנאשם לא כפר בכך שאינו בעל רישיון נהיגה.
האירוע הראשון
4. ראיות התביעה לעניין אירוע זה מתבססות על עדויותיהם של שלושה שוטרי הסיור, שלומי אזולאי, שמעון אוחנה והקצין איציק אמסלם.
על-פי עדויות השוטרים יצאו אותו ערב, בשעה 22:00 לערך, ברכב משטרתי מוסווה, בו נהג הקצין אמסלם, לבושים בגדים אזרחיים, למשימה של איתור ומעצר חשודים, כולם בני מיעוטים, ביניהם הנאשם, הנוהגים על פי מידע מודיעיני, לגנוב כבלי נחושת באיזור עמק שרה. על פי המידע, הנאשם משתמש ברכב וולבו בצבע אפור, מסוג S 70, שמספרו כמפורט בכתב האישום.
תיק המידע המודיעיני הוחזק על ידי השוטרים ברכב המשטרתי, ותמונתו של הנאשם הייתה צמודה לתיק. יצויין כי בתיק היו מספר תמונות נוספות של חשודים אחרים. לדברי אמסלם התיק היה מונח על המושב האחורי, או בחלקו הקדמי של הרכב. אין חולק כי לשלושת השוטרים לא הייתה היכרות מוקדמת עם הנאשם.
5. עם הגיעם מכיוון עמק שרה לצומת, שהינו מואר היטב, על פי העדויות, ובעת שהתכוונו לפנות ימינה, הבחין אמסלם ברכב וולבו התואם לתיאור שנמסר לו על פי המידע שברשותו, העומד בצומת לפני רמזור, במסלול הנסיעה הניצב לרכב המשטרתי, מימין לשמאל, באופן שצידו השמאלי של הוולבו מופנה לעבר הרכב המשטרתי. על פי עדות אמסלם, הרכב המשטרתי פנה מעט ימינה, ולאחר מכן החל לפנות שמאלה לעבר מרכז הצומת, כדי להתקרב לוולבו לצורך זיהוי מספר הרכב, שלא ניתן היה להבחין בו קודם לכן, אלא רק בשלב בו היה ממוקם הרכב המשטרתי מאחורי הוולבו (עמ' 28 לפר', שורות 4-5). אזולאי, שישב לצידו של אמסלם, העיד כי עם הפניה ימינה, אמסלם צעק "זה הרכב", והוא עצמו זיהה את מספרו כבר בשלב זה, נוכח מיקום ישיבתו ביחס לוולבו (ע' 11 לפרו'). גם מעדותו של אוחנה, שישב מאחורי אזולאי, עולה כי זיהה את מספר הרכב, עם התנועה לעבר הוולבו, לאחר שאמסלם "הכריז" על זיהוי הרכב. (ע' 17 לפרו'). אמסלם ואוחנה העידו, כי תוך כדי תנועת הרכב המשטרתי לעבר הוולבו, הבחינו כי הנהג ששוחח במכשיר טלפון נייד, והפנה את מבטו לעברם, ואז זיהו על פי התמונה שהייתה ברשותם כי מדובר בנאשם. אזולאי לא זיהה את הנהג, ולא נחקר בעניין זה בעדותו.
6. כך מתאר אמסלם את הזיהוי:
"אני לקחתי את הימינה ונעמדתי ממש כמו משהו של 10 שניות פלוס מינוס, ואני התחלתי לצמצם, החשוד סיבב את הפרצוץ והסתכל אלינו והיה זיהוי וודאי של האדם אני נוסע לכיוון שלו, כבר היה ברור לכולנו שזה הוא, ואני נוסע אליו והבן אדם נתן גז ברכב שלו, ואני כבר הייתי מאחורי ולא ממש צמוד. ברגע שאני מתחיל לנסוע מאחוריו אני מזהה את המספר ורואה שזה המספר שאנו מחפשים. כשאנחנו פנינו ימינה עוד לפני שפנינו פרסה לעברו הבחנתי שנהג הוולבו מדבר בטלפון הנייד.
אני לקחתי את הפניה ימינה והוא היה בשעה תשע שלי... והבחור כשהוא מחזיק את הפלאפון ביד ימין ומסתובב ומבין שזה משטרה ללא ספק והמבטים שלנו מצטלבים ואני מתקרב ונותן גז ואני מאחוריו רואה את החלק האחורי של הרכב.
לשאלה למה המושג "מבטים מצטלבים" לא רשום בדו"ח אני מעיין בדו"ח ואני משיב שכתוב זיהתי אותו ולא מבטים מצטלבים. אני ציינתי את המושג מבטים מצטלבים בעדות שמסרתי בתחנת באר שבע, יום יומיים אחרי האירוע".
ובעמ' 22:
" אני מתכוון שזיהיתי אותו בוודאות כיוון שבתיק שלנו, רק כדי להבין, שאני אומר תיק שלנו, מספר יעדים היו לנו בתיק הזה, מספר חשודים היו לנו בתיק הזה, ולגבי כל אחד נאסף חומר, אם זה מספרי רכבים תמונה, מקומות עבודה, ובגין מה הם דרושים לנו ואז כשזיהיתי את החשוד, בעצם נהגתי ברכב לכיוונו כדי לחסום אותו, החשוד היה מדבר בטלפון.
כשאני אומר אני זיהיתי, הכוונה שזיהיתי את הפנים של הבחור שאנו מחפשים וזאת אני יודע על פי תמונה שהיתה לנו בתיק זה מעין תיק מודיעין מה שנקרא.
לשאלה מתי ראיתי את התמונה אני אומר שהתיק היה בתוך הרכב והתמונה היתה צמודה לתיק.
לשאלה מתי הסתכלתי על התמונה ביחס לזיהוי הנהג, אני אומר שבאותה עת לא הסתכלתי על התמונה, אלא בתחילת הערב או במהלך הערב הסתכלתי על התמונה, אינני יודע כמה זמן עם המפגש עם רכב הוולבו.
אני רוצה להוסיף שהתיק הזה נפתח באופן אינטנסיבי שזה מעין קלסר. אנו יכולים לבדוק עכשיו בן אדם בעמק שרה במהלך הלילה וכדי לאמת אותו עם תעודת זהות.