בנסיבות העניין החלטתי לזכות את הנאשם 1 מעבירות של החזקת סכין, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח ונהיגה בעת פסילה.
1. כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירה של הפרעה לשוטר לפי סעיף 275 לחוק העונשין. בנוסף מיחס כתב האישום
לנאשם 1 עבירה של החזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, עבירה של נהיגה ללא רשיון לפי סעיפים 2 ו- 10 לפקודת התעבורה התשכ"א - 1961 (להלן: " פקודת התעבורה"), עבירה של נהיגה בפסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה ועבירה של נהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל - 1970. בנוסף מיחס כתב האישום
לנאשם 2 עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274 (1) לחוק העונשין.
2. כתב האישום מלמד כי ביום 6.5.04 נסעו הנאשמים ברכב מסוג B.M.W. בצבע ירוק מספר רישוי 5162916 (להלן: "כלי הרכב") עם אדם נוסף, אשר ישב במושב האחורי, בכביש בדרך ג'ו אלון, שהנו כביש עירוני ובו שני מסלולי נסיעה ושני נתיבי תנועה לכל כיוון ושטח הפרדה באמצעו. כתב האישום מיחס לנאשם 1 את הנהיגה בכלי הרכב ומתאר אירוע בו נסע כלי הרכב של הנאשמים לאורך רחובות באר שבע, בפרעות רבה. באותו מועד, בסמוך לשעה 00:30, היו השוטרים, וביניהם השוטר שחר טרמצ'י (להלן: "טרמצ'י), בפעילות ברחוב אגרנט, בשכונת נאות לון, המתחבר לדרך ג'ו אלון. טרמצ'י הבחין בכלי הרכב של הנאשמים כשהוא דוהר ברחובות העיר, הציב מנורה כחולה על גג כלי הרכב המשטרתי בו נהג וסימן לנאשמים לעצור. הנאשמים התעלמו מכך והמשיכו בנסיעה מטורפת, במהירות מופרזת, תוך עקיפת כלי רכב, נסיעה בזיגזג וכניסה לצמתים באור אדום, הכל תוך כדי סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. לאחר נסיעה מטורפת לאורך רחובות עצרו הנאשמים את רכבם ברחוב "התלמוד". כלי רכב משטרתי אחר ובו השוטרים ליאור מלכה ואייל גושן הבחינו בכלי רכבם של הנאשמים, בסמוך לפני עצירתם ברחוב התלמוד, ודלקו אחריו עד לעצירה. השוטרים ליאור מלכה ואייל גושן יצאו מכלי הרכב המשטרתי, בו נסעו, לכוון כלי רכבם של הנאשמים. אייל גושן ניגש לדלת שליד הנהג, שם נטען כי ישב הנאשם 2 , ופתח את הדלת. הנאשם 2 יצא מכלי הרכב ונגח את השוטר גושן בפניו כשהוא מנסה לעזוב את המקום. אולם, השוטר גושן מנע ממנו עד אשר הגיעו כוחות תגבורת של המשטרה. נטען כי בזמנים הרלבנטיים ליום האירוע לא היה לנאשם 1 רישיון נהיגה בתוקף וכי בעת שנעצר נמצא סכין בכיס מכנסיו.
3. התביעה הביאה לעדות את השוטרים אשר נטלו חלק באירוע. ההגנה מאידך בחרה שלא להביא עדויות מטעמה ואף הנאשמים בחרו שלא להעיד, הגם שהוסבר להם משמעות הדבר. ההגנה טענה כי התביעה לא הוכיחה מעל לכל ספק סביר מי נהג בכלי רכבם של הנאשמים בזמן האירוע ולחילופין לא הוכיחה כי הנאשם 1 נעדר רשיון נהיגה. עוד טען סניגורם המלומד כי האופן בו נסע כלי רכבם של הנאשמים אינו מלמד כי הנוהג בו סיכן חיי אדם בנתיב תחבורה. עוד טען כי אין ליחס לאדם אשר ישב לצד הנוהג בכלי הרכב את העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה מכוח דיני השותפות ובוודאי שאין לעשות כן מקום שהנוסע השלישי, אשר ישב במושב האחורי, שוחרר מבלי שהוגש נגדו כתב אישום. עוד טען הסניגור כי אין ליחס לנאשם 1 עבירה של החזקת סכין מקום שנתפס על גופו אולר שאורך הלהב שלו אינו עולה על 10 ס"מ. כמו כן טען כי הנסיבות בהן תקף הנאשם 2 את השוטר אינן מגיעות לכדי נסיבות חמורות, מאחר ולא היה זה בשלב בו ביקש השוטר לעוצרו ולכל היותר היה האירוע בבחינת תקיפה סתם.
4. על רקע דברים אלו יש לבחון את חומר הראיות:
השוטר טרמצ'י מסר בעדותו כי ביום הארוע, כמפורט בכתב האישום, הבחין בכלי הרכב בו נסעו שלושה אנשים, כשהוא נוסע במהירות מופרזת. טרמצ'י מספר כי הבחין בנהג ובאדם היושב על ידו וכן באדם נוסף, אשר ישב מאחור ואשר לראשו הייתה כפיה. טרמצ'י ציין כי בשלב זה הוא סימן את כלי רכבו (כלי רכב משטרתי אזרחי) באור כחול והבהב לכלי הרכב בו נסעו הנאשמים לעצור. לדבריו הנאשמים המשיכו בנסיעתם במהירות מופרזת, כשהם חוצים שלושה רמזורים באור אדום, עוקפים כלי רכב אחרים בצורה מסוכנת, מאלצים כלי רכב אחרים לבלום בלימת חירום ואף לסטות ממסלולם הכל כדי להמלט מידי השוטרים שדלקו אחריהם. עוד מציין טרמצ'י כי לאחר שהנאשמים חצו שלושה רמזורים באור אדום הוא איבד קשר עין עם כלי רכבם. מבהיר טרמצ'י כי במהלך המרדף הוא העביר דווח בקשר, באשר למרדף ולסוג ומספר כלי הרכב, דברים אותם מאשרים השוטרים האחרים המחזקים בעדותם עדות זו. טרמצ'י מספר כי מספר דקות לאחר שאיבד קשר עין עם כלי רכבם של הנאשמים, הוא קיבל דווח בקשר כי כלי הרכב הנרדף נעצר ברחוב התלמוד והוא הגיע לשם תוך דקות בודדות לאחר מכן.
טרמצ'י מספר כי כאשר הגיע למקום, היו במקום חבריו השוטרים, אייל גושן וליאור מלכה, וכי למיטב זכרונו היו הנאשמים מחוץ לכלי הרכב. לדבריו, פנה הוא אל הנאשם 1, אשר היה הנהג, ושאל אותו מדוע הוא נסע באור אדום. תשובתו של הנאשם 1 הייתה "
כי הוא בפסילה" (ראה עמ' 3 לפרוטוקול שורה 13). טרמצ'י מזהה את הנאשם 2, כמי שישב לצד הנהג וכן אדם נוסף, בשם נימר, אשר חבש כפיה לראשו ואשר ישב במושב האחורי.
עדותו של טרמצ'י באשר לאופן נסיעתו של כלי הרכב של הנאשמים נמצאה כעדות מהימנה. טרמצ'י מפרט בעדותו כי כלי רכבם של הנאשמים נסע במהירות מופרזת בלשונו "בצורה מטורפת", כשהוא חוצה צמתים באור אדום ומאלץ כלי רכב אחרים לבלום ואף לסטות ממסלולם. במענה לשאלות בחקירה נגדית מבהיר טרמצ'י כי הגם שלא רשם בדוח האירוע כי כלי רכבם של הנאשמים גרם לכלי רכב אחרים לסטות ממסלולם אזי מסביר הוא כי הנאשמים נהגו בכלי רכבם תוך הטייתו ימינה ושמאלה ממסלול נסיעתו ( בלשונו "בסללומים"), באופן אשר גרם לכלי רכב אחרים לסטות ממסלולם. הגם חקירתו הנגדית הממושכת מצאתי את עדותו של השוטר כעדות מהימנה. מה גם שהיא זוכה לחזוק מעדותו של השוטר גושן המציין בעדותו כי הבחין בכלי רכבם של הנאשמים, לקראת סוף המרדף, כשהוא חוצה צומת באור אדום במהירות מופרזת.
בנוסף, מוסרים השוטרים אייל גושן וליאור מלכה עדות מפורטת בה הם מאשרים כי באותו ערב היו אף הם בסיור שגרתי, ברחובות העיר באר שבע, כשהם נוסעים בכלי רכב משטרתי מוסווה. לדבריהם, הם קיבלו דווח בקשר על המרדף המתנהל אחרי כלי רכבם של הנאשמים ובנקודה זמן מסוימת, לאחר שאיתרו את כלי הרכב הנרדף, הזדהו בדרך של סימון כלי רכבם באור מהבהב כחול ונסעו אחריו עד אשר נעצר ברחוב התלמוד, שאז עצרו על ידו.
השוטרת ליאור מלכה ניגשה אל הנהג ואייל גושן ניגש אל הצד שליד הנהג.
עדות זו של השוטרים יש בה כדי לאשר כי כלי הרכב אותו מזהה טרמצ'י, ככלי רכב הנוסע במהירות גבוהה ובאופן פרוע, הוא אותו כלי רכב אשר נעצר ומעוכב בהמשך על ידי השוטרים גושן ומלכה.
אשר לשאלת מיקום יישובם של הנאשמים בתוך כלי הרכב
. מציינים השוטרים גושן ומלכה כי כאשר נעצר כלי הרכב היו הם בקשר עין אתו. וכאשר ניגשו אל יושבי כלי הרכב זיהו את הנאשם 1 כמי שישב ליד ההגה, את הנאשם 2 כמי שישב ליד הנהג ואת האדם הנוסף "נימר" אשר ישב במושב האחורי. הנאשם 2 באמרתו במשטרה מאשר את הדברים, באשר לאופן ישיבתם בכלי הרכב במהלך האירוע. רק הנאשם 1 מרחיק עצמו מן האירוע, הן מהאירוע עצמו והן מאופן הישיבה בכלי הרכב וטוען באמרתו במשטרה כי היה זה "נימר" אשר נהג בזמן האירוע וכי הוא הצטרף אל היושבים בכלי הרכב והתיישב במושב האחורי, רק לאחר שנעצר כלי הרכב ליד ביתו, ברחוב התלמוד, וכי דקה לאחר שהתיישב בכלי הרכב הגיעו השוטרים ועצרו אותם.
גירסה זו של הנאשם 1, אינה מתיישבת עם גרסת חברו הנאשם 2, אשר מאשר באמרתו במשטרה את אופן ישיבתם בכלי הרכב כשהוא מציין כי הנאשם 1 נהג בכלי הרכב בזמן האירוע וכי הוא ישב לידו. גירסה זו אף אינה מתיישבת עם דברי השוטר טרמצ'י, אשר מספר כי במהלך כל המרדף הבחין בשלושה נוסעים בכלי הרכב. כשהוא מציין כי הנוסע היושב במושב האחורי חבוש בכפיה לראשו. אותו אדם חובש כפיה, נימר, נמצא ישוב במושב האחורי גם כאשר נעצר כלי הרכב ויושביו עוכבו לחקירה. בנוסף כאשר נחקר הנאשם 1 בפעם השניה ועומת עם גרסת חברו, הנאשם 2 באשר לאופן ישיבתם בכלי הרכב, בחר הנאשם 1 לשתוק כשהוא חוזר על אותה תשובה לכל השאלות שנשאל והיא : "
מה שיש לי מסרתי לכם". הנאשם גם בחר שלא להעיד מעל דוכן העדים ויש בכך כדי לשמש חיזוק לראיות התביעה.
לאור כל האמור לעיל ניתן לקבוע כי היה זה הנאשם 1 אשר נהג בכלי הרכב בזמן האירוע. מדובר בכלי רכב השייך לנאשם 1, זאת מסר הנאשם באמרתו במשטרה, עובדה המחזקת את הראיות כי הוא זה אשר עשה שימוש ברכבו. את הסברו, אותו מסר באמרתו, כי מסר את כלי הרכב לשימושו של נימר וכי נימר נהג בכלי הרכב, בחר שלא להעמיד למבחן של חקירה נגדית, מקום שבחר שלא להעיד מעל דוכן העדים, ועל כן אין ליתן כל משקל לגרסה זו. האפשרות, אותה מעלה הסניגור המלומד בסיכומי טענותיו, לפיה החליפו יושבי הרכב את מקום ישיבתם בכלי הרכב דקות ספורות לפני שעצרו, הינה אפשרות העולה לראשונה בשלב הסיכומים ולא נטענה באמרותיהם של הנאשמים ועל כן יש לשוללה מה גם שאין אפשרות זו מתיישבת עם גרסתו של הנאשם 1 באמרתו במשטרה, לפיה הצטרף לרכב בשלב בו נעצר ברחוב התלמוד.
5.
אשר לעבירות המיוחסות לנאשם 1 בדבר נהיגה בכלי רכב ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח ונהיגה בזמן פסילה.
התביעה ביקשה לבסס קביעה זו על עדותו של השוטר גושן המספר מעל דוכן העדים כי הוא בדק במסוף המשטרתי את פרטיו של הנאשם 1 ונמצא כי הוא פסול מלהחזיק או לקבל רשיון נהיגה. פרט לאמירה זו אשר נמסרה על ידי השוטר, ואשר אליה התנגד הסניגור בשל היותה עדות שמיעה, לא הובא בפני כל מסמך בכתב המאשר קביעה זו. לא פסק דין, המלמד על הפסילה, ולא תעודת עובד ציבור ממשרד הרישוי. מבקשת התביעה לעדן מחדל זה ומפנה לאמרתו השניה של הנאשם 1 (מיום 6.5.04 שעה 16:20) שם נשאל הנאשם 1 על ידי החוקר: "
ממתי אתה בפסילה" והוא משיב בתשובה: "
לא זוכר אני לא ידעתי שאני בפסילה השוטרים אמרו לי שאני בפסילה". מבקשת התביעה לראות בתשובה זו משום ראשית הודאה. לכך מבקשת התביעה להוסיף את הממצא המלמד על נסיונו הנואש של הנאשם 1 להרחיק עצמו מן הנהיגה בכלי הרכב בזמן האירוע, ובהתאם ניסיונו להמלט מהשוטרים אשר בקשו לעכבו בזמן האירוע, ולראות בכל אלה התנהגות המאשרת את הקביעה כי עשה שימוש בכלי הרכב מבלי שיש לו רשיון נהיגה.
בעניין זה יש לקבל את עמדת ההגנה. אין לקבל את עדות השמיעה בעניין זה אשר נשמעה מפי השוטר גושן, וגם אין להסיק את המסקנות אותן התביעה מבקשת להסיק. אין באמרתו של הנאשם 1 במשטרה וגם לא בהתנהגותו, המבקשת להרחיק אותו מהנהיגה בכלי הרכב, או אף בזמן האירוע, כדי להוכיח מעל לכל ספק סביר את עבירות הנהיגה בכלי רכב ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח. היה זה מחובתה של התביעה להביא בפני את הראיה הטובה ביותר בדרך של מסמך מאושר בכתב.
אשר על כן אני מזכה את הנאשם 1 מן העבירות של נהיגה בזמן פסילה , נהיגה ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח.
6. אשר לעבירה של החזקת סכין המיוחסת לנאשם 1
סעיף 186 לחוק העונשין קובע כי :